תחילה נשביתי בתמיהתו הרועמת של עורך הדין עמית חדד, סניגורו של בנימין נתניהו. הוא תהה מדוע המשטרה לא עיינה בתוכן המיסרונים בנייד של עדת התביעה הדס קליין. יתרה מזאת, המשטרה קיבלה היתר מבית המשפט לחטט ולפשפש בנייד של קליין ולא עשתה בו שימוש.
בטורו במעריב התייחס אתמול בן כספית לסוגיה והתיר את הפלונטר. כך הבנתי בתמצית את הסברו: מי שנקראים/ות למסור עדות במשטרה, בלי שהם חשודים, אינם מתבקשים למסור את הניידים לעיון כחולי המדים. אכן בלהב-433 חששו שקליין תנהג כאדם המכסה טפחיים ומגלה רק טפח, ומנסה לחמוק מן האמת לטובת החשוד נתניהו, ולפיכך פנו לבית המשפט וקיבלו היתר לבחון את סודות הנייד.
אך לא התעורר הצורך. קליין הגיעה למשטרה בלי רצון לערפל את מלוא האמת אלא למסור לחוקריה דברים כהוויתם בסוגיית נחשול המתנות שהועברו לנתניהו. היות שכך לא הייתה הצדקה לחדור לנייד שלה כאילו גם היא חשודה. חלק, בהיר, סוף.
כספית הוסיף נדבך מפתיע: דווקא הניידים של שרה ויאיר נתניהו לא נפתחו על-ידי המשטרה למרות שהם היו בבחינת נחקרים חשודים. חוקרי המשטרה רצו גם רצו לפתוח את ניידי האם ובנה, אבל היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט אסר זאת עליהם.
אם לביביסטים יש תשובה סבירה להסבר ההגיוני הזה (ולא רק גידופים מפי תומכי נתניהו) כדאי שיפרסמו אותה בהקדם ובלשון ראויה.
