סוגיית האיים הקוריליים - מתיחות גוברת בין יפן ורוסיה

בשנים האחרונות נראה היה שרוסיה ויפן בדרכן לפתור את הסוגיה העיקרית שמנעה מהן מאז תום מלחה"ע ה-2 לחתום על הסכם שלום רשמי - סוגיית האיים הקוריליים, או "האיים הצפוניים" כפי שהם מכונים ביפן, שנכבשו מידי יפן ע"י ברה"מ באוגוסט 1945 בסיום המלחמה, ותושביהם היפנים גורשו.

במקומם יושבה שרשרת האיים בתושבים רוסים. בשנות כהונתו האחרונות של ר"מ יפן לשעבר שינזו אבה קיימו הוא והנשיא פוטין מספר פגישות פסגה בהן נעשה ניסיון אמיתי ודרמטי לפתור את הסוגיה ולחתום על הסכם שלום, תוך מחשבה על רעיונות יצירתיים. בסופו של דבר זה לא צלח משום שפוטין לא היה מוכן לקבל פתרון יצירתי שבו הריבונות על האיים תשוב לידי יפן אך יהיה להם מעמד מיוחד בפן הכלכלי מסחרי. המלחמה באוקראינה גרמה להתרחקות של ממש בין טוקיו למוסקבה, שלא לומר עוינות של ממש - יפן תחת הנהגתו של רה"מ החדש פומיו קישידה, שהחל את כהונתו באוקטובר 2021, שינתה כיוון בדרמטיות.

לאחר הרחבת הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר הטילה טוקיו סנקציות כלכליות חסרות תקדים בחריפותן נגד רוסיה, כולל הקפאת נכסי הבנק המרכזי של רוסיה ואף סנקציות אישיות נגד הנשיא ולדימיר פוטין עצמו ומקורביו, וגירוש דיפלומטים רוסים. יפן, שכנתה של רוסיה כמובן, היא חלק מה G7 וכלכלתה מובילה.

התייצבותה של יפן באופן חד-משמעי לצד אוקראינה ומדינות המערב גרמה כמובן לשפל ביחסים עם מוסקבה והורידה לחלוטין מסדר היום את האפשרות של מו"מ בין המדינות על פתרון סוגיית האיים. רוסיה עצמה הקפיאה בתגובה לסנקציות היפניות נגדה פרויקטים כלכליים משותפים באיים. מעבר לזאת - השפל בא לידי ביטוי גם בעלייה במתיחות הצבאית בין יפן לרוסיה סביב הסוגיה. כך למשל הצהיר משרד ההגנה הרוסי בשבוע שעבר על פריסת מערכות ניידות של טילי הגנה חופיות באיים הקוריליים בין יפן לחצי האי הרוסי קמצ'טקה. מדובר במערכות "בסטיון" מתוצרת רוסית, עם טילים בטווח טיסה של עד 500 ק"מ, שנפרסו באי פרמושיר באזור הצפוני של האיים הקוריליים. בשנה שעבר הוצבו מערכות כאלה באזור אחר באיים, ובכלל רוסיה החלה להגביר את הנוכחות הצבאית שלה שם, דבר שלא היה קודם. גורמי ממשל בטוקיו הבהירו כי יפן תעקוב מקרוב אחר הפעילות הצבאית הרוסית המתעצמת באזורי המזרח הרחוק במקביל לפלישתה לאוקראינה.

תגובתה של יפן לא איחרה לבוא, לפחות ברמה ההצהרתית - לפני כמה ימים הודיע משרד ההגנה היפני על כוונתו לפרוס נשק היפרסוני עם טווח של עד אלף ק"מ באי הצפוני הוקאידו ובאי הדרום מערבי קיושו. פיתוחו של הנשק ההיפרסוני החל ביפן ב-2018 כדי להגן על האיים המרוחקים. הדבר יצריך תקציב גדול.

להתייצבות היפנית הברורה והנוקשה לצד אוקראינה היו כמה וכמה סיבות - חלקן מוסריות גרידא, ואסור לזלזל בכך כמובן לרגע, וחלקן קשור למרחב הגיאופוליטי שאליו שייכת יפן, ולאופן שבו היא רואה את האיום האיזורי מצידה של סין. רה"מ קישידה שב והדגיש בזמנו שתוקפנותה של מוסקבה "משבשת את עצם היסוד של הסדר הבינלאומי". הדברים הללו מתקשרים לזה שיפן רואה עצמה חלק מהמחנה המערבי הדמוקרטי, אך גם מתוך ראייה רחבה בהקשר של האיום הסיני על מרחב אסיה.

טוקיו בעצם מעוניינת להמחיש כיצד פעולה משולבת ומאוחדת עם מדינות נוספות תבטא מסר ברור, כפי שביטא אותו קישידה: "שימוש בכוח לשינוי חד-צדדי של המצב הקיים לעולם לא יחזור על עצמו". קישידה לא הזכיר את סין במפורש, אך ברור שאליה כיוון. מדובר פה במהלך נרחב - בתמורה לכך שיפן תעמוד בתקיפות לצד המערב מול רוסיה, היא מצפה מהקהילה הבינלאומית, במיוחד אירופה וארה"ב, לעמוד באותה רמת תקיפות לצד יפן אם יתפרץ סכסוך עתידי כלשהו במזרח אסיה. בהקשר זה, טוקיו פנתה גם למדינות אחרות באסיה בניסיון לצרף מדינות נוספות לתמוך במדיניות הזו. לאחרונה אף נוהלו מגעים בדרג נמוך באשר לאפשרות של צירופה של יפן לברית ההגנה AUKUS בין ארה"ב,בריטניה ואוסטרליה, שמיועדת להגן מפני איום סיני עתידי.