כידוע, תרופות חדשות ומבטיחות עלולות להתגלות כהרבה פחות בטוחות ויעילות מכפי שחשבנו בהתחלה עד כדי כך שהן יורדות מהמדפים. לכן, אני תמיד מעדיפה לתת למטופלי תרופות שנמצאות בשימוש שנים רבות ולא תרופות חדשות.
הפסקת השימוש בתכשיר רפואי מאושר מתבססת תמיד על הנחת המוצא שתופעות לוואי שמתרחשות בסמיכות לתכשיר חדש, קשורות בו. הדבר יכול לקרות בשני תרחישים עיקריים: התרחיש הנפוץ הוא כאשר שיותר ויותר רופאים שמים לב לתופעות לואי שאינן מצדיקות את השימוש בו, כך שבמשך הזמן פחות ופחות רופאים רושמים אותו למטופלים שלהם וחברת התרופות מפסיקה מיוזמתה לייצר את התרופה. התרחיש השני הוא כאשר עקב תופעת לוואי קשה, שלא התגלתה במהלך המחקר הקליני, הרשות הרגולטורית או חברת התרופות מורידות את התכשיר הרפואי מהמדפים. לפעמים זה נעשה רק אחרי שיש תביעות כספיות על-ידי אנשים שנפגעו מהתכשיר.
ההתייחסות לחיסון לקורונה, הייתה מבחינה זאת חריגה ביותר. ראשית, הוא אושר לשימוש לכלל האוכלוסייה בשלב שעוד היה תכשיר ניסיוני, ושנית, כנראה בשל הרצון העז למצוא פתרון למגיפת הקורונה, ששיבשה את החיים, קובעי המדיניות ייחסו חשיבות רבה מאוד למבצע החיסונים, גם במחיר ויתור על כללי הזהירות המקובלים.
בעוד שהיה ברור כבר מהרגע הראשון שיש מקרים של תחלואה קשה ותמותה שאירעו בסמיכות לחיסון, הנחת המוצא הייתה שמדובר באירועים אקראיים שאינם קשורים בחיסון. גישה זו הועברה באופן חד-משמעי לציבור כולל לציבור הרופאים. זה כאמור בניגוד מוחלט למקובל כאשר מדובר בתכשיר רפואי חדש וודאי שבתכשיר ניסיוני (כפי שהיה החיסון בהתחלה).
תופעות לוואי
יותר מכך, הופעל לחץ על רופאים שלא לייחס תופעות לוואי שהמטופלים התלוננו עליהן, למתן החיסון, כדי לא לפגוע במבצע החיסונים. מאותה סיבה גם רופאים ומדענים שהעלו חששות מבוססים לגבי הסיכונים שעלולים להיות בחיסון, הושתקו. גם אם מדי פעם הם רואיינו בתקשורת או שמאמריהם הופיעו בעיתונים, מיד דאגו להביא "הוכחות" לכך שדבריהם אינם נכונים (ויש לכך דוגמאות רבות). נוצר מצב אבסורדי שבו אירגונים כמו "מדעת" ביקרו את דעתם של מדענים ורופאים בכירים בעלי ידע וניסיון רב משלהם. הדיון האקדמי שהוא נשמת אפו של המדע הושתק כמעט לחלוטין.
בנוסף, מרגע שהונחה הנחת היסוד, לפיה תופעות הלוואי אינן קשורות לחיסון, אלא אם מוכח אחרת, נוצר מצב שבו היה צורך להוכיח קשר בין החיסון לתופעות הלוואי ולא, כמקובל, הנטל על חברת התרופות להוכיח שאין קשר. אפילו מאמרים שעברו ביקורת עמיתים והראו קשר סטטיסטי מובהק בין מבצע החיסונים לבין עלייה בתחלואה קשה מסוגים שונים, לא הובילו למסקנה שיש צורך לבחון מחדש את הבטיחות של החיסונים. כמו למשל המאמר של פרופ' רצף לוי שהראה (על סמך ניתוח קריאות של מד"א) קיומו של קשר בין תחילת מבצע החיסונים לבין עלייה במקרים של תחלואה לבבית משמעותית.
עם זאת, את האנשים שחל שינוי משמעותי במצבם הבריאותי לאחר החיסון, לא ניתן היה להשתיק לאורך זמן. הם לא יכלו אומנם לתבוע את חברת התרופות (שזכתה לחסינות מפני תביעות), אבל כן יכלו לספר על כך לאנשים שמסביבם ולדווח על כך ברשתות החברתיות, כפי שאכן רבים מהם עשו. במקביל, התחילו להיות יותר ויותר דיווחים בספרות המקצועית על תופעות לוואי קשות (כולל תמותה) שאירעו בוודאות בעקבות החיסון (על סמך תוצאות נתיחות או בדיקות מפורטות אחרות) וקמו יותר ויותר קבוצות של אנשי מקצוע שביקרו באופן חריף את ההתנהלות שננקטה על-ידי הרשויות בארץ ובעולם. בנוסף, אזרחים שאינם עוסקים בתחום זה באופן שגרתי החלו לאסוף ולתעד באופן מסודר דיווחים על תופעות הלוואי. לדוגמא: ועדת החקירה האזרחית בישראל, שעד היום אספה אלפי דיווחים בזמן שרוב הציבור אינו מודע לאפשרות הפנייה אליה. בוועדה זו פועלים מאחורי הקלעים גם רופאים ומדענים שחוששים להיחשף בשמם.
החלטות חד-משמעיות
ואכן, הלחץ הזה מצד הציבור במדינות דמוקרטיות אחדות התחיל להשפיע גם על מקבלי ההחלטות. כמו פטריות אחרי הגשם מתחיל תהליך הפוך לזה שהיה בתחילת מבצע החיסונים (שאושר בהתחלה עבור קבוצות הסיכון והרחבה מהירה לכלל האוכלוסייה כולל פעוטות) מופיעות אזהרות ואפילו החלטות חד-משמעיות לגבי הגבלת החיסון. למשל: בדנמרק הוחלט שהעדויות המצטברות לגבי הסיכונים בחיסון מספיקות כדי שלא להמליץ עליו יותר לאנשים מתחת לגיל 50 ולאסור לחלוטין את השימוש בו מתחת לגיל 18.
במדינת פלורידה הוחלט על סמך עדויות דומות לבצע מחקר שיבדוק האם אכן קיים קשר סיבתי בין התמותה של אנשים צעירים לבין החיסון. מחקרם הראה פי 1.8 תמותה מאירועים לבביים אצל אנשים צעירים בתקופה שמיד לאחר החיסון לעומת החודשים שלאחר מכן.
בניגוד לטענות, במחקר הזה לא נעשתה השוואה בין מחוסנים ללא מחוסנים, אלא רק בין מחוסנים לבין עצמם, כאשר נקודת המוצא הייתה שאם קיים קשר לחיסון נראה צבר גבוה יותר של מקרים בתקופה הקצרה שאחריו.
בישראל, לעומת זאת, למרות שנעשה מחקר, גם אם מצומצם, לבדיקת התחלואה לאחר החיסון, לא נעשה עד כה כל שינוי במדיניות החיסונים. זה מפתיע במיוחד לאור העובדה שמחקר הראה תוצאות ראשונית מדאיגות, שתומכות בדיווחים הרבים ברשתות החברתיות ובדיווחים של ועדת החקירה האזרחית ולא פחות חשוב מכך מראות שהסבירות לקשר סיבתי גבוהה מאוד. מעבר לכך, למרבה הצער המחקר הזה הופסק בטרם עת ובאופן תמוה תוצאותיו המדאיגות לא נלקחו בחשבון ואושרו חיסונים לפעוטות.
