אני רוצה לעשות סדר ולבצע הפרדה תודעתית בין שני נושאים חשובים, האחד מדיניות העלאת הריבית במשק, והשני הדרכים לפתור את משבר הדיור. אנחנו, בלשכת הקבלנים, בהחלט תומכים בהעלאת הריבית המדורגת במשק, כולל העלאת הריבית המשמעותית האחרונה, 0.4 אחוזים, שהעלתה את שער הריבית ל-0.75 אחוזים שהינה פר יום של 2.25% בסיס.
העלאת הריבית חיונית במיוחד על-מנת לבלום את סכנת האינפלציה, ובראש וראשונה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה שהביאה למחסור קריטי בסחורות, כולל חומרי בניין חיוניים שהביאה להתייקרות תשומות הבנייה, התייקרות דלקים ומזון בארץ. אומנם האינפלציה בישראל הינה נמוכה באופן יחסי למדינות אחרות בעולם, כ-4 אחוזים פחות ממחצית מזו של ארצות הברית ובריטניה, אולם העובדה שהיא הגבוהה ביותר אצלנו מאז שנת 2011, וחצתה באופן משמעותי את תחזיות כלכלני האוצר ובנק ישראל, מדברת בעד עצמה.
המצב במשק הישראלי עודנו סביר בהחלט. האבטלה עומדת על כ-3.2 אחוזים, מהנמוכות שהיו אי-פעם, הגרעון בתקציב המדינה ירד ל-0.6 אחוזים, הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD וגם הצמיחה אשתקד הייתה מהגבוהות בעולם, כ-8 אחוזים. אולם, וזה אולם גדול, במקביל לעלייה באינפלציה, ברבעון האחרון הסתמנה לפתע ירידה בצמיחה, כ.1.6 אחוזים צמיחה שלילית, ובד בבד להמשך הזינוק הן במחירי הדיור והן במחירי המזון ומוצרי צריכה אחרים, כל אלה אינם מבשרים טובות מאחר שגורמות לעליית יוקר המחיה של כל משפחה בישראל, וזאת בנוסף לעליית המשכנתא בעוד כמה מאות שקלים בחודש.
פתרון משבר הדיור, להבדיל אלף אלפי הבדלות מנושא הריבית, כרוך לטעמנו באסטרטגיה נפרדת. אומנם כותרות כל אמצעי התקשורת זועקות על כך שנוטלי המשכנתאות ישלמו עוד כך וכך שקלים מדי חודש, אולם בעיה זו, שכבודה במקומה מונח, הינה בטלה בשישים מול הבעיות האמיתיות המעיקות על שוק הנדל"ן. הבעיה המרכזית הינה תודעתית. גם אם יתממשו תחזיות הממשלה ושמרה השיכון ואכן יותר מ-100 אלף יחידות דיור ייבנו מדי שנה בשנים הקרובות, מה שלא בטוח כלל ועיקר, הציבור הרחב איבד לחלוטין את האמון במקבלי ההחלטות וזוהי הסיבה העיקרית לזינוק הנחשוני במחירי הדיור, 16.3 אחוזים.
מעבר לעובדה שייקח עוד כך וכך שנים עד שאותן יחידות דיור שווקו השנה יעמדו על תילן, ההתחדשות העירונית מגמגמת ובראש וראשונה כל נושא התמ"א 38 עומד על חרב דמוקלס, זאת לאחר שהממשלה בהחלטה מוזרה החליטה להאריך את תוקף התוכנית בשנה אחת, זאת ללא תוכנית חלופית. יתרה מכך: באופן פרדוקסלי דווקא באותן ערים ותיקות שבהן כן מקודמים פרויקטים של תמ"א 38, קיים מחסור זמני בדיור להשכרה, מה שהביא לאחרונה לזינוק חסר תקדים גם במחירי השכירות.
הצעתי כבר לפני שלוש שנים לממשלה להגדיל באופן אוטומטי את אחוזי הבנייה בכל תוכנית ב-30 אחוזים (שבס כחלון) כשמתוך זה יוקצו 20 אחוזים לטובת דיור מוזל ועוד 10 אחוזים לדיור מסובסד בשכירות ארוכת טווח ויהיה בסיס ליצירת מלאי גדול מדי שנה של דירות להשכרה מסובסדות. מעבר לעובדה שפתרון זה יגדיל באופן מידי את התחלות הבנייה בשוק הדיור באופן ניכר, הוא גם ישנה לטעמי את המצב התודעתי(!) בציבור הרחב, יחזיר את האמון שלו במקבלי ההחלטות ויביא בד-בבד לעלייה בהתחלות הבנייה להתייצבות שוק הדיור.
כך או אחרת, הייתי ממליץ גם למקבלי ההחלטות בממשלה ובבנק ישראל, גם לנו היזמים והקבלנים וגם לציבור הרוכשים הרחב, לעשות הפרדה ברורה בין נושא הריבית לבין פתרון משבר הדיור, נושא העומד על המדוכה בפני עצמו!
