אנחת רווחה <br>

רבים בציבור שחררו לפני שבוע אנחת רווחה כשנודע על כשלון המשא-ומתן על עסקת טיעון ונראה שרוב, הן בקרב תומכי נתניהו והן בקרב מתנגדיו, היה רוצה שהמשפט הזה יימשך עד להכרעה ברורה. הסיבה, מבחינתי לפחות, היא ברורה. הדיונים בבית המשפט חושפים לעיני הציבור את היקף השחיתות והריקבון המוסרי הבלתי יאומנו שפשו במשטרה, בפרקליטות, בתקשורת וברשויות נוספות וחשיפה זו היא תנאי מוקדם לתיקון. לכן נכונות הפרקליטות לסיים את המשפט החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל בעסקת טיעון נתפסת בציבור כניסיון פסול להתקפל ולרדת מהעץ בנוסף להודעה בחולשת התיקים.

יתרה מזאת, ההסכמה למחוק את רוב האישומים תמורת הודאה באשמה ופרישה של נתניהו מהפוליטיקה חשפה לעין כל את המטרה האמיתית שעמדה מאחורי יוזמי ההליך המשפטי: התנקשות פוליטית . נתניהו מבחינתו קיבל החלטה טובה שכן הדלת לעסקת טיעון לא תינעל אחרי פרישת מנדלבליט כי הלחץ הפנימי בפרקליטות להפסיק את ההתבזות הפומבית בבית המשפט רק ילך ויגבר ככול שהמשפט יימשך. סביר גם להניח שליועץ המשפטי הבא תהיה מחויבות פחותה לתיקים שהגיש קודמו ולכן יהיה קל יותר להתפשר על התנאים. אם וכאשר יתחדש המשא-ומתן על עסקת טיעון, סגירת תיק 4000 ותיק 2000 יהיו כבר עובדה מוגמרת ומה שיישאר על שולחן הדיונים הוא רק ויתור של הפרקליטות על דרישת הקלון.

אבל גם אם נתניהו ייצא מהמשפט זכאי וזך כבדולח אין זה אומר שדרכו חזרה לכס ראש הממשלה סלולה כי כלל לא ברור אם יהיה לו רוב מספיק כדי להקים ממשלה יציבה. ספק רב אם תעודת יושר של בית המשפט תשכנע את יריביו הפוליטיים ושונאיו להתפייס אתו והרבה יותר סביר שהם ימצאו סיבה אחרת להחרים אותו. קשה גם לצפות שהרדיפה כנגד משפחת נתניהו מצד התקשורת והמערכת המשפטית תיפסק ויותר סביר שיקרה להפך: ייתפרו נגדו תיקים נוספים. כדי לחזור לשלטון נתניהו צריך תמיכה ציבורית רחבה מאי פעם ולשם כך עליו לספק לציבור הבוחרים נימוקים טובים כדי לבחור בו. בניגוד להשמצות השמאל חלק גדול מתומכי נתניהו אינם עדת מעריצים שוטים שיתמכו בו בכול תנאי.

תוכנית סדורה

רובנו בוחרים בו לא מתוך הערצה עיוורת אלא מתוך בחירה מושכלת ולמרות חסרונותיו כי בעינינו הוא עדיף בהרבה על בני גנץ, נפתלי בנט ויאיר לפיד. נתניהו בוודאי שאינו מושלם אבל מול אותם גמדים פוליטיים הוא ללא ספק מנהיג ענק. במשך שנות שלטונו נתניהו הוביל את ישראל לשגשוג כלכלי, שקט ביטחוני והזניק את מעמדה המדיני של ישראל. נתניהו עמד מול הלחץ של ממשל אובמה, גייס את טראמפ נגד אירן, חתם על הסכם היסטורי עם מדינות המפרץ וניהל בתבונה את משבר הקורונה. מצד שני יש תחומים רבים בהם נתניהו כלל לא טיפל או נכשל. הוא לא טיפל במצוקת הדיור, לא נלחם בפשיעה במגזר הערבי ונמנע מעימותים עם המערכת המשפטית והפקידותית. כדי להיבחר פעם נוספת, נתניהו והליכוד יידרשו הפעם לא רק לבקר את הממשלה של בנט אלא גם ובעיקר להציג אלטרנטיבה. אחרי שעסקת הטיעון ירדה מהפרק ונתניהו הצהיר שהוא ממשיך להוביל את המחנה הלאומי עליו לפנות אלינו העם, להציג תוכנית סדורה, לשכנע אותנו ברצינות כוונותיו ולבקש את אמוננו.

נושא ראשון שנתניהו צריך להתחייב לטפל בו הוא נושא דיור בר-השגה שמעסיק את הרוב המוחלט של אזרחי ישראל פרט לבדואים, קיבוצניקים ואנשי העשירון העליון. פתרון הבעיה כרוך בין השאר בשחרור מסיבי של קרקעות בפריפריה ובנייה של ישובים חדשים בנגב, בגליל ובגולן ובעיקר ביהודה ושומרון. לעניין זה קיימת למדינה חובה מוסרית להעניק הטבות ברכישת דירה לאלו ששרתו בצבא או התגייסו לשרות לאומי לעומת אלו שלא עושים זאת. נושא שני שנתניהו חייב להבטיח לטפל בו הוא נושא "הפרדת הרשויות". בין השאר, יש צורך להגדיר מחדש את תפקידי וסמכויות היועץ המשפטי לממשלה, לשנות את שיטת הבחירה של שופטים, להגביל את זכות העמידה ואת ה"זכות" לפסול חוקים ולהחזיר את המילה האחרונה לציבור באמצעות נבחריו.

נושא שלישי שנתניהו חייב לקחת עליו אחריות אישית הוא הפשיעה בכלל ובמגזר הערבי והבדואי בפרט שכן המצב הנוכחי העגום הוא במידה רבה תוצאה של מדיניות פייסנית מדי בשנות שלטונו הקודמות. לבסוף גוש הימין בראשות נתניהו צריך להתחייב לבוחריו להכיל ריבונות בבקעת הירדן בתוך פרק זמן קצוב מתחילת כהונתו ולהתחייב שלא יקפיא את ההתיישבות באיו"ש. אם נתניהו ישוב לראשות הממשלה זו כנראה תהיה הקדנציה האחרונה שלו והזדמנות אחרונה עבורו להשלים את מה שלא עשה בקדנציות קודמות. כדי לרכוש את אמוננו ולקבל את קולנו בפעם הזאת עליו להציג תוכנית פעולה מפורטת ולהתחייב עליה. לכולם ברור שמה שאינו מוכן להבטיח היום כנראה שאינו מתכוון לקיים מחר.