יו"ר הרש"פ אבו-מאזן יצא שלשום לביקור של שלושה ימים בקפריסין ולפני כן נועד לעיני המצלמות עם ברברה ליף עוזרת שר החוץ האמריקני שהגיעה לישראל כדי להכין את ביקורו של הנשיא בייידן בישראל וברש"פ ב-13 ביולי. בכך הזים אבו-מאזן בן ה-86 את השמועות שנפוצו בשטחים ובעולם הערבי על "מותו" או על ההדרדרות במצבו הרפואי.
בכיר אש"ף חוסיין א-שיח' החל כבר להיכנס לנעליו של אבו-מאזן ולקיים פגישות מדיניות וביטחוניות לאחר שיו"ר הרש"פ העביר לו את סמכויות מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף ובכך הוא החליף בפועל את ד"ר סאאב עריקאת שמת ממחלת הקורונה. בוועד הפועל של אש"ף יש התנגדות למהלך של אבו-מאזן, על-פי התקנון של אש"פ, המזכ"ל אמור להיבחר על-ידי חברי הוועד הפועל עצמם, גם בכיר אש"ף עזאם אלאחמד לוטש עיניו אל התפקיד הזה, אבל היה סוג מסוים של בהילות באופן שבו חרג אבו-מאזן מן הנוהל והחליט להסמיך את חוסיין א-שיח' לתפקיד מתוך חשש שאם הנושא יובא להצבעה המינוי לא יעבור בגלל ההתנגדות הגדולה באש"ף ובתנועת פתח לחוסיין א-שיח'.
גורמים בתנועת פתח טוענים כי במוקאטעה ברמאללה יש תכונה גדולה והתייעצויות לקראת האפשרות שאבו-מאזן ייכנס בקרוב למצב של נבצרות רפואית או ימות. לדבריהם, גם השב"כ הישראלי, ה-CIA, המודיעין המצרי והמודיעין הירדני מעורבים בהתייעצויות כדי למצוא נוסחת ביניים שתאפשר תקופת מעבר מוסכמת על בכירי פתח של 60 ימים עד לעריכת בחירות בשטחים, מתחת לפני השטח הגחלים לוחשות ורוחשות, המליציות השונות של פתח בגדה מצטיידות בנשק ויש חשש לאנרכיה ביטחונית לאחר מותו של אבו-מאזן אם לא תימצא נוסחה זמנית לרגיעה עד לבחירת יורשו של אבו-מאזן.
אנרכיה ביטחונית בגדה תקרין באופן שלילי על המצב הביטחוני בירדן וגם על המצב הביטחוני בגדה ושל 700 אלף הישראלים המתגוררים ברחבי יהודה ושומרון.
גורם בכיר בפתח אומר כי אחת ההצעות היא לחלק בינתיים בהסכמה את סמכויותיו של אבו-מאזן בין שלושה בכירי פתח עד שתיפול ההכרעה בקלפי כדי למנוע קרב ירושה אלים.
על-פי גורמים בפתח, בכיר פתח מרוואן ברגותי שלח איגרת מהכלא הישראלי שבה הוא ממליץ למצוא פתרון זמני בהסכמה עד לעריכת בחירות כדי למנוע שפיכות דמים.
אחת ההצעות שנדונות היא שחוסיין א-שיח' ימלא באופן זמני את תפקיד יו"ר הרש"פ, מחמוד אלעאלול ימלא זמנית את תפקיד יו"ר תנועת פתח וג'בריל רג'וב יקבל את הסמכות להיות אחראי זמנית על כל מנגנוני הביטחון של הרש"פ.
העמדה הישראלית
באופן רשמי ישראל איננה מתערבת בעניינים הפנימיים בתוך הרש"פ אבל ברור שמננגוני המודיעין שלה עוקבים באופן רצוף אחר הנעשה בשטחי יהודה ושומרון, ישראל היא הריבון בשטח ויש לה אחריות ביטחונית כוללת על כל שטח יהודה ושומרון, כולל שטחי A שהם באחריות ביטחונית ואזרחית מלאה של הרש"פ על-פי הסכם אוסלו, היא גם השולטת על הגבול עם ירדן ועל מעברי הגבול. סביר להניח שלצה"ל יש תוכניות מגירה להתערבות מהירה במקרה של אנרכיה ביטחונית כוללת וקריסת הרש"פ, אבל כדאי לקבוע כבר כעת את "הקווים האדומים" או האינטרסים האסטרטגיים החיוניים לביטחון ישראל אחרי ירידתו של יו"ר הרש"פ אבו-מאזן מהבמה הפוליטית.
- מניעת השתלטות תנועת חמאס על שטחי הגדה כפי שהשתלטה על רצועת עזה ב-2007.
- שמירה ככל האפשר על המבנה הנוכחי של הרש"פ ומניעת קריסתה באופן שיאפשר העברת שלטון חלקה למי שינצח בבחירות לנשיאות ולפרלמנט, למרות חילוקי הדעות החריפים בצמרת פתח לגבי סוגיית היורש והדרישה של חמאס שד"ר עזיז דוויק, יו"ר המועצה המחוקקת ימונה ליו"ר הרש"פ הזמני עד לעריכת הבחירות כפי שקובע חוק היסוד הפלשתיני.
- הימנעות ככל האפשר מכיבוש מחדש של שטחי A אם המציאות הביטחונית איננה מחייבת זאת.
- שמירה על רגיעה ביטחונית בשטחי יהודה ושומרון עד לסיום תהליך הבחירות לנשיאות ולפרלמנט (המועצה המחוקקת).
אלה הם האינטרסים הביטחוניים המיידים שישראל צריכה להיערך אליהם בהקדם, היא צריכה לתאם את עמדותיה עם הממשל האמריקני ולבוא בדברים עם יו"ר הרש"פ אבו-מאזן, עם ירדן, מצרים ומדינות המפרץ כדי להשיג הסכמה כוללת, זהו האינטרס של כל הצדדים מלבד של תנועת חמאס שזוממת ליצור כאוס ביטחוני בגדה כדי לערער את יציבות הרש"פ ולהשתלט עליה בהמשך.
