בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
הטובים לקרבי, המצוינים - לסייבר
|
האמירה האומללה של הרמטכ"ל נגד הקריאה "הטובים לסייבר" הרגיזה מומחים בתחום - ובצדק ● החיילים ביחידות הטכנולוגיות ראויים לא פחות מאלה שמשרתים בסיירת מטכ"ל או בגולני
|
דבריו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי בשבוע שעבר בטקס סיום קורס טיס נגד שלט חוצות שקבע ש"הטובים לסייבר" עוררו סערה בקרב מומחים בענף. בראשם, איך לא, עומד מי שאחראי על השלט - דורון אמיר, מנכ"ל מיזם סייטאקה. הדברים של רא"ל כוכבי מעוררים כמה תמיהות. ראשית, בבחירת המקום והעיתוי לאמירתם: טקס מסיימי קורס טיס, שהוא סמל המצוינות של צה"ל. הרמטכ"ל לא שם באירוע דגש על נושאים כמו אירן - שטייסי חיל-האוויר הם אלה שיבצעו את התקיפה על מתקניה הגרעיניים, אם וכאשר תהיה, סוריה - שעל-פי פרסומים זרים, הם אלה שתוקפים שם את משלוחי הנשק ל חיזבאללה, תקציבים ואפילו לא על איומי הסייבר המרובים. הוא בחר להעמיד במשוואה אחת את לוחמי הסייבר והלוחמים הקרביים. את אלה ששומרים על גבולות המדינה מפני מתקפות של צבאות וארגוני טרור עם אלה ששומרים על "גבולות" הסייבר שלה מפני מתקפות מקוונות, שמסוכנות אף הן. כוכבי בעצם התייחס לכך שצריך לעודד גיוס ליחידות הקרביות. אולם, הוא לא התייחס למחסור בחיילים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, ולא רק 8200. כך או כך, הרבה מומחים הרימו גבות כי הם לא הצליחו להבין מה הקשר בין שני אתגרים אלה. הרמטכ"ל יודע שלא כל החיילים מתאימים לשרת בגולני, בסיירת מטכ"ל או בצנחנים, וסביר להניח שהוא גם יודע שיש חיילים במערך הטכנולוגי שכן מתאימים לשירות קרבי. צריך לצאת מתוך הנחה שביחידות העילית הטכנולוגיות צריכים לשרת רק חיילים שיש להם את הכישורים והפוטנציאל הגבוהים ביותר לתרום ללוחמת הסייבר של צה"ל. ואם משרתים שם כאלה שלא מתאימים, ושאפשר להעביר אותם ליחידות הקרביות - יואיל הרמטכ"ל לבקש שתיערך בדיקה כדי לתקן את המעוות.
|
|
|
לוחמי הסייבר של צה"ל לא פחות טובים מהלוחמים הקרביים [צילום: סלימאם חאדר/פלאש 90]
|
|
לתת לחיילים אופק צה"ל הוא לא מחנה צופים והחיילים לא עושים את מה שהם רוצים, אלא אם כן זה מתאים לצרכי הצבא. לכן, צה"ל יכול לנתב לשירות קרבי גם חיילים שיש להם חלומות להתקבל לחברות ההיי-טק, כולל לחברות הסייבר, ורוצים לצבור את הניסיון שלהם ב-8200 או ביחידה טכנולוגית צבאית אחרת. הם נותנים את שלוש השנים הטובות ביותר בחיים שלהם, שבהן הם יכולים להגן על המדינה, ואחר כך לממש את החלומות לגבי הקריירה שלהם. אולם, ייתכן שפה קבור הכלב, שכאן טמונה הבעיה, כפי שאמר אמיר: רבים חולמים על שירות ב-8200 ולא על הליכה לקרבי. אם פעם שירות בקרבי היה נחשב מאוד והמילה ג'ובניק הייתה נחשבת למילת גנאי, כיום המצב הוא הפוך, כשזה נוגע ליחידות הטכנולוגיות. נכון, החיילים ביחידות אלה הם לוחמים - לוחמי סייבר, אבל רבים עדיין מחשיבים כחיילים קרביים רק כאלה שנמצאים בשדות הקרב הפיזיים ועל הגבולות. בנוסף, אם פעם האידיאל היה לתרום למען המדינה, כיום רבים מסתכלים על השירות הצבאי כהזדמנות להתחיל לפתח את הקריירה שלהם אחרי שהם יפשטו את המדים. שהרי בוגר 8200 או כל יחידה טכנולוגית אחרת הוא בעל סיכויים טובים יותר להשתלב בשוק ההיי-טק ולבנות את חייו. לעומתו, חייל קרבי (או לא קרבי) מסיים את שירותו אחרי שלוש שנים, מקבל סכום מסוים - ודי זהו. ברוב המקצועות, את הקריירה שלו הוא צריך לבנות לבד, בהמשך. אם משרתים ביחידות הטכנולוגיות חיילים שלא מתאימים, ושאפשר להעביר אותם ליחידות הקרביות - יואיל הרמטכ"ל לבקש שתיערך בדיקה כדי לתקן את המעוות אם צה"ל רוצה לעודד צעירים ללכת לשירות קרבי, הוא צריך לתת להם אופק לשנים שאחרי השחרור: שכר גבוה יותר (נכון ששכר החיילים הקרביים עלה בשנים האחרונות, אבל לא מספיק), לימודי תואר ראשון חינם, סיוע רב יותר בהכוונה למקצועות ובכלל, ליווי צמוד. צבא הוא לא רק אוסף של חיילים ולובשי מדים בכלל, אלא חלק מהחברה הישראלית, וכדאי שיהיה כך גם באלמנטים שונים שקשורים בקריירה של החיילים אחרי השחרור. איך הוא צריך לעשות זאת? את זה עליו להחליט בעצמו. הדהוד הנושא בצורה כללית ושטחית, מבלי לעשות שיעורי בית, לא תורם לשכנוע ולו של צעיר אחד לרצות לשרת ביחידה קרבית. זה כן פוגע, ללא כל סיבה, בחיילי היחידות הטכנולוגיות, שמי כמו הרמטכ"ל יודע עד כמה הם תורמים ללחימה בשטח - בין אם הם מונעים מתקפות של גורמים עוינים ובין אם הם מספקים ללוחמים ולמפקדים בשטח מידע חשוב, שמונע אבידות. וכמו חיילים קרביים "רגילים", גם הם מבצעים פעולות עלומות אי-שם. לצה"ל יש כלים שיסייעו בצמצום הפערים החברתיים ועליו להשתמש בהם צה"ל יכול וצריך לשתף יותר פעולה עם גורמים אזרחיים, כמו סייטאקה והיזמים שחברו אליה, שמגשימים חלומות לצעירים שרוצים לעבוד בהיי-טק. חלק מאותם צעירים, אגב, הם בוגרי יחידות קרביות. ועוד דבר: ראוי שכוכבי וצה"ל שבראשותו יפנו משאבים לשילוב של יותר נשים וצעירים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות. בכך הם יתרמו הן לצה"ל והן לחברה הישראלית כולה. יש לצבא את הכלים לצמצם את הפערים והוא יכול, וצריך, להוות חלק משינוי כללי, שכל החברה הישראלית חייבת לעבור. שינוי שיביא לכך שהטובים ילכו לחילות הקרביים והמצוינים - ליחידות העילית הטכנולוגיות, שלוחמות בשדה הקרב הווירטואלי, זה שגם לכוכבי ידוע שהוא שדה הקרב העתידי. לשם צריך כוכבי לכוון, מבלי להתבלבל. למרבה הצער, מי שהתבלבל הפעם זה הוא עצמו, הרמטכ"ל - וחבל.
|
|
תאריך:
|
26/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
26/12/2021
|
|
יהודה קונפורטס
|
הטובים לקרבי, המצוינים - לסייבר
|
|
בשנה הקרובה הכוכב שמביא איתו אתגרים ומוכר בשמו סטורן יימצא בבית החברים השנה הקרובה תהייה מבורכת בגלל העובדה שבית העבודה עומד להיות מופעל על-ידי כוכב השפע
|
|
|
ישראל היא מדינה רבת פרדוקסים, סתירות והפכים מתנגשים—שמרביתם עושים אותה לאחת המדינות המרתקות והדינמיות בתבל, אשר גברה על סיכויים בלתי אפשריים כמעט, כדי לפלס את דרכה לפסגת ההישגים במרבית תחומי השאיפה האנושית—כולל רפואה, חקלאות, מחשוב ותקשורת, טכנולוגיות מים, אומניות ובידור—למעט היוצא מן הכלל הצורם—המערכת הפוליטית הלאומי ותפקודה
|
|
|
הסבב השמיני של שיחות הגרעין בווינה ייפתח מחר באווירה פסימית אך נראה שארה"ב והמעצמות נחושות לברר עד הסוף אם אפשר להגיע להסכם עם אירן מבלי לפנות לאופציות אחרות כמו החרפת הסנקציות או פעולה צבאית נגד מתקני הגרעין האירניים. סעודיה בהנהגתו של מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי ו"האיש החזק" בממלכה, נערכת לכל התרחישים במאבק בסכנת הגרעין האירני. שר החוץ העירקי פואד חוסיין קרא בסוף השבוע שעבר ל"משא-ומתן ישיר" בין אירן לארה"ב כדי להחיות את הסכם הגרעין בעוד ארצו מתווכת בין אירן לסעודיה.
|
|
|
נעם סולברג ישב בהרכב דנג"ץ המרכולים, וקביעתו כי נגזר דינה של העתירה להידחות בשל היותה צבועה בצבע דתי צריכה להטריד כל אדם המתייצב בפני שערי בית המשפט העליון. סולברג אומנם לא פירט למי כיוון את דבריו - לחבריו להרכב או לדעת הקהל, אך ודאי שלא לסוחרים העותרים, שברחו כמו מאש מאזכור הסוגיה הדתית והתמקדו בהבטים החברתיים כלכליים של פתיחת המסחר בשבת.
|
|
|
ככל שגובר העיסוק המדיני והתקשורתי בסכנת הגרעין האירני, כך גוברת תופעת הפטפטת והברברת בישראל של בכירים במערכת הביטחון, בהווה ובעבר, המתפארים בהישגיהם הביטחוניים מול אירן ואף חושפים מידע רגיש ושיטות פעולה של ישראל מול האויב האירני.
|
|
|
|