הניחו בצד את האגו

רבים מאתנו אינם מודעים לכך שהתנהלותם לנוכח אתגרים העומדים בפניהם משרתת את האגו שלהם, ולא את המטרה. כדוגמה, קחו ארגון כלשהו, שבו נקבעה אסטרטגיית פעולה המחייבת את כל חברי הצוות המקצועי.

בהיותך ראש צוות, מתברר לך להפתעתך שאחד מחברי הצוות לא פעל ברוח ההחלטות אלא נקט יוזמה משלו. בכך גילה אנוכיות והיעדר קולגיאליות, העלים מידע מחבריו ופעל בניגוד לסמכותו, תוך התעלמות מהנחיות ההנהלה. שאר חברי הצוות רותחים (ובצדק), ודורשים למצות את הדין עם חברם הסורר. אתה שוקל את בקשתם להביא את הנושא לדיון פתוח כדי להטיח בפני החבר הסורר את העובדות. כיצד תבחר לנהוג?

ראשית, עליך להחליט מה ברצונך להשיג מהקולגה שסרח.

· אפשרות אחת: אתה מבקש לנזוף באדם, להעמיד אותו על טעותו ולהבטיח שאירוע כזה לא יישנה. כלומר, תבחר באפשרות לשרת את האגו הפגוע שלך ושל חברי הצוות, כמו גם את תחושת הנקם שלכם, ועל כן תעלה את הנושא לדיון פתוח, שבו חבר הצוות הסורר ימצא את עצמו מותקף ומושפל בתוך אווירת לינץ' קבוצתי. רגש הנקם שלך ושל חבריך יבוא על סיפוקו, אך מה הלאה? ייתכן שבכך תסמן את סיום עבודתו של החבר בארגון, או לחלופין תעכיר את אווירת הצוות ותפגע באיכות העבודה המשותפת.

חשוב על העתיד: האם תוכל לרתום את חבר הצוות הזה להמשך עשייה קואופרטיבית, יעילה ומתוקנת? האם תוכל לשמר את אווירת הלכידות של הצוות ואת האנרגיה החיובית בתוכו כדי להביא לתוצרי עבודה טובים?

בדרך של הענשה קבוצתית אתה עלול לאבד את החבר שסרח, במשמעות הפיזית והמטפורית. לא תוכל לרתום אותו לשיתוף פעולה בעתיד. אתה וחבריך אומנם תיתנו דרור לרגשות הכעס והנקם - אולם המטרה האמתית של טיהור האווירה והסדרה של נהלי עבודה תקינים, תפוספס. תחושת ההשפלה, הניכור והביזוי שיחוש חברכם תנטרל כל סיכוי להמשך יצירה משותפת עתידית.

· אפשרות שנייה: אתה יכול לנטרל את האגו שלך - את רגשות הנקם והכעס המבקשים לעצמם פורקן - לטובת המשך עבודת צוות יעילה ומוצלחת.

במקרה זה, תקרא לחבר הצוות שפעל על דעת עצמו לשיחה בארבע עיניים, תשטח בפניו את טענותיך החריפות ותברר את מניעיו. בדרך זו תשיג את המטרה האמתית מבלי להלבין את פניו ברבים ומבלי להשפיל אותו. דהיינו, מבלי שריצית את האגו שלך ומילאת את תאוות הנקם.

ראלף וולדו אמרסון, הפילוסוף והסופר האמריקני, אמר בהקשר זה: "בכל דקה של כעס אתה מפסיד שישים שניות של שלווה".

הסופר והסטיריקן הצרפתי פרנסואה דה לה רושפוקו אמר: "קל יותר להיות חכם עבור אחרים מאשר עבור עצמך" (מתוך הספר "אמרות"). ועוד הוסיף ואמר: "נפשות בינוניות מאשימות, בדרך כלל, כל מה שנמצא מעבר ליכולתן".

הנה עוד דוגמה: עמית לעבודה העליב אותך בפומבי בפני קולגות למקצוע. ביכולתך להחזיר לו מידה כנגד מידה ולהשפיל אותו בסיטואציה דומה. אך מה השגת? - החזרת לו באותו מטבע, ברשעות, כפי שעשה לך.

העלה את עצמך לדרגה אנושית ומוסרית גבוהה ממנו ואל תיגרר לרמתו הנמוכה והמבישה. רסן את האגו שלך. התעלה מעל לצורכי הנקם. אין קל מלהיגרר אחר התנהגות מבזה של הזולת. גלה אצילות נפש וחוכמה ואמור לו את דעתך על התנהגותו בארבע עיניים ובמלים חריפות. סביר להניח שילמד ממך שיעור באנושיות ובכבוד הדדי.

כותב הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו בספרו "הזיות של מטייל בודד": "אין לי אלא תום לבי המשמש לי משען בים הפורענות, והייתי אומלל הרבה יותר אילו שללתי מעצמי את מקור הכוח היחיד הזה ואימצתי לי תחתיו את הרשעות"!

חיינו רצופים דוגמאות כאלה. תגובה מתוך רתחה וכעס תמיד תשרת את האגו ואת האמוציות העמוקות אשר נפגעו ודורשות תגובה מיידית על העלבון. חשוב מספר שניות בטרם תגיב. אל תתפתה לשרת את גאוותך הפגועה ואל תתפתה ליצר הנקם והרצון להיות צודק תמיד. השאר את האגו במקום הראוי לו, חשוב מה ברצונך להשיג לטווח ארוך, ואז תגיב בדרך שתשרת את המטרה האמיתית.