הדרך לטהרן רצופה בכוונות מבולבלות

הבכירים באנשי הביטחון שעסקו במדיניות ישראל כלפי הגרעין האירני התכנסו הבוקר במכון למדיניות ולאסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ושפכו את ליבם על המפולת בבלימת האיאתולות, שחלקם נתנו לה יד וחלקם ראו אותה מתרחשת. ראש הממשלה נפתלי בנט סיפר כי מצא שהמדיניות של קודמו בנימין נתניהו הייתה בעצם פטפטת אחת גדולה, מלים בלי מעש.

בנימין נתניהו, אמר עמוס ידלין, הפריט את הטיפול בגרעין האירני לעצמו עד כדי כך שבנט, אשר שימש תקופת מה כשר הביטחון, לא ידע עליה דבר. זו בניסוח זה או אחר ביקורתם של שרי הביטחון אהוד ברק, משה (בוגי) יעלון ובני גנץ על המחדל של ח"כ ביבי בהיותו ראש הממשלה.

מתי התעצם הכשל ונזרעו היסודות למשבר הנוכחי בין ארצות הברית לבין ישראל? בבולמוס המופקר של נתניהו, שהתעקש ב-2015 לנאום בקונגרס האמריקני מאחורי גבו של הנשיא ברק אובמה. כאשר כתבתי זאת בזמן אמת בישראל היום הוא טלפן אליי בשבת שקדמה לנאום ורצה שאחדל לבקרו. סירבתי, והוא הטיח בי דברים קשים כאילו לא אכפת לי שלאירן יהיה נשק גרעיני, ואז גם החל כנראה הלחץ להדחתי מן העיתון (עם מוטי גילת), או שכבר התנהל אבל התעצם.

אך סביר להניח כי הטעות הגובלת באסון (כדברי תמיר פרדו, ראש המוסד בדימוס) התרחשה כאשר הנשיא התמוה דונלד טראמפ בתמריץ מביבי פרש מההסכם עם אירן בלי להכין תוכנית חלופית. לא צבאית ולא דיפלומטית. סתם כך, בחוסר אחריות. זה הצומת להערכת מה שאירע ומה שעשוי היה להתרחש ומה שעתיד להתקיים. מי שעמד בראש הוועדה לאנרגיה אטומית שנים רבות ועבד עם יותר ראשי ממשלה מכל אחר בתפקיד זה, וכולם גמרו עליו את ההלל, הוא גדעון פרנק, וזו תמצית דבריו השקולים:

ההסכם של אובמה והמעצמות וגרמניה עם אירן שנחתם ב-2015 רע. בכל זאת הוא הפחית את כמות האורניום שכבר הייתה בידי האיאתולות ועיכב את המשך פיתוחה הגרעיני. אירן הקפידה לקיים את ההסכם שהוא טוב לכל העולם, לרבות ישראל, עד 2026. אחר כך הוא מקדם את אירן לעבר הפצצה והבעיה מגיעה לשיאה ב-2031. על כל זה טראמפ בעידודו של ביבי ויתר ב-2018 תמורת כלום. תמורת ריק. אפילו יעקב עמידרור הסכים עם כשל זה באשר ל-2018. יתרה מזאת, אירן תחדש בשבוע הבא את המשא-ומתן עם אמריקה ואירופה חזקה יותר. את מה שקידמה מאז פרש טראמפ בעידוד ביבי מההסכם אי-אפשר יהיה להסיג אחור. לא את הידע שרכשה ולא את הצנטריפוגות היותר יעילות שהשיגה.

האזנתי לפרנק ואמרתי לעצמי כי זה סיפור התפוח שאכל האדם מעץ הדעת. אפשר אולי לגרש את אירן מגן העדן, אבל לא ניתן למחוק את מה שהיא מבינה טוב יותר בגלל הצעד הפזיז של הצמד טראמפ-ביבי. היא אכלה מעץ הדעת. לפיכך ישראל יכולה לקוות שארצות הברית לא תגיע על-פי החלטתה שלה להסכם מחודש עם אירן. אם ייחתם הוא יהיה הסכם טוב מהמצב הקיים, אבל רע מזה שהופר על-ידי טראמפ בהשראת ובתמריץ קל דעת של ביבי. ואם לא יושג הסכם? אז אלוהים גדול.

נכון לעכשיו האמריקנים רוצים במשא-ומתן וכל מידע וטיעון נבונים ונכונים שיציג בנט לג'ו ביידן לא יתקבל על דעתם. כי הם אינם מעוניינים במציאות ובעובדות אלא בהסכם נוסף. נכון גם העיר ידלין שכאשר האמריקנים אינם רוצים לראות אקדח מעשן הם מסבירים כי רואים את האקדח המוצג לפניהם אבל לא את העשן הממלא את החדר.

העובדה שהממשלה מציבה את עצמה מול הממשל האמריקני שגויה לא מפני שאינה צודקת. היא בוודאי רואה נכוחה. רק שהאמריקנים מסרבים בשלב זה לראות. יש אומות כאלה. יש ציבורים כאלה (להזכיר מי בישראל אינו רוצה להבין את פרשת הצוללות והתכשיטים המושחתים וההזיות בכניסה למספרה בתלפיות? "עיניים להם ולא ייראו" הוא משפט ראוי בעברית ובאנגלית). ביבי גרם למשבר, אך מומלץ לממשלת ישראל לא להמשיך בנתיב שהתווה. בשלב זה אין לישראל ברירה - אלא אם היא מעוניינת במריבה עם ביידן - להזהיר בנימוס מפני ההסכם ולפעול עם האמריקנים לשיפורו בכל סעיף וסעיף, ולהמתין ל-Deus ex machina ("מאין יבוא עזרי"?) שיגרום לאמריקנים לא להיכנע לתביעות האירניות.