בואו תצטרפו אלי לניסיון פשוט: בואו הקישו בגוגל את שמה של כל חברה מהרשימה להלן, וליד השם תכתבו N12, לדוגמה יוניליוור N12. ולהלן רשימת החברות: דיפלומט, יוניליוור, אסם, שסטוביץ, שטראוס, וילי פוד, סנו, יפאורה תבורי, תה ויסוצקי, בן אנד ג'ריס, תנובה, קוקה קולה, החברה המרכזית למשקאות.
ומיהן החברות ברשימה? החברות הן וואח'ד חברות המוכרות לנו במחיר מפולפל את מוצריהן. שני השמות האחרונים מתייחסים לאותה חברה, הראשון שבין שני השמות הוא שם המותג, קוקה קולה, והשני הוא שמה הפורמלי של החברה.
אווופס, הפתק על עליית מחירי קוקה קולה נשאב למזגן
בכל אחת מהחברות לעיל למעט קוקה קולה והחברה המרכזית למשקאות יש דיווח של N12 על עליות מחירים ואילו קוקה קולה אשר העלתה מחירים בתחילת מרץ, עפעס התפקששה ל-N12. איך שהוא בשוגג, מה זה בשוגג, בטעות, נפל הפתק שהעביר הכתב לעורך, ואז בדיוק פונקט על השנייה, בדקו את המזגן והפתק נשאב ונעלם. בדיוק בשלב הזה הכתב שהביא את הידיעה המרעישה חטף מכה בראש ושכח.
ועדת החקירה שהוקמה במערכת החליטה על נקיטת צעדים דרסטיים. מאז כתבי N12 הולכים עם קפל"ד, וכמו-כן נאסר על הפעלת מזגנים בכל פעם שנוצר צורך לדווח על מחירי קוקה קולה לכן מזיעים המסכנים במערכת כל יום וכל היום, ואת הפתקים על מחירי קוקה קולה, שואבים עשרות דייסונים (11) שנרכשו במיוחד לשם כך.
ואתם יודעים מה, לא תאמינו, הבעלים של קוקה קולה ישראל והבעלים של קשת 12 הם אותם בעלים, משפחת ורטהיים. לא להאמין אבל מדובר אותם בעלים.
האט ער געזען? א נעכטיקער טאג!
והאם N12 חייבים לדווח על ניגוד העניינים? לא הם לא חייבים, ומדוע? כי סעיף 15 א לתקנון האתיקה קובע: "עיתונאים ואמצעי תקשורת לא יעמידו עצמם במצב שבו קיים חשש ממשי לניגוד עניינים מהותי בין חובותיהם כעיתונאים לבין כל אינטרס אחר. כל פרסום של עיתונאי, שיש בו חשש לניגוד עניינים הקשור לעיסוקיו או לענייניו האישיים והמשפחתיים או הרכושיים, ילווה בגילוי נאות".
הסעיף מדבר על פרסום המחייב ציון גילוי נאות אבל איך נעשה גילוי נאות באשר הדייסונים שואבים דיווחים המוגדים את האינטרסים של הבעלים, ודווקא אין פרסום?
אך אל דאגה ווטסון, פרטים כאלה לא יחמקו מהציפורניים המחודדות של מועצת העיתונות, כי הסעיף הבא בתקנון קובע: "עיתונאים ואמצעי תקשורת לא יימנעו מלפרסם מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו, לרבות בשל לחצים פוליטיים, כלכליים או אחרים, חיצוניים או פנימיים".
זה פח יקוש כפול. לעיתון אסור להקשיב למשבי הדייסון השואבים את הפרסומים שלא נעימים לבעל הבית, ואז העורך העקשן פותח את המכסה של הדייסון, מחלץ את הדיווח מהאבק, ומפרסם, ואז הוא חייב להצמיד גילוי נאות. גול כפול לחיבורים בבעיטת מספרים אחת מקו ה-16.
אתם ראיתם פרסום כזה? האט ער געזען? א נעכטיקער טאג! (האם ראיתם? קדחת!). הדייסונים כל כך חזקים שהם שאבו גם את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות מהמסד עד הטפחות.
אז מה המשמעות?
המשמעות היא ש-N12 עושים פיפי ממרום הסולם על האתיקה העיתונאית, לית דין ולית דיין, אין זאת אומרת שערוצים אחרים טובים יותר. אתם יודעים מה, הח"מ אף סבור שהערוצים האחרים לא טובים יותר.
גילוי נאות על-פי סעיף 15 א' תקנון האתיקה של מועצת העיתונות
הח"מ מצהיר שאין לו מניות או קשרים בחברת דייסון, וכל האמור לעיל נועד אפילו להקטין את המכירות שלהם. לח"מ נודע ממקורות סמויים אך קרובים מאוד לצלחת, שהתפתח שוק שחור של דייסונים משומשים כי N12 מחזיקה אותם 24 שעות, אך בשל עומס הפתקים הם פשוט נסתמים ויוצאים למכירה ב-90% הנחה ממחיר השוק. על הדרך כבונוסים, מקבלים הקונים את כל הסקופים העסיסיים שלא פורסמו כי הם פוגעים באינטרסים של בעל הבית.
קניתי על ההתחלה שני דייסונים דגם N12, מחיר מציאה, ובגלל שאין להם עבודה הם שואבים אבק ופתקים אחד מהשני 24 שעות ביממה, אני האישה והכלב ישנים עם אטמי אוזניים.
