|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
פשטות [צילום: סטיב הלבר/AP]
|
|
|
המלצה על שיר
|
|
דווקא בשל פשטותו המילולית התורמת לאיכותו כדאי לקרוא בתשומת-לב את השיר יותר מפעם אחת - כדי להבין מה מתרחש למילים תמיד בחיינו ובמיוחד בימים אלה
|
|
השיר שבחרתי להמליץ עליו התפרסם בקובץ "כל שמחה פוצעת מישהו" של המשוררת אנה בלאדיאנה. הספר הופיע בהוצאת "קשב לשירה" לפני למעלה מעשור שנים, אך אני מוצא אותו אקטואלי במיוחד גם לימים אלה.
כדי להבליט את פשטותו המילולית של השיר הזה, שכולו משפט אחד מבחינה תחבירית, אני מגיש אותו בכתיב מלא ובניקוד חלקי בלבד:
ה ט וּ ר
המילים עוברות ברחוב
כמו טוּר עורְפִּי של ילדים
מבית היתומים,
כל אחד מושיט אֶגרוף לִלְפוֹת
את כְּנף בִּגדו של זה שלפניו,
ורק דאגה אחת בַּלֵב
לא לְאַבֵּד
זה את זה.
דווקא בשל פשטותו המילולית התורמת לאיכותו כדאי לקרוא בתשומת-לב את השיר יותר מפעם אחת - כדי להבין מה מתרחש למילים תמיד בחיינו ובמיוחד בימים אלה כאשר "המילים עוברות ברחוב".
ועם זאת - ייתכן שהשיר היה מבליט יותר את אמירתו למציאות חיינו אילו הועברה השורה הראשונה אל סופו, כלומר: אילו נדפס השיר באופן הבא:
כמו טוּר עורְפִּי של ילדים
מבית היתומים,
כל אחד מושיט אֶגרוף לִלְפוֹת
את כְּנף בִּגדו של זה שלפניו,
ורק דאגה אחת בַּלֵב
לא לְאַבֵּד
זה את זה -
כך המילים עוברות ברחוב.
בהצעה זו, שבה הועברה השורה הראשונה לסוף השיר, היה הכרח להוסיף לפניה את המילה "כך" כדי לקשור אותה לשורות הקודמות. להשלמת ההצעה רציתי להוסיף מילה נוספת בסופה של שורה זו אשר הייתה מחזקת את השיר מבחינה רעיונית, אך מאחר ששורות השיר הקודמות מצפינות מילה זו בתיאור הליכתם של הילדים ובסיבה שמניעה אותם להיאחז זה בזה - כלומר: אפשר להבין את אמירתו של השיר גם בלעדיה - החלטתי לוותר על הוספתה, אך בה-בעת גם להציג את השורה האחרונה יחד איתה: "כך המילים עוברות ברחוב בשלום".
|
| תאריך:
|
20/11/2022
|
|
|
עודכן:
|
20/11/2022
|
|
יוסף אורן
|
|
אמיתי קדר הוא המחזאי. אמיתי קדר הוא הבמאי. אמיתי קדר הוא השחקן, ובעיקר אמיתי קדר הוא הביוגרף והאוטו-ביוגרף של "היומנים של אמא", הצגת יחיד המועלית בתיאטרון תמונע. זהו מסע בזמן, מחוות בן כלפי אמו, רצון לאחוז בשברי החוייה המשותפת, כמיהה נואשת לספר את סיפורה דרך הפריזמה שלו ושלה יחד, ובעיקר להעניק לה חמלה מאוחרת. מה שאולי נמנע ממנה ברגעי ההווה ההם, והמחזה הכואב והחשוף הזה יהווה בו תיקון מתבקש.
|
|
|
|
|
שיא החוצפה, מהו? לפשוט יד בפני ישראל ולהתחנן לסיוע מאימת הדב הרוסי שפלש לאוקראינה, ובה בעת לחבור לפולש הרוסי ולשאר אויבי ישראל, ולהתיישר באו"ם עם הפלשתינים המבקשים להשמידה. כפי שאירע בשבוע שעבר בוועדה המיוחדת של האו"ם, שאישרה ברוב גדול, את הצעת הפלשתינים להעמיד לדין את ישראל בביה"ד הבינלאומי של האו"ם בהאג.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים  והפעם - רוצח שרמנטי, למרות האמת, להעמידם על מקומם, התעכב, מקלות בגלגלים וזעם קדוש "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט) שבוע טוב
|
|
|
|
|
חמישה מסעי בחירות עברנו בתוך תקופה קצרה של כמעט 3 שנים, ובהן התנהל מאבק איתנים בין מפלגות שונות, חלקן, עם רעיונות מסוימים וחלקן ללא כל רעיון אלא מאבק על השלטון וטובות ההנאה ממנו. היה מאבק בין אישים שונים, מלווה בלא מעט שקרים, בהפצת מידע שקרי, השמצות וגידופים מרשימות מסוימות מאד. מסע הבחירות היה מלווה בעידוד כלנתריזם ומעבר מועמדים ובעיקר מועמדות, מרשימה לרשימה. אפילו זכינו לממשלת שינוי קצרה שבתוך שנה ומחצה כיהנו בה שני ראשי ממשלה.
|
|
|
|
|
הצטערתי לקרוא את מאמרו של אורי משגב מיום ה' 17.11 "עודה, מה עשיתם"? בו בלטה נימת זלזול פוגענית ביו"ר חד"ש, עודה אימן. כאב לי אישית, שבשפה העברית מזלזל עיתונאי ישראלי בכאבו של עודה איימן, ש"סבתו נאלצה לעזוב את הכפר מעלול בקיץ 1948". בלשון עברית מובסת ומבוישת מלעיז אורי משגב על חבר הכנסת עודה אימן ומציגו בלשון פוגענית "כמספר סיפורים בחסד".
|
|
|
|
|
