לא צריך לחכות למחקרים העדכניים של השנה הקרובה בנושא מיומנויות וכישורים נדרשים שמובילים להצלחה, בכדי להבין שפתרון בעיות נמצא ב-TOP של המיומנויות הנדרשות בעולם העבודה המשתנה. זה לא סוד שבהרבה ראיונות עבודה בוחנים את יכולת המועמדים לפתור בעיות ולהקנות פתרונות יצירתיים. מה אפשר ללמוד על פתרון בעיות מהצד האחר של ההיסטוריה?
מרצה במיזם הדיגיטלי הייחודי ללימוד פרקטיקה ארגונית וניהול ממנהלים בכירים במשק הישראלי, מספר שאחד האנשים הראשונים, ואולי הראשון בהיסטוריה, שהצליח לפתור בעיה כבדת משקל, היה יוסף הצדיק, לפני כ-3,500 שנה. ספר בראשית מספר איך נקלעה מצרים לבצורת חמורה, והייתה סכנה ממשית לרעב ולמוות המוני. יוסף הציל את המצב בשורת פעולות נבונות: ראשית, הורה להקים מחסנים לאגירת תבואה ברחבי הממלכה. שנית, הורה על קיצוב בשנות השפע, כדי למלא את המחסנים.
שלישית, לאחר שהמחסנים התרוקנו, הקים תחנה מרכזית לחלוקת מזון. רביעית, יוסף נתן דוגמה אישית והורה לתת לבני משפחתו לחם "לפי הטף", כלומר את כמות המזון שהיו זקוקים לה, ולא יותר. חמישית, לאחר שהופיעו סימנים לגמר הבצורת, מכר למצרים זרעים, והם שילמו ברכוש ובהפיכתם לעבדים למלך. שישית, קבע שכל חקלאי יוכל לשמור בידו 80% מהיבולים - גם לזרוע לשנה הבאה - ורק 20% יתן לאוצר הממלכה. שביעית, כדי לא לעורר את חמת הדרג הדתי, שמר על חרותם של הכוהנים ונתן להם מזון חינם. גם ממשרד החינוך אפשר ללמוד על פתרון בעיות, שכן מיומנות זו נכללת במסגרת אסטרטגיית החשיבה שמוכרת כבעלת ערך גדול בזירה האנושית.
במשרד החינוך פועלים לשפר את יכולת התלמידים להגדיר את הבעיה ולהתמודד עם פתרונה, באופן שבו מגדירים את הבעיה, חוקרים את הבעיה, מעלים רעיונות, מעריכים את הפתרון ויוצאים לנגזרת של החלטה. במסגרת הגדרת הבעיה יש להבין מה המצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו ומה המצב האידיאלי שאליו אנחנו רוצים להגיע. במסגרת חקירת הבעיה נשאל שאלות רלוונטיות, נעלה השערות ונחשוב מה עוד עלינו ללמוד או איזה מידע נוסף אנחנו צריכים בכדי לקבל החלטה ולפתור את הבעיה. במסגרת שלב העלאת הרעיונות אפשר להעלות מספר רעיונות וחלופות. יש להיות עם "ראש פתוח" וכאן משתלבת מיומנויות נוספת של יצירתיות. מיומנות זו חיונית גם בעולם העסקים, שכן משאים ומתנים רבים נסגרים באמצעות פתרונות יצירתיים. השלב הסופי של הערכת הפתרונות וההחלטה, צריך לכלול פרמטרים מובנים להערכה וביצוע סימולציות שכוללות ניהול סיכונים
1.
מה עושים?
דוגמה נוספת מההיסטוריה הינה מתקופה של כעבור 1,200 שנה, באמצע ימי בית שני. תלמי מלך היוונים, מכנס 70 זקנים יהודים ומורה להם לתרגם את התנ"ך ליוונית. כדי שלא יעתיקו זה מזה, יושב כל אחד בחדר נפרד, בלי מגע ביניהם. פתאום הם מגיעים לפרשת שמיני ומגלים חיה טמאה בשם "ארנבת". כולם מבינים שיש בעיה, כי זה היה שמה של המלכה. אם יגלה המלך שהיהודים מכנים את המלכה כחיה טמאה, יתנו בהם. "מה עושים"? הבעיה נפתרת במקרה, בשכל ישר או במקרה או ביד אלוקים, כולם מתרגמים "קלת רגליים" והעם ניצל.
בדוח מת"ת - טיפוח חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית במסגרת הקניית מיומנויות של המאה ה-21 של יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך, שנכתב על-ידי ד"ר עדו ליטמנוביץ, נכתב שחשיבה יצירתית ופתרון בעיות שתיהן שייכות לקטגוריית מיומנויות חשיבה (או מיומנות קוגנטיבית)
2. בדוח זה נכתב שבמחקר פיז"ה אימצו ממשלות רבות את הקריאה לטפח במערכת החינוך מיומנויות של המאה ה-21 שישרתו את האזרחים והאזרחיות לעתיד ואת החברות שאליהן הם משתייכים (הדר וצבירן 2018). עם זאת, במקרים רבים מדובר בהצהרות כלליות שאינן מלוות בתוכניות לימודים לטיפוח מיומנויות, לא באופן כללי ולא בתחומי דעת ספציפיים. במקרים אלו ההצהרות המערכתיות אינן צפויות להשתקף בהתנהלות בכיתה ואף לא בהישגי תלמידות ותלמידים binkley et al) 2012).
המרצה העיתונאי במיזם הדיגיטלי ללימוד ניהול ופרקטיקה ארגונית מבכירים במשק, ממשיך ומספר שדוגמה נוספת הינה מהתקופה שעלו לארץ מאות יהודים, בעיקר מצפון אפריקה ומזרח אירופה. היכן יגורו? לא היו בתים ודירות. גם לא היה כסף לבנות בניינים חדשים. ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת העבודה גולדה מאיר ומנהל בכיר בסוכנות היהודית שלמה זלמן שרגאי, החליטו להקים מעברות - שכונות וערים של צריפים, פחונים ואהלים, זולים, לא נוחים, אבל עם מיטות לישון עליהן וחדרי שירותים מרכזיים.
היה קשה ולא נוח, אבל איש לא נשאר ללון ברחוב. השם הגאוני "מעברות" רמז לעולים שהם נמצאים בתהליך מעבר מבתיהם בחוץ לארץ לבתים ודירות בישראל. זה מה שקרה בפועל. מעברת ראש העין הפכה לעיר פורחת. מעברת קריית אתא הפכה לרובע חדש של חיפה. כך אירע למעברות בית שמש, מבשרת ורבות אחרות, שברבות השנים הפכו לערים. המעברות פתרו לא רק את בעית המגורים, אלא גם את הבעיה הכספית כי הקמתן הייתה זולה מאד, וגם את בעית פיזור האוכלוסין, כי רבות מהן - דימונה לדוגמה - נבנו באזורים ריקים מתושבים.
דור העתיד
לפני 30 שנה כיהן דוד לוי כשר השיכון. אז כמו היום, עמדה בפניו בעיה של מחסור בדירות, ביקוש גדול ועלית מחירים. לוי בדק ומצא, שהסיבה העיקרית למחסור הייתה קצב הבנייה האיטי בגלל מחסור בפועלי בניין. לדוד לוי הייתה הברקה. הוא איתר, אולי בזכות בקיאותו בצרפתית, חברה צרפתית בשם סיגמה, שפיתחה בניה מתועשת ומהירה. במקום לבנות את הבניינים לבנה אחרי לבנה, בונים קירות שלמים במפעלים, וכך חוסכים גם זמן וגם פועלים. דוד לוי עודד ופיתח את שיטת "הבניה המתועשת", או בשם אחר "בניה טרומית". הרבה אלפי משפחות חייבות לו עד היום את הדירות הטובות שבהן דרו ודרות עד היום.
גם בחוץ לארץ יודעים לעיתים לפתור בעיות. שלטונות קטר בודקים בימים אלה מה לעשות עם שמונת האצטדיונים שבנתה לאירוח המונדיאל, וכמעט שאין מה לעשות בהם. בעיה גדולה עוד יותר הייתה לערים שאירחו בעבר את האולימפיאדות, ובנו מתקני ענק לשימוש חד-פעמי. מונטריאול כמעט פשטה את הרגל, ובייג'ין נשארה עם מתחמים בנויים ושוממים. אבל עירית לונדון החליטה מראש לנהוג אחרת, כשזכתה לארח את משחקי 2012: העירייה בחרה מראש אזור תעשייתי ריק למחצה במזרח העיר, שהייתה לגביו ממילא תוכנית להתחדשות עירונית, ובנתה את כל המתקנים בתכנון מראש, שנעשה על-ידי מומחים, מה לעשות אחרי האולימפיאדה.
מגורי הספורטאים הפכו לכ-3,000 דירות שנמכרו לזוגות צעירים, ולידן נבנו 8,000 דירות נוספות. כמה בניינים ששימשו לאירוח תחרויות נהרסו, ועל המגרשים שהתפנו נבנו מגדלי משרדים מודרניים. בנו גם קניון מודרני ומבוקש. נהר התמזה נוקה וסביבתו הפכה לפארק שכונתי גדול. הרכבת התחתית, שבה נסעו הצופים, משמשת היום להסעת הדיירים, עובדי המשרדים ולקוחות הקניון. התוכנית ל-20 השנים הקרובות היא לבנות 20,000 דירות נוספות, שלבטח יהיו יקרות כי נבנות על מגרשים זולים.
מכל האמור לעיל עולות כמה וכמה תובנות לפתרון בעיות ובהן: איתור הבעיה, תכנון מראש מהן הדרכים לפתרון, נכונות לקבלת פתרון חדשני ולא מקובל שיתוף פעולה של הציבור, יעוץ על-ידי מומחים, גיוס מימון, ללא נקמנות ומתן דוגמה אישית. אז מה יאמרו המורים והמורות?! זו גם דרך ללמוד היסטוריה ולהצמיח את המנהלים המובילים של דור העתיד.
