לאיפה אנו הולכים עכשיו? לעילת סבירות על-פי מתווה סולברג? האם יהיה לממשלה רוב לחקיקה הזו בכנסת? האם האופוזיציה שהסכימה על-פי השמועות לשינוי הזה בבית הנשיא תחזור בה? האם שוב יתערבו טייסי חיל-האוויר באיומים על המערכת הפוליטית במטרה לאיין את חוק יסוד הצבא, המכפיף את הצבא למדינה ולא הפוך? האם בית המשפט העליון יבטל את התיקון לצמצום עילת הסבירות בנימוקים של העדר סבירות? האם סולברג, ממציא הנוסחה הגואלת יישב בדין?
החלופות של נתניהו אם יסיק שסיכויי שרידות ממשלתו אפסו
למעלה פורטו מספר שאלות אשר התשובה להן אחת, והיא סיכויי השרידות של הממשלה ושל בנימין נתניהו כראש הממשלה, כי נוסחת סולברג עוסקת בפועל בנושאי טאבו של נתניהו שהם דרעי וחוק הגיוס, אך הם גם נושאי טאבו של האופוזיציה הרוצה לרשתו, כי אם נתניהו פותר לעצמו את הבעיות הקריטיות שלו, הם מתרחקים מהשלטון לפחות עד מועד הבחירות בארה"ב עוד למעלה משנה.
בפני נתניהו עומדת כעת שאלת מפתח והיא הסיכוי לשרידות ממשלתו. כל שעה שחולפת הוא יודע יותר על הסיכוי הזה, והשאלה היא מה יעשה אם יבין שסיכויי השרידות של ממשלתו אפסו.
- הוא יכול לפזר את ממשלתו ולהסתלק מהזירה הפוליטית.
- הוא יכול לפזר את ממשלתו ולהישאר כמנהיג הליכוד בזירה הפוליטית.
- אם הוא מפזר ומסתלק השאלה המרכזית היא באיזה עילה הוא ינמק זאת לעצמו ולנו.
ומהן העילות האפשריות:
1) עייפות החומר, מיצוי.
2) לקיחת אחריות על כישלון הרפורמה.
3) שילוב של 1 ו-2.
4) הסדר טיגון עם קלון אשר ממילא יוביל להיפרדות ארוכת שנים של נתניהו מהצמרת הפוליטית כנהג ראשי.
הסדר טיגון עם קלון הוא האפשרות הגרועה ביותר
הרפורמה נוהלה בשלומיאליות איומה ולכן נכשלה, ואם נגיע לנקודה שנתניהו ישים מפתחות, אז היא גם הפילה את הממשלה. אבל הצורך ברבים ממרכיביה לא מת, החובה לאזן נכון יותר את הסמכויות בין רשויות השלטון היא חיונית.
אחת המחלות הממאירות אותן יש להדביר, אם לא היום מחר, ואם לא מחר אז מחרתיים, זו לחלוטין לא שליטה מופרזת של פוליטיקאים על בחירת שופטים, אלא שליטה מופרזת של שופטים ועושי דברם על בחירת פוליטיקאים. בית המשפט העליון הפך עצמו ללא סמכות בחוק לוועדה לבחירת פוליטיקאים לתפקידי מפתח, ואם בוועדה לבחירת שופטים יש תמהיל מאוזן, הרי שבוועדה לבחירת פוליטיקאים יש רק שופטים, ואפילו לא צריך שופטים, היועץ המשפטי לממשלה הוא הרי עושה דברם.
- אהרן ברק כיועץ משפטי לממשלה סיכל ראש ממשלה (רבין) על פאקאטע סיפור עם דולרים.
- דרעי, פנחסי סוכלו על-ידי בית המשפט על-אף שהחוק לא חייב זאת.
- אף כאשר תוקן החוק ותנאי הכשירות של שרים וסגני שרים הוגדרה בו במפורש, עדיין "כשירות לחוד ושיקול דעת (סבירות) לחוד" המשיכה להסתובב בקרבנו בבחינת כללי הסבירות של מינויים שרים וסגני שרים מתגברים על החוק המפורש.
עסקת טיגון עם קלון כשריקת סיום לכהונתו המפוארת מחד אך שנויה במחלוקת מאידך של נתניהו, תהיה מכה לדורות לדמוקרטיה הישראלית. איש, ודאי לא נתניהו עצמו, לא רשאי להיפרד מהפוליטיקה בכזו עילה. אם זו תהיה העילה, לא רק שרפורמה תמות מות נשיקה, אלא גם עילותיה תמותנה מות נשיקה, ולנקודה הזו אסור לנו להגיע בשום פנים ואופן.
כישלון הרפורמה הוא עילה מכובדת ומספקת, עייפות החומר היא עילה מכבודת ומספקת, ואם נתניהו תולה את הנעליים, די לו בעילות אלה. הוא לא חייב להיות שותף לזיהום קשה של המינהל הציבורי בישראל, הנמשך כבר לאורך שנים מימי כהונתו של אהרן ברק כיועץ המשפטי לממשלה, בסיכול משפטי חסר כל בסיס של החלטת הבוחרים.
המכנה המשותף לתיקי האלפים: נתניהו לא טורח לשאול ולהתייעץ 
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
