|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בלינקן. לוחץ על ישראל לאמץ את תפיסת עולמו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
לחץ אמריקני - מבחן להנהגה בישראל
|
|
לחץ אמריקני מהווה מבחן מנהיגות לראש הממשלה: האם ימנע מלחץ על-ידי הסגת/הקפאת/הגמשת יעדים מדיניים, או יהדוף את הלחץ ויקדם יעדים מדיניים
|
|
לחץ אמריקני הוא תופעה קבועה ביחסי ישראל-ארה"ב מאז 1948, להוציא את תקופת טראמפ שהיה הנשיא היחיד שלא לחץ על ישראל. הפעלת הלחץ היא ביטוי לפער בלתי-ניתן לגישור בין תפישות העולם של ראשי ממשלות ישראל לזו של מחלקת המדינה בוושינגטון, שהתנגדה באופן ברוטלי להקמת המדינה היהודית, וממשיכה להטיח בה ביקורת. לחץ אמריקני מהווה מבחן מנהיגות לראש הממשלה: האם ימנע מלחץ על-ידי הסגת/הקפאת/הגמשת יעדים מדיניים (כגון חיזוק הנוכחות בירושלים, יו"ש והגולן), או יהדוף את הלחץ ויקדם יעדים מדיניים.
מזכיר המדינה אנתוני בלינקן לוחץ
מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, המעצב העיקרי של מדיניות החוץ והביטחון של הנשיא ביידן, לוחץ על ישראל לאמץ את תפישת עולמו - המאפיינת את מחלקת המדינה - בסוגיות אירן והפלשתינים. - בלינקן לוחץ על ישראל לקבל את הערכתו שחבילה פיננסית ודיפלומטית נדיבה תשכנע את משטר האייתולות באירן לדבוק בדו-קיום בשלום עם שכנותיה הערביות-סוניות, לזנוח את החזון הפנטי והאימפריאליסטי המנחה את האייתולות, ולחדול מחתרנות, טרור ומלחמות באזור ובעולם. בלינקן גיבש את הערכתו תוך התעלמות מהתנהלות משטר האייתולות באירן מאז שתפס את השלטון ב-1978/79 בסיוע פעיל של ארה"ב. מזכיר המדינה סבור שהאייתולות הם ברי-שיח אמינים, ולכן הסיר את האופציה הצבאית משולחן המו"מ, ומעדיף את האופציה הדיפלומטית עם משטר פנאטי, פורע-חוק. - בלינקן מאמין שהסוגיה הפלשתינית היא גורם מרכזי לזעזועי המזה"ת, בבת-עין של הערבים ושורש הסכסוך הערבי-ישראלי, תוך התעלמות מהתנהלות פלשתינית רבת-שנים ועקבית במישור הבינערבי והישראלי, לכן הוא משוכנע שהקמת מדינה פלשתינית ביו"ש ועזה, חלוקת ירושלים (ומכאן הלחץ להפעלת קונסוליה/שגרירות ארה"ב לענייני פלשתינים בירושלים) והקפאת הבנייה היהודית, אך לא הערבית, ביו"ש הם צעדים חיוניים להשכנת שלום. - בלינקן לוחץ על ישראל לסגת לקווי-1949 שהוגדרו על-ידי שה"ח אבא אבן - שהיה "יונה" מובילה - כ"קווי אושוויץ". - לפי מפת הדרכים של בלינקן - המתעלם מ ההשפעה השלילית של מדינה פלשתינית על אינטרסים אמריקנים - ישראל חייבת לסגת ל רצועת החוף הצרה (14 ק"מ מנתניה לטולכרם) הנשלטת על-ידי רכסי יהודה ושומרון; וכל זאת במזרח התיכון הגועש, הבלתי-צפוי, האלים, חסר-סובלנות כלפי "כופרים" ו"מאמינים" כאחד, ונטול דו-קיום בשלום בינערבי ובין-איסלאמי מזה 1,400 שנים. - מזכיר המדינה בלינקן ממעיט במשקל התנהלות מורכבת, מתסכלת ומתועדת בעבר ומאדיר את משקל התנהלות ברורה, נוחה וספקולטיבית בעתיד. הוא מתעלם מהעובדה שאסכולת שטחים-תמורת-שלום הביאה לשטחים-תמורת-טרור, כפי שמתעדים תקדימי אוסלו (1993) וההינתקות מרצועת עזה (2005), בנוסף לתקדימי הטרור הפלשתיני בירדן (1970-1968), לבנון (1983-1970) וכווית (1990).
לחץ אמריקני על ישראל - תקדימים
האם לחץ אמריקני עקבי עם מציאות המזה"ת? האם לחץ אמריקני מקדם את אינטרס ארה"ב ותהליך השלום? האם ישראל יכולה להדוף לחץ אמריקני להימנע מצעדים החיוניים לביטחון וקיום ישראל (כגון הסרת איום הגרעין האירני) ולסגת משטחים המהווים את ערש ההיסטוריה, הדת, התרבות, והלשון היהודיים? בחינת מסכת הלחצים על ישראל מ-1948 ממחישה שהם מונחים על-ידי תפישת העולם של מחלקת המדינה הרצופה במשגים קריטים במזרח התיכון (כגון תקיעת סכין בגבו של השאה הפרסי, שהיה "השוטר האמריקני של המפרץ הפרסי", וחיבוק עז לאייתוללה חומייני, צדאם חוסיין וערפאת). תקדימי הלחץ מוכיחים שלחץ ארה"ב על ישראל מחייב את הערבים/פלשתינים לעקוף את ארה"ב מהאגף הרדיקלי, מחריף את הטרור הפלשתיני, פוגע באינטרס ארה"ב ונכשל בקידום תהליך השלום (כפי שמוכיח כשלום-סדרתי של כל יוזמות השלום של ארה"ב). - ב-1948 לא המתין בן-גוריון ל"אור ירוק" מהבית הלבן, והודיע על נחישותו להכריז על הקמת המדינה למרות התנגדות עזה להקמתה בהובלת מחלקת המדינה (יחד עם משרד ההגנה, ה-CIA, "ניו-יורק טיימס" ו"וושינגטון פוסט"), כולל לחץ דיפלומטי, כלכלי וצבאי (אמברגו על אספקת נשק, כאשר הערבים קיבלו נשק בריטי). לפני הכרזת העצמאות הופעל לחץ להסכים למשטר נאמנות של האו"מ, ותוך כדי מלחמת העצמאות, ולאחריה, הופעל לחץ כבד לחזור לקווי החלוקה, כלומר לסגת מ"שטחים כבושים" בגליל, בשפלת החוף, בירושלים המערבית ובנגב, ולקלוט כ-75,000 פליטים פלשתינים. מחלקת המדינה הזהירה שהמדינה היהודית תהייה פרו-סובייטית, תפגע ביחסי ארה"ב עם מדינות ערב, תסכן את יבוא הנפט מהמפרץ הפרסי, ותביא ל"שואה שנייה תוך פחות מעשור". בן-גוריון דחה את הלחצים למרות שלצידו היו רק 650,000 יהודים (היום - 7.3 מיליון), כלכלה וצבא מצומצמים ביותר (היום - מהמרשימים בעולם) ומערכת יחסים בינלאומים מינימלית (היום - קשרים ביטחוניים ומסחריים מסועפים עם ארה"ב, סין, רוסיה, אירופה, טורקיה, אוסטרליה, קנדה, אפריקה, אמריקה הלאטינית ואסיה). |
|
|
|
|
אשכול. קשוח [צילום: דוד אלדן/לע"מ]
|
|
|
הדיפת הלחץ על-ידי בן-גוריון היקנתה לו הערכה אסטרטגית ארוכת-טווח מצד ארה"ב ובישראל, והניחה את המסד להפיכת ישראל ממעמסה על ארה"ב לבעלת ברית אסטרטגית ייחודית, כפי שתועד לאחר מלחמת העצמאות על-ידי המלצת הרמטכ"ל האמריקני, עומר בראדלי, לשדרג את ישראל למעמד של "בעלת ברית מועדפת". המלצת הגורמים הביטחוניים נדחתה על-ידי מחלקת המדינה והבית הלבן ללא דיון. - ב-1967, ערב "מלחמת ששת הימים", כאשר ישראל עמדה בפני פלישה מתואמת של מצרים, סוריה וירדן (שהילכה אימים על בכירים במערכת הביטחון ובממשלה), הזהיר הנשיא ג'ונסון את רה"מ לוי אשכול מפני מתקפת-מנע: "אם תפעל לבד, תישאר לבד". אבל אשכול הדף את הלחץ, לא המתין ל"אור ירוק" מוושינגטון, פתח במתקפת-מנע וריסק את תשתיות הצבא המצרי שנועדו להשמיד את ישראל, ולסלול את הדרך להפיכת הנשיא המצרי נאצר (הפרו-סובייטי) למנהיג הפאן-ערבי, להפלת המשטרים הערביים הפרו-אמריקנים במפרץ הפרסי (כאשר כלכלת ארה"ב הייתה תלויה ביבוא נפט מהמפרץ הפרסי), להנחתת מהלומה ביטחונית וכלכלית קשה על ארה"ב, ולקידום דרמטי של מעמדה האזורי והעולמי של ברה"מ. נחישות אשכול לפתוח במלחמת-מנע, לאחד את ירושלים, להקים את שכונת רמת אשכול מעבר ל"קו הירוק", ולהניח את היסודות להתיישבות ביו"ש (לדוגמה, כפר עציון, האחזויות בקעת הירדן, והכרזה שגבולה המזרחי של ישראל יהיה נהר הירדן), למרות לחץ אמריקני, הפכו אותו למושא להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח, ותרמו להפיכת ישראל מצרכן-ביטחון למכפלן-עוצמה ייחודי עבור ארה"ב. מ-1967 ישראל הפכה בהדרגה לנושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם, שאינה זקוקה לחיילי ארה"ב על סיפונה, שאי-אפשר להטביעה, עוגנת באזור קריטי לאינטרס ארה"ב, וחוסכת לארה"ב 20-15 מיליארדי דולרים לשנה שהיו נדרשים - אם לא הייתה ישראל במערב המזרח התיכון - לייצור נושאות מטוסים אמיתיות, הצבתן באוקינוס ההודי ובים התיכון ותחזוקתן, בנוסף להצבת מספר חטיבות צבא באזור. - ב-1981 הפעילה ארה"ב לחץ כבד על רה"מ מנחם בגין לבל יפציץ את הכור הגרעיני בעירק. הדיפת הלחץ העניקה לבגין, שלא המתין ל"אור ירוק" מוושינגטון, הערכה אסטרטגית ארוכת-טווח הביאה להשמדת הכור הגרעיני, ובכך מנעה מארה"ב ב-1990/91 עימות טראומטי עם סצדאם חוסיין גרעיני (בעקבות פלישתו לכווית והאפשרות שיפלוש לסעודיה ואיחוד האמירויות). ב-2007 אימץ רה"מ אולמרט את דוקטרינת המנע של בגין, השמיד את הכור הגרעיני הסורי, בהסכמה של ארה"ב, ובכך חסך מהאזור את ההשלכות הנוראיות של מלחמת אזרחים גרעינית בסוריה. - ב-1981 לא סבר בגין ש"אור ירוק" מוושינגטון הוא תנאי להחלה יעילה של החוק הישראלי על רמת הגולן. בגין החיל את החוק הישראלי על אפה וחמתה של ארה"ב, שהגיבה בהשעיית הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני והשעיית אספקה של מערכות צבאיות. אבל, שליטת ישראל ברמת הגולן תורמת לאינטרס ארה"ב על-ידי מעקב אחרי, והגבלת כושר התמרון הצבאי של אירן, רוסיה, סוריה וארגוני טרור איסלאמי אנטי אמריקנים, ושדרוג הביטחון הלאומי של המשטר ההאשמי הפרו-אמריקני בירדן, שהוא חיוני ליציבות המשטרים הערביים הפרו-אמריקנים בחצי האי ערב. - ב-1992-1989 היה רה"מ שמיר מטרה ללחץ ברוטלי והכפשות משוללות יסוד מצד הנשיא בוש ומזכיר המדינה בייקר, במטרה להימנע מבנייה מעבר, ולסגת ל"קו הירוק". אילו היה שמיר ממתין ל"אור ירוק" מוושינגטון, נכנע ללחץ האמריקני, מתגמש, מקפיא, או נסוג מרכסי יו"ש, היה הופך את ישראל מנכס בעל כוח הרתעה נגד ארגוני טרור ואירן, המונע מפולת אזורית אנטי-אמריקנית, לנטל על ארה"ב; מ"סוכן ביטוח חיים" אמין של מדינות ערב הפרו-אמריקניות ללקוח רופס של "סוכן הביטוח האמריקני" - רוח גבית לאירן, "האחים המוסלמים", דאעש, טורקיה, רוסיה וסין ורוח נגדית לארה"ב. דבקות שמיר בעקרונותיו פגעה בפופולריות שלו בוושינגטון, אך שידרגה את ההערכה האסטרטגית של חוגים ביטחוניים ומדיניים בוושינגטון כלפיו וכלפי ישראל.
השורה התחתונה
- לחץ אמריקני מהווה מבחן מנהיגות לראשי ממשלות ישראל: האם יהדפו את הלחץ תוך היצמדות לעקרונות רעיוניים וביטחוניים ארוכי טווח, או ימתינו ל"אור ירוק", יקפיאו, יגמישו ויסיגו עקרונות אלו תמורת נוחיות קצרת-טווח. - מנהיגי-אמת אינם מקריבים עקרונות רעיוניים וביטחוניים ארוכי טווח על מזבח פופולריות, שהיא תופעה המתפוגגת במהרה. - ביום סגריר ארה"ב תעדיף מנהיג מונחה עקרונות, שאינו ממתין ל"אור ירוק" מוושינגטון וקורא תגר על לחץ אמריקני, על פני "מנהיג" המתגמש, מקפיא וקורס תחת לחץ. ב-1991 השתתפתי בפגישת רה"מ שמיר עם מנהיגי הרוב הדמוקרטי והמיעוט הרפובליקני בסנאט, הסנטורים ג'ורג' מיטצ'ל ובוב דול. בסיום הפגישה אמר דול (שהיה סנטור שלא חסך ביקורתו מישראל) לרה"מ: "אתה יודע מדוע מנהיג הרוב ואני חלוקים עליך באופן גורף, אך מעריכים אותך מאד? כי אתה קשוח"! - במקביל למסע הלחצים של ארה"ב על ישראל בשנים 2016-1948, שלווו לעתים בצעדי עונשין כלכליים וביטחוניים, חלה הרחבה דרמטית של שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי בין ארה"ב לישראל, כתוצאה מאהדה שורשית של רוב תושבי ארה"ב ונציגיהם בשני בתי המחוקקים, כמו גם היכולות החריגות של ישראל בתחומי הביטחון והטכנולוגיה, והמודעות הגוברת לעובדה שתרומת ישראל לארה"ב עולה על היקף סיוע החוץ השנתי לישראל. - האם הנשיא ג'ו ביידן ילמד מתקדימים וימנע - ולא יחזור - על שגיאות העבר, תוך הימנעות מהפעלת לחץ על בעלת-ברית ייחודית, הנושא בחובו נזק לאינטרסים אמריקנים? - האם רה"מ נפתלי בנט נפעם מהערכות מזכיר המדינה, או מקבל אותן בערבון מוגבל (ביותר) על-רקע הכישלון השיטתי של מחלקת המדינה (כולל מזכיר המדינה בלינקן) בהתייחסות למזרח התיכון? - האם רה"מ בנט דבק במורשת בן-גוריון, אשכול, גולדה מאיר, בגין ושמיר שהבינו את הפער בין העמדות הפשטניות והשגויות של מחלקת המדינה לבין מציאות המזה"ת, נשמרו מ"מלכודת הפופולריות", לא המתינו ל"אור ירוק" מוושינגטון, הדפו - ולא התגמשו, הקפיאו או כרעו תחת לחץ אמריקני (בתנאים דמוגרפים, כלכליים וצבאיים נחותים בהרבה מהתנאים ב-2021), ולכן זכו להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח, והעמיקו את שתופי הפעולה עם ארה"ב באופן חסר-תקדים, למרות חילוקי-הדעות והמתיחויות התכופים?
|
|
| תאריך:
|
07/11/2021
|
|
|
עודכן:
|
07/11/2021
|
|
יורם אטינגר
|
|
+כוח של צה"ל הותקף בבקעה בידי פורעים ערבים
|
|
19:10 07/11/21 | עידן יוסף |
שתי לוחמות צה״ל נפצעו באורח קל כתוצאה מיידוי אבנים במהלך הפרדת סדר של ערבים שהתפתחה בסמוך לכפר עין בידאן בקעת הירדן. כוח צה"ל פיזר את מפרי הסדר והעניק טיפול רפואי ראשוני ללוחמות שלאחריו הן פונו לבית החולים.
|
|
|
|
+אב ומייסד
|
|
12:17 07/11/21 | אביתר בן-צדף | לרשימה המלאה |
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים ▪ והפעם - פרידה מאורי, ביזיון, שקרי ומסית, לקחים עקומים, הידד יש תקציב ורישום ▪ "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) ▪ הרבה בריאות, נחת ואושר ▪ חודש טוב ושבת שלום
(אורי נוה [צילום: יוטיוב])
|
|
|
|
+ארגון אונסקו
|
|
11:33 07/11/21 | רבקה שפק-ליסק | לרשימה המלאה |
באוקטובר 2011 אונס"קו קיבלה את פלשתין כחברה בארגון ▪ ארגון אונסקו עוסק בהבטחת המורשת התרבותית והטבעית של העולם ובשמירה על זכויות אדם
(אתרי מורשת)
|
|
|
|
+הטוב, הרע והמכוער
|
|
10:50 07/11/21 | מנחם רהט | לרשימה המלאה |
לבמאי 'אגדת חורבן' גידי דר, צדיק בסדום הקולנועית, נמאס מתעשיית השקרים של הקולנוע הישראלי, הנגוע בשנאת ישראל ובאהדת האויב: "מחיאות כפיים להסתה שקרית כאילו מבצעים כאן טיהור אתני, מעידות כי איבדנו את יצר ההישרדות שלנו"
(דר. עיניים מפוכחות [צילום: יוטיוב])
|
|
|
|
לחץ אמריקני - מבחן להנהגה בישראל
|
|
פגישתו של מוחמד דחלאן במוסקבה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מעוררת עניין רב בעולם הערבי. משלחת של "הזרם הרפורמיסטי" בפתח ביקרה לפני כמה ימים במוסקבה ונועדה על שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. בראש המשלחת עמד מוחמד דחלאן והיה עמו גם סגנו סמיר אלמשהראווי, הביקור התקיים בהזמנת משרד החוץ הרוסי.
|
|
|
|
|
"לא נעלמה מעיננו הרגישות והמורכבות הפוליטית והדתית הקשורה למתחם מערת המכפלה. אולם גם המערערים אישרו כי הם מכירים בצורך להנגיש את האתר, ויש להצר אפוא כי גם נושא הומניטרי-אנושי זה הפך שלא בטובתו לסוגיה פוליטית וכר למחלוקת". כך אומר (יום ה', 4.11.21) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, על התנגדותה של עיריית חברון להנגשת מערת המכפלה לבעלי מוגבלויות.
|
|
|
|
|
כנסת ישראל דנה בימים אלו בנושאי תקציב. אני ציפיתי מדוברי מפלגות ציוניות, שיהיו קשובים למשנתו של הרצל, כשהם מדברים על תקציב המדינה. מצער מאוד, שהרבה אמירות של הרצל מרקיעות אי-שם בספירות שמימיות חסרות תוכן, כשהן מנותקות לחלוטין בכנסת ישראל מנושאים, שהוא עצמו כתב והגה.
|
|
|
|
|
מדוע אנשי ציבור ערביים לא מצאו לנכון להתנצל בפנינו, אנו שהינם צאצאי הקורבנות דאז? הערבים הם אלה שפתחו במלחמה של ממש עם השקת מאורעות תרפ"ט, ועם השקת המלחמה שאנו קוראים לה מלחמת העצמאות, והם קוראים לה ולתוצאותיה ה"נכבה". אבל התנצלות לא הייתה בשום שלב משלבי המאבק ההוא, אף שהם היו אלה שפתחו בו. וגם לא תהיה...
|
|
|
|
|
ב-21 במאי, לפני כחצי שנה, קבע ארגון חמאס נוסחה חדשה לעימות עם ישראל שטתה הוא כינה נוסחת "עזה ירושלים", בשם הנוסחה הזו הוא יצא למלחמה נגד ישראל שנמשכה 11 ימים שלה תחת הכותרת "חרב ירושלים". המלחמה התחילה בהתקפת רקטות של חמאס על מצעד הדגלים בירושלים ב"יום ירושלים", כשחמאס מציג את עצמו כ"מגן ירושלים ומסגד אל-אקצה" על-רקע העימותים הקשים שהיו בירושלים, בהר-הבית ובשכונת שיח' ג'ראח.
|
|
|
|
|
