בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
החלטה של השופט ברק ב-1980 חוללה סדרה של עיוותים משפטיים שערערו את יחסי הרשות השופטת והמבצעת ובעיקר, פגעו בזהותה הדמוקרטית והיהודית של המדינה. קונספציה שגויה, גורמת ל'רפורמה' להנציח את העיוותים בחקיקה שהיא מיותרת שכן, העיוותים לא נוצרו בגלל פגמים בחוק, אלא בגלל פרשנותו לאור ערכים שונים מערכי המדינה ש'במגילת העצמאות' ו'בחוקי היסוד'.
כדי לשפוט, שופט נזקק לחוק ולערכים מוסריים אובייקטיביים שבעזרתם הוא פוסק ולאורם גם נבחנת פסיקתו, כדי שהצדק לא רק ייעשה, אלא למען השלום, גם ייראה.
בישראל, הערכים האובייקטיביים במשפט, הם ערכים שמקימי המדינה לקחו מהממד התרבותי של היהדות (לא הדתי) - ערכיו האוניברסליים של 'מוסר הנביאים' שהדבקות בהם פתוחה בפני כל אזרח, גם אם אינו דתי ואף לא יהודי. ערכי המדינה נקבעו ב'מגילת העצמאות' וגובו בשני 'חוקי יסוד' ('המשפט', 1980 ו'כבוד האדם וחרותו', 1992).
השימוש בערכים שבחוק, מחייב את הכרת 'הדין העברי' (בפרשנות רלוונטית לתקופה ואתגריה) כנגזר מ'האידך זיל גמור' של הלל. החלטת השופט ברק ב-1980 להפוך את 'הדין העברי' למקור השראה, בקדימות נמוכה ממקורות משפטיים של דמוקרטיות אחרות, גרמה לכך שבישראל נוצרו, בניגוד לעקרון היסוד הדמוקרטי "שוויון בפני החוק", שני סוגי שופטים ושתי שיטות שפיטה שונות: 'שמרנים' שמחויבים לערכי המדינה שבחוק ומכירים את 'הדין העברי' ומנגד, שופטים 'ליברלים' ששופטים גם לאור ערכים הופכיים לאלה שבחוק.
עיוות אנטי דמוקרטי נוסף יצרה "הסבירות": מושג משפטי שנהפך לבלתי לגיטימי כשהוא מגלם את שיקול הדעת הערכי של השופט לאור ערכים עלומים, מהם שמנוגדים לערכים שבחוק.
קוקטייל הערכים שהוערה לוורידי המדינה, חולל, כמו בעירוי של סוגי דם שונים, אסון כבד: נגרם קרע עמוק בין הרשות השופטת לבין ממשלות (מימין ומשמאל) שמחויבות ל'מגילת העצמאות' וערכיה ו'לחוקי היסוד'; המשילות שנפגעה הוחלפה באנרכיה, הלכידות הלאומית, שנוצרה ממחויבות משותפת ל'מגילת העצמאות' וערכיה, התפוררה וישראל אבדה את זהותה, הן הדמוקרטית והן היהודית (תרבותית - ערכית) שהעניקו לה מקימיה.
ב-2019 השופט ברק התנער מהחלטתו ב-1980 באמרו: "[בשפיטה] צריך לקחת בחשבון ערכים... לא מדובר בערכים של השופט, אלא בערכים של החברה... ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - מי המציא? לא אני. זו הכנסת בחוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו', והאב הרוחני של המושג הזה הוא הרב יצחק לוי שהיה חבר ועדת חוקה... הערכים שאני מפעיל הם לא ערכים מחוץ למשפט... הכרזת העצמאות היא בתוך[!] המשפט כי חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' אומר שהוא מבוסס על הכרזת העצמאות". לאחרונה הוא אף הודה שאת 'הדין העברי' (שהשלכתו לקרן זווית ניתקה את ישראל מיהדותה ומהדמוקרטיה) הוא לא מכיר.
בהתחשב בשינוי בחשיבת ברק ובעצמאותה של מערכת המשפט (שאסור לפגוע בה) היה נכון שתבטל את ההחלטה מ-1980. שדרוג 'הדין העברי' (מפורש ברוח התקופה ואתגריה) למעמד הנדרש, היה גורם לכך שכל השופטים כאחד, בלי קשר למוצאם, מזגם ותפיסת עולמם הפוליטית, ישפטו וינמקו את פסיקותיהם לאור ערכי המדינה האובייקטיבים שבחוק וכך היה הצדק נעשה ונראה ומביא במקום שסוע, שלום. התיקון במשפט היה מייתר את 'הרפורמה' ואת 'המחאה' שהיא עוררה והמשבר, שהוא לא משפטי, אלא משבר זהות לאומי, היה נמנע וזהות המדינה נשמרת.
בשל טעות בזיהוי הבעיה 'הרפורמה' משאירה שני סוגי שופטים, את 'הסבירות' החידתית ואת הכרסום הזוחל בזהותה הדמוקרטית והיהודית של המדינה וכך מנציחה אותם בחקיקה מטלטלת, מיותרת ומזיקה; מנגד, 'המחאה' שמצהירה על עצמה כמגינת 'מגילת העצמאות' וערכיה, גם היא לא זיהתה את התקלה ולכן אינה מציגה פתרון אלטרנטיבי לתיקונה. את השותפות לטעותן, על הנהגות 'הרפורמה' ו'המחאה' לתרגם לשותפות באחריות לסיום המשבר לאלתר.
סמוטריץ' ורוטמן הביעו מחויבות לרפורמה, וקבעו שמערכת משפטית מוצקה חיונית לדמוקרטיה ▪ הם המשיכו ואמרו שאמון הציבור בבית המשפט העליון נפל, וזה מסוכן לדמוקרטיה, שכן זה גורם לאנשים להרגיש שאין להם זכות בחירה
טען: כי מדובר ב"שיטה נלוזה אצל מי שאצלם המטרה מקדשת את כל האמצעים ומוכנים לשרוף כאן הכל" ▪ האשים בדבריו אנשי שמאל "שעושים הכל כדי לפגוע בכלכלה הישראלית. הם משקרים ביחס לרפורמה, זורעים בהלה של "סוף הדמוקרטיה" ▪ טען כי היו הדלפות לתקשורת על הדיון באוצר ואמר: שמחתי על הדיון אתמול, וניהלתי אותו בעומק ובצורה עניינית
סמוטריץ'. "הנחה שגויה שלא לומר מופרכת" [צילום: גיל כהן מגן, AP]
דובר הליכוד הגיב על דבררי השר ניר ברקת בוועידת המפרץ לאזוריות מבלי לנקוב בשמו, ומסר כי "הדיון האבסורדי על משבר חוקתי רק ממחיש עד כמה דרושה הרפורמה המשפטית כדי להחזיר את האיזון הראוי בין הרשויות.
"לבג"ץ אין שום סמכות או עילה להתערב בתיקון לחוק יסוד שקובע כיצד ימונו השופטים, בדיוק כפי שלא התערב בעבר כשהחוק תוקן לפני למעלה מעשור. העיקרון שלבג״ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד מופיע בכל המתווים, לרבות מתווה הנשיא, והוא יעוגן ברפורמה המשפטית. לכן אין שום מקום למשבר חוקתי".
שר הכלכלה אמר בוועידת המפרץ כי הוא תומך מלא בשינויים המתבקשים במערכת המשפט וציין כי אין מקום להתערבות של בג"ץ או לפסילת החוקים ▪ הבהיר שבמקרה של פסילה לא יתן ידו לתוהו ובוהו
באוצר פרסמו נייר עמדה המזהיר מפני הסיכונים הכלכליים של הרפורמה: ירידה מבנית בקצב צמיחת התוצר בשיעור של 0.8% בשנה ואובדן הכנסות מדינה בהיקף של כ-70 מיליארד שקל במצטבר ▪ ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה נאמדת בכ-385 מיליארד שקל על פני 5 השנים העוקבות
הפגיעה תתרחש כבר בשנות התקציב הסמוך למועד יישום הרפורמה [צילום: אלכס קולומויסקי/פול פלאש 90]
המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS פרסם לראשונה התרעה אסטרטגית שלפיה יש לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית משום שהעיסוק האינטנסיבי בה, והשסע הלאומי שנוצר בעקבותיה פוגע ביכולתה של ישראל להתמודד עם האיומים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים שניצבים בפניה
שר המשפטים לוין וראש הממשלה נתניהו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
בכירי האוצר מזהירים מפני הסיכונים הכלכליים הקיימים ביישום הרפורמה במערכת המשפט . בנייר עמדה שפרסמה הכלכלנית הראשית של משרד האוצר נכתב כי פגיעה בדירוג של ישראל במדדי הדמוקרטיה והממשל צפויה להביא לירידה מבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה שמשמעותה על פני 5 שנות התקציב העוקבות להעברת הרפורמה, אובדן תוצר של כ-270 מיליארד ש"ח במצטבר, וכן ירידת הכנסות מדינה בהיקף של כ-70 מיליארד ש"ח במצטבר, כאשר כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה נאמדת בכ-385 מיליארד ש"ח במצטבר על פני 5 השנים העוקבות.
בעוד ידיו רועדות לנגד עיני הציבור מפזר בנימין נתניהו דרישות ואיומים. אחת מהן היא מיואב גלנט והרצי הלוי לפעול בתקיפות נגד סרבני השירות במילואים (הבל משפטי, הם מתנדבים וממילא סירובם לשרת דיקטטורה אינו בבחינת עבירה. עם זאת אני מתנגד לסרבנות, בוודאי בשלב זה). זה הזכיר לי אירוע היסטורי עם מעט חיוך ומעט מוסר השכל. ב-1917, בעוד מלחמת העולם הראשונה מתנהלת במלוא עוזה, תפסו הקומוניסטים את השלטון ברוסיה בהנהגת ולדימיר איליץ' לנין.
המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS מפרסם הבוקר התרעה אסטרטגית דחופה אשר לפיה ישראל ניצבת בפני צירוף של איומים חמורים על ביטחונה הלאומי, הרעה כלכלית בצילו של משבר כלכלי עולמי, וסדקים מתרחבים ביחסיה עם ארצות הברית, וכי העימות הפנימי חסר התקדים בשל קידום הרפורמה המשפטית מעצים איומים אלה ופוגע ביכולת להתמודד אתם.
שר המשפטים, יריב לוין, הצהיר כי הממשלה לא תקבל פסיקת בג"ץ שתפסול את החוקים של הרפורמה המשפטית. את הדברים אמר בראיון לערוץ 14, לאחר שסיעת הליכוד אישרה את המתווה החדש שהציג יחד עם יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודוד ביטן הודיעו (יום ב', 20.3.23) כי יתמכו במתווה הריכוך של רוטמן לעניין הוועדה לבחירת שופטים. בישיבת הסיעה, שבה נכחו רק חברי הכנסת ולא הורשו להכניס טלפונים, אמר ביטן: "הפעם אתמוך, אבל זו פעם אחרונה שלא מתייעצים איתנו". סיעת הליכוד תקיים הצבעה חשאית בעניין לאחר הצבעות אי-האמון בכנסת.
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
