מגזר ללא נאמנות פוליטית

כששום דבר אינו מובן מאליו, הקלפים תמיד קרובים אל החזה. הנכונות להעביר את הקול הפוליטי בין המחנות, היא זו שהופכת את המגזר הרוסי לגורם כה חשוב במפה הפרלמנטרית. בעוד חלק גדול מההצבעה בישראל מבוסס על דמוגרפיה ומבנה שבטי, יוצאי ברית המועצות לשעבר משוחררים ממגמה זו. מנקודת מבטו של הבוחר הרוסי, שום פוליטיקאי ישראלי לא גילה נאמנות להבטחות שנתן לעולים ולכן אין סיבה שהם יהיו נאמנים לאיזשהו פוליטיקאי.

13.8% (16 מנדטים) מאזרחי ישראל הם דוברי רוסית. זו הקהילה הגדולה בישראל, שללא תמיכתה אף פוליטיקאי לא הצליח לעלות לשלטון כבר 30 שנה, מאז 1992. בפועל הובילה העלייה הרוסית את ניצחון מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין, שקיבלה 48% מקולות המצביעים דוברי הרוסית. בזכות העלייה הרוסית עלה בנימין נתניהו לשלטון ב-1996, כשהבטיח עבודה במקצוע וזכה לתמיכת המצביעים דוברי הרוסית. כך גם היה כשהעלייה הרוסית תמכה בעבודה, בראשות אהוד ברק, שהבטיח "מהפכה אזרחית". אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו השקיעו הרבה במגזר הרוסי, מתוך הבנה שבקולו טמונה התוצאה, להצלחה או לכישלון. גם בקואליציה הנוכחית המגזר הרוסי הוא החזק ביותר מבחינה פוליטית, עם עשרה נציגים בממשלה ובכנסת. ובכל זאת, מדוע דוברי הרוסית חשים זלזול ואכזבה?

מצד אחד שר האוצר אביגדור ליברמן הגדיל ב-500 שקל את השלמת ההכנסה לגמלאים. בזכות זה תעבור "ישראל ביתנו" את אחוז החסימה. מצד שני, מי שלא קיבלו הטבות ותוספות לשכר ולקצבת הזקנה יצביעו למפלגות אחרות. על חוסר יציבות אלקטורלית של ישראל ביתנו מצביעים נתוני ההצבעה למפלגה בארבע מערכות הבחירות האחרונות. תוך שנתיים עברה המפלגה ממצב של עלייה דרמתית בכ-137 אלף קולות, לירידה מתמשכת של 62 אלף קולות.

חבר הכנסת יבגני סובה מ"ישראל ביתנו" כתב בפייסבוק: "לאחר לימוד סקרי דעת קהל וניתוח של מאות קלפיות, הגענו למסקנה עגומה: אחוז האזרחים המצביעים דוברי רוסית נמוך משמעותית מאשר בקרב ילידי ישראל". תקרת הזכוכית נשברה בפוליטיקה, אבל עדיין קיימת בציבור הרחב: מספר העולים מברית המועצות לשעבר בתפקידי ממשל בכירים עומד על 2.8% בלבד; בתפקידים מקצועיים בעיריות - 3%; במערכת המשפט - 0.8%; בקרב מנהלי בתי ספר - 2%; בדירקטוריון חברות ממלכתיות - 3%. בנוסף לכך. על-פי דוח ועדת שוויון הזדמנויות בעבודה, בשנת 2020 התקבלו 1094 תלונות, מתוכן מיוצאי ברית המועצות לשעבר רק 1.5%. האם זה אומר שרק ל-16 אנשים מהמגזר הרוסי התמודדו עם אפליה בעבודה או במקום העבודה על-רקע גיל, מגדר, מוצא אתני וסיבות אחרות?

מתוך כל המפלגות רק שלוש משקיעות במגזר הרוסי ובנציגות מהמגזר ברשימה לכנסת. הליכוד שבונה את הקמפיין שלו סביב הסיסמה "אין אלטרנטיבה לנתניהו כראש הממשלה" שווה היום כ-3 מנדטים. בעקבות תוצאות הפריימריז במפלגה בנימין נתניהו מתכנן לשריין נציג רוסי ברשימה של הליכוד לכנסת. מצד שני במחנה "רק לא ביבי" ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, נמצאת במגמת ירידה ושווה כיום כ-3.5 מנדטים, לעומתה "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד נמצאת במגמת העלייה וצפויה לזכות בכשלושה מנדטים מהמגזר הרוסי. למזלם של ליברמן ולפיד, מפלגות אחרות מגוש "רק לא ביבי" פוחדות להיכנס למגרש הרוסי. ריצה משותפת של כחול לבן ותקווה חדשה לא תשפיע על קול הרוסי, לאחר ששניהם לא שינו מאז הבחירות הקודמות אסטרטגיה כלפי המגזר.

בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור ההצבעה בקרב הציבור דובר הרוסית. היא ירדה מ-89% בשנות ה-90 ל 61% בבחירות האחרונות. אנשים שלא הצביעו אינם נמצאים בכיס של אף מפלגה. הם יכולים בקלות לשנות את המאזן הבין-גושי. הם מרגישים שממשלות הימין והשמאל "דפקו" אותם או התעלמו מהם. מי שיקבע את תוצאות הבחירות הבאות, הם אלה שלא הצביעו או אלה שמחליפים זהויות פוליטיות. מפלגות שרוצות להיות בשלטון חייבות להשקיע במגזר הרוסי ובמועמדים שלו לכנסת.