אין מענה נפשי

אבי בן ה-10 היה מעורב בתאונת דרכים עם משפחתו לפני כשנה. המשפחה פנתה לטיפול במרפאה פסיכיאטרית, אלא שרק לפני חודש הגיע בפועל תורו לקבל טיפול. בזמן הזה הוא הדרדר בלימודים, הסתגר חברתית וממשפחתו מספרת שהפך מופנם ומסוגר.

שרית בת ה-40 לקתה בדיכאון לאחר מות אמה מסרטן, ממתינה לטיפול שיחתי מעל חצי שנה. בתקופה זו שרית אומנם הולכת מדי יום לעבודה, אך אינה מרוכזת, מתקשה לישון בלילה וירדה משמעותית במשקל. בהמלצת רופאת המשפחה החלה ליטול טיפול תרופתי, אך מרגישה הטבה חלקית בלבד.

אביתר החלים מקורונה לפני למעלה משנה, אך מאז מדווח על חרדת בריאות, דיכאון, קשיי ריכוז ועצבנות. הוא רב עם אשתו על בסיס תדיר. לאחר חצי שנה היא ניסתה לתאם עבורו טיפול פסיכותרפי. עברו תשעה חודשים. הוא עדיין מחכה.

לכאורה היה ניתן לראות בכל אחד מהמקרים האלה מקרה פרטני של אדם הממתין לטיפול נפשי. בפועל מדובר בבעיה חברתית ולאומית ממדרגה ראשונה.

בכל שנה בימים אלה (10.10) מציינים את יום בריאות הנפש העולמי, אשר מטרתו להעלות מודעות לסוגיות של בריאות הנפש ברחבי העולם. מערכת בריאות הנפש הציבורית איננה נושא "סקסי". הזקוקים לטיפול במסגרת הציבורית שייכים לרוב לאוכלוסיות מוחלשות (בעלי האמצעים יכולים להרשות לעצמם לשלם מאות שקלים לפגישה עבור טיפול ולא נדרשים לחכות) והקושי הנפשי עימו הם מתמודדים פוגע גם הוא ביכולתם להתפרנס. למרות זכאותם לטיפול, הם יחכו חודשים ולעיתים אף יותר משנה לתור לטיפול במערכת הציבורית.

זמן המתנה קצר

הנתונים מראים כי בעוד "רק" 150-100 אלף איש בישראל סובלים מתחלואה נפשית קשה וממושכת, הרי כ-33%-25% מהאוכלוסייה יזדקקו במהלך חייהם לשירותי בריאות הנפש. מערכת הבריאות הציבורית בישראל אינה מסוגלת להציע שרות זמין לכל כך הרבה מטופלים. מספרן של המרפאות הציבוריות המציעות שרותי טיפול נפשי, ומספרם של המטפלים במרפאות אלה (בעיקר עובדים סוציאליים ופסיכולוגים) אינו מתקרב אפילו לספק את הצורך.

למה זמן ההמתנה לטיפול הוא חשוב? ראשית, כי טיפול הניתן כאשר הוא רלוונטי, הוא יעיל יותר. משמעות הדבר היא שהסיכוי לשפר את מצבו של האדם הנזקק גבוה יותר כאשר הטיפול ניתן קרוב לזמן התפתחות הבעיה. שנית, טיפול מוקדם הוא גם זול יותר למערכת הבריאות. את מה שניתן להשיג בטיפול קצר מועד בן 10 מפגשים זמן קצר לאחר טראומה לדוגמה, לא נוכל להשיג בטיפול ארוך טווח של שלוש שנים ומעל מאה מפגשים, אם נתחיל את הטיפול רק כעבור שנה.

זמן המתנה קצר לטיפול חשוב גם לחברה ולמשק. מטופל שאינו מתאושש נפגע בתפקודו, מפסיד ימי עבודה ונזקק לקצבאות נכות או השלמת הכנסה. בני משפחתו סובלים יחד עם המטופל וגם תפקודם עלול להיפגע, בין אם בגלל הצורך לתמוך בו ואם בגלל שהם מפתחים קשיים נפשיים בעצמם וכעת גם הם זקוקים לטיפול.

זמינות גבוהה לשירותי בריאות הנפש חשובה גם לעיקרון השוויון. בהעדר זמינות במערכת הציבורית, מי שיכול יפנה למערכת הפרטית ויקבל טיפול תוך זמן קצר. טיפול נפשי בזמן הנכון הופך להיות נחלתם של בעלי האמצעים.

קשה בפריפריה

הרפורמה בבריאות הנפש שהחלה ב-2015, העבירה את אחריות הטיפול הנפשי לקופות החולים במקום למשרד הבריאות כפי שהיה עד אז. בפועל, קיים מחסור עצום בעו"סים ובפסיכולוגים לטיפול נפשי במערכת הציבורית, במרפאות קופות החולים ומשרד הבריאות. גם הפתרון שנתנה הרפורמה בדמות מטפלים שבהסדר עם קופות החולים, הגובים מהמטופל מחיר מופחת של כ-150 שקלים למפגש, אינו מסוגל לפצות על הפער, מה גם שלא כל אחד מסוגל להוציא 600 שקלים לחודש על טיפול נפשי.

החוסר במטפלים קשה במיוחד בפריפריה (מישהו מופתע?), אלו אזורים בהם המצב הכלכלי של התושבים קשה יותר ושיעור גבוה יותר שלהם אינו יכול לעמוד בעלויות של טיפול פרטי, או של מטפלים שבהסדר. שוב האוכלוסייה הנזקקת ביותר נשארת ללא מענה.

בסיכומו של דבר, קשיים נפשיים אומנם פוגעים בראש ובראשונה באדם המתמודד, אך לפגיעה זו מעגלים רבים - המשפחה, בני הזוג, הורים, ילדים. הפגיעה לא מסתיימת בהם, היא פוגעת במעסיקים ובמשק ועולה כסף רב למדינה. חוסר טיפול מהיר מהווה אבדן הכנסות עצום למשק, ככה פשוט. מתוך 20 המחלות אשר גורמות למעמסה המשמעותיות ביותר על מערכת הבריאות, 5 הן בבריאות הנפש. יתרה מכך, בניגוד למחלות הגופניות המרכזיות שגורמות למעמסה על מערכת הבריאות והינן של אנשים מבוגרים, הרי שדיכאון וחרדה מופיעים פעמים רבות בגיל צעיר - אלו אמורות להיות השנים הפוריות בלימודים, בשוק העבודה ובמשפחה.

אנו יודעים לומר שככל שאפיזודה דיכאונית ארוכה יותר, כך היא הופכת קשה יותר לטיפול ומנבאת יותר אפיזודות דיכאוניות בעתיד. במילים פשוטות, דיכאון שמטופל בהקדם הוא גם יעיל יותר טיפולית וגם יעלה למדינה יחסית מעט כסף. אותו דיכאון שלא טופל בשל תורי ההמתנה הארוכים לטיפול נפשי, יעלה בהמשך הרבה כסף למדינה, זאת בדמות טיפול נפשי ארוך יותר, פגיעה תעסוקתית ואף קצבת נכות. לטיפול נפשי יש גם אפקט מניעתי וגם אפקט טיפולי. אדם שלא מתפקד נפשית עולה הרבה למערכת. צמצום תורי ההמתנה לטיפול נפשי אינו עניין פרטי של הפונים ופונות ובני משפחותיהם. הוא אינטרס לאומי.