גרעין רב פנים במזרח התיכון

בראיון פומבי התבטא ראש אמ"ן אהרון חליוה כי אירן החליטה להתקדם במיזם הגרעין שלה, ואולי היא בדרך לארבע פצצות. לפי חליוה¹ העולם קרוב למצב, שההסכם האמריקני-אירני הופך לבלתי רלוונטי.

נראה כי גם ארצות הברית נואשה מן הכוונה לחדש את ההסכם שחתם ברק אובמה וביטל דונלד טראמפ. ב"ניו-יורק טיימס" מצוטט היום איש המועצה לביטחון לאומי ג'ון קירבי: we are at an impasse right now and we are not focused on that". מה עוד נחוץ כדי להבין שהסכם הגרעין גוסס ואינו זוכה לנסיונות החייאה?

על-רקע מציאות זו יש עניין מיוחד בספר חדש שכתב בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר ישי (ג'סי) פרס - "שנית לא תיפול". הכותרת היא תסמיך (אסוציאציה) לגורל מצדה בשנת 73 עת נפלה בידי הרומאים ועורך הסדרה שמואל רוזנר רואה בספר "הזמנה לשיחה". אולי השיחה החשובה מכולן בהווה הלאומי ובעתיד הנראה לעין.

פרס חזר ושחזר את סיפור הנשק הגרעיני מאז הוטלו שתי פצצות ראשונות ואחרונות על הירושימה ונגסאקי שביפאן, ושמו קץ למלחמת העולם השנייה. העולם ידע עליות ומורדות. האמריקנים לא השכילו לשמור על המונופול הגרעיני שלהם יותר מארבע שנים. רוסיה סגרה במרוצת השנים את הפער הכמותי. אולי גם האיכותי.

תיאוריות צצו כחול אשר על שפת הים. האם דוקטרינת ההרס ההדדי המוחלט (MAD) שומרת על האנושות מפני שימוש בגרעין? לפחות כל עוד החזיקו בנשק גרעיני רק ארצות הברית וברית המועצות ואנגליה וצרפת וסין? ההיה טעם בהסכם האמריקני-רוסי (ABM) שהותיר את עמיהן בני ערובה זו בידי זו, חשופות לתקיפה גרעינית? האם איום זה תקף בעולם בו יש כבר לא רק חמש מעצמות גרעיניות אלא נוספו הודו ופקיסטן וקוריאה הצפונית ולדברי מקורות זרים גם ישראל?

יריעת הקריאה בספרו של פרס "שנית לא תיפול" רחבה. מעוררת מחשבה. גם הרהור נוגה.
האם ישראל הזעירה יכולה לשרוד במזרח תיכון בו מדינה שטנית כאירן מחזיקה בנשק גרעיני, ואפילו מחסנה קטן יחסית? שהרי מדינת היהודים זעירה ומצטופפת בגוש-דן. והיש טעם בפיתוח מערכות מגן, מין "כיפת ברזל" כנגד נשק גרעיני, שיוכלו לבלום בחלל את הטילים האירניים אם לא ישוגרו בכמויות סיטוניות?

ספרו של פרס עקרוני. כראוי לעבודה אקדמית - והוא אינו כזה - נזכרת גם האפשרות העקרונית אך הבלתי מעשית של פירוז המזרח התיכון (אני אצביע נגד). אולי לבנות את שרידותה של ישראל על הגנה? אולי על מתקפה? אך בעצם מי יידע מתי תקיפה ישראלית מקדימה אכן תבלום תוקפנות גרעין אירנית? אולי האיאתולות יגררו את מדינת היהודים לשבש את הטאבו על שימוש בנשק גרעיני בלי שהם התכוונו לתוקפה, ולסבך את ירושלים עם כל העולם?

וגם מצב אקטואלי: הגרעין כבר ממלא תפקיד בסכסוכים בינלאומיים. הרי ולדימיר פוטין מאיים בגרעין שבידו על אוקראינה בלי שפתח אפילו ניצרה אחת של פצצת אטום.

בשעתו כתב עורך אל-אהרם מוחמד חסנין הייכל - מקורבו של עבד אל נאצר ולאחר מכן גם של אנואר סאדאת עד שרבו - כי הנשיא המצרי בחר במלחמה מוגבלת ב-1973 בגלל המונופול הגרעיני של ישראל במזרח התיכון, כלומר ההנחה שבידי ישראל יכולת כזאת כבר מילאה תפקיד בהגנה עליה מעצם קיומה?

ואם יהיה נשק גרעיני לאירן - עד מתי ייאותו הסונים בערב הסעודית ובמצרים ובירדן ובטורקיה להישאר בלעדיו? היפתחו נשק גרעיני לעצמם ומפלס הסיכון יעלה בשיעורים מחרידים? זאת אומרת שהמזרח התיכון ייהפך לגרעיני בשורה של בירות? ולעומת זאת, אולי להפך, גרעין בידי אירן יקרב את המדינות הסוניות לברית עם ישראל כדי לאזן את האיום מטהרן?

ומה על בניין יכולת המכה השנייה? כלומר, שאם מדינה תושמד במתקפת פתע גרעינית יהיו לה אמצעים להרוס את התוקף? מעין תסמונת שמשון המקראי?

ספרות הגרעין הענפה היא כמשחק שחמט מרתק, מורכב, רב פעלים ופעלולים, עם שאלות רבות מאשר תשובות, והכל בתחכום רב. "שנית לא תיפול" ראוי לליגה הזאת, ולאחריו כאמור יהיה על מה לשוחח.