|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שבר זהותי [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
|
|
|
שני חזונות נפרדים
|
|
בין אם החקיקה תיעצר, תוקפא או תיגנז ובין אם שתמשיך - השבר הזהותי ברור ● נוכח במלוא עוצמתו ● אין מנהיג שיכול לחבר את הקבוצות השונות
|
|
בחודש מרס פרסמתי טור שבו ניתחתי את פיצולה של החברה הישראלית (היהודית) לשני מחנות. השורה התחתונה של הטור ההוא הייתה שלא יהיה מנוס מהפרדה. בשורות הבאות אנסה להסביר מדוע הפרדה היא כורח המציאות הישראלית בקיץ 2023. הטענה העיקרית שלי היא פשוטה: הקרע סביב הרפורמה המשפטית או ההפיכה המשטרית הוא על צביונה של החברה. במילים אחרות, מהי הדרך הנכונה שבה יש לנהל חיי קהילה, שקוראת לעצמה גם עם, ומבקשת לקיים חיים ריבוניים בתא שטח גאוגרפי נתון (שאין עליו הסכמה עד היום). החזון של מדינה יהודית עצמאית וריבונית התגשם בשנת 1948. כדי שזה יקרה, הדעות והרעיונות שהיו בקרב האוכלוסייה היהודית בתקופת המנדט הבריטי (ולמעשה הרבה לפניו) שילבו כוחות כדי שבן גוריון יוכל לאחד את כולם בדרך למימוש החזון. האיחוד הזה היה זמני, אם בכלל. הוא מעולם לא טאטא הצידה את המחלוקות על צביונה של החברה היהודית ו"הדרך הנכונה" שבה עליה להתקיים.
מאז עברו 75 שנים. חזון חדש לא צמח ליהודים במדינת ישראל. עד 2023. כינונה של הממשלה הנוכחית יצר מצב של שני חזונות נפרדים ושונים. זוהי מלחמת אזרחים בין שתי תפיסות עולם מנוגדות. דת מול דמוקרטיה. לא יהדות מול דמוקרטיה, אלא יהדות בזרמיה השמרניים יותר, יש שיאמרו המשיחיים יותר, לבין תפיסה שהובילו בן-גוריון וז'בוטינסקי, של מדינה דמוקרטית וחילונית שבה תהיה הפרדה בין דת למדינה. זאת, תוך השארת כמה מהנושאים הדתיים בידיהם של מוסדות דתיים כמו הרבנות הראשית (נישואין, גירושין, דיני ירושה, דיני קבורה וכדומה). ובכן, הסידור הזה בדרך להסתיים. לנציגי הציונות הדתית בממשלה הנוכחית (ולא רק להם) זה לא מספיק. הם רוצים יותר. הרבה יותר. תקראו את הצעות החוק הפרטיות שהונחו לאחרונה על שולחן הכנסת ותראו במה מדובר. אגב, כלל לא משנה אם ההצעות הללו ירדו מסדר היום הפרלמנטרי. המחשבה העומדת מאחורי הגשתן קיימת. זהו רציונל של אנשים המבקש להגשים חזון של מדינה יהודית דתית. זו גם הסיבה שחלק מצאן מרעיתם נותן כבר סימנים "לא יהודיים" באלו שהם יהודים על-פי דתם (הנקבעת כידוע על-פי דת האם, והאם בלבד).
מנגד ניצב המחנה השני. זהו המחנה המתקרא, לא בהכרח בצדק, המחנה הליברלי. יש בו גם אנשים שמרנים. המכנה המשותף לכולם הוא שהם ממלכתיים. לא ליברליים ולא שמרנים. לא דתיים ולא חילוניים. ממלכתיים. הם רוצים הפרדת רשויות אמיתית, איזונים ובלמים נכונים (המונחים הללו תמיד סובייקטיבים) בין הרשויות כאשר הדבר המרכזי שהם מבקשים למנוע כרגע - הוא חקיקה דורסנית שתבטא עריצות של הרוב הפרלמנטרי. החזון שלהם הוא מדינה יהודית דמוקרטית ליברלית. ברוח מגילת העצמאות, ברוח משנתם של בן-גוריון וז'בוטינסקי. החזון הזה לא יכול להתכתב בשום דרך עם חזונו של הצד האחר.
למה זה קרה עכשיו? אני מציע לקוראים שלוש סיבות משולבות זו בזו: האחת, שינויים דמוגרפיים וסוציולוגיים שהביאו את מרבית הציבור בישראל לבחור במפלגות דתיות ו"ימניות" יותר; שתיים, הערכתם של חלק מהנבחרים כי המצב האלקטורלי אינו עתיד להשתנות וכי הצד הימני של המפה הפוליטית ינצח בכל מערכת בחירות עתידית. אם זה כך, אז מדוע לא להתחיל כבר בחקיקה? ושלישית, כי האיומים הביטחוניים על ישראל הם אינם איומים קיומיים. הם מטרד בלתי פוסק (טרור פלשתיני, מערכה מול חמאס, עימות מול חיזבאללה). את כל אלה ישראל חוותה ויכלה להם. המשמעות ברורה: אפשר להתפנות לעשות רפורמה בבית. כעת יש הזדמנות פוליטית (רוב של 64) להתחיל את השינוי. אין שום חשיבות ומשמעות לשאלה האם הרפורמה הייתה כלולה בהבטחות ערב הבחירות אם לאו. יש חזון. וצריך להתחיל לממש אותו.
בין אם החקיקה תיעצר, תוקפא או תיגנז ובין אם שתמשיך - השבר הזהותי ברור. נוכח במלוא עוצמתו. אין מנהיג שיכול (ספק אם יש מי שרוצה) לחבר את הקבוצות השונות (חרדים, ציונים דתיים קשים/רכים, מסורתיים וחילוניים). ועוד לא דיברתי בכלל על המיעוט הלא יהודי במדינת ישראל שמונה קרוב לשני מיליון אזרחים. הדיבור על אחדות הוא מס שפתיים ומהווה מין סם שהציבור הרחב צורך על-מנת שלא לאבד תקווה. לריאליים שבינינו התמונה די ברורה. שני המחנות מאוד ברורים ומאובחנים. צריך להיפרד. עדיף בהסכמה וללא שפיכות דמים.
|
|
הכותב הוא מרצה בכיר במחלקה למזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל.
|
|
| תאריך:
|
01/08/2023
|
|
|
עודכן:
|
01/08/2023
|
|
גדי חיטמן
|
|
+מלינובסקי: גם על חוקי יסוד צריכה להיות ביקורת שיפוטית
|
|
10:34 01/08/23 | עידן יוסף |
ח"כ יוליה מלינובסקי ( ישראל ביתנו): "הקואליציה פועלת בדיוק כמו אחרון העבריינים באמצעות איומים על בית המשפט ואסור בשום פנים ואופן להכנע להם. "חוקי היסוד מזמן איבדו את מעמדם ואפשר לשנותם ברוב קואליציוני זניח של 61. לפי השיטה של הממשלה, הם יוכלו לקחת כל חוק (גם חוקים מטורללים כמו חוק טבריה או חוק של רחצה נפרדת), להדביק להם את הכותרת חוק יסוד ולפי שיטתם זה ייתן להם חסינות מביקורת שיפוטית. אסור שדבר כזה יקרה, גם לחוקי יסוד יש קווים מנחים וגם על חוקי יסוד צריכה להיות ביקורת שיפוטית, במיוחד בשיטת הממשל שלנו. "על כולנו בלי יוצא מן הכלל חלה החובה לציית להחלטות בית המשפט, גם לאזרחים וגם לממשלה".
|
|
|
|
|
|
|
+מחאה חסרת מנהיגות
|
|
09:56 01/08/23 | ארווין קליין | לרשימה המלאה |
לפי דעתי הבעיה של המחאה היא שאין לה מנהיג ראוי ▪ ראשי האופוזיציה שמנהיגים אותה לא מייצגים באמת את המפגינים, אלא את עצמם
|
|
|
|
|
|
נחלש כוחה [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+מחשבות על הדמוקרטיה הישראלית
|
|
09:32 01/08/23 | מיכאל מירו | לרשימה המלאה |
בראש הממשלה אדם שאשמתו נדונה בבית משפט מחוזי בירושלים ▪ יש רצון לאפשר לאריה דרעי להכנס לממשלה למרות עברו המפוקפק, והשר לביטחון פנים, בילה בעברו זמן רב מהצד השני של מערכת אכיפת החוק
|
|
|
|
|
|
מפקירים את הביטחון שלנו [צילום: מרק ישראל סלם]
|
|
|
|
|
|
+דלק מוטורס מקפיאה את הפרסום בערוץ 14
|
|
09:21 01/08/23 | עידן יוסף |
דלק מוטורוס, אחת מיבואניות הרכב הגדולות בישראל, מקפיאה גם היא את הפרסום בערוץ 14. במכתב שנשלח לערוץ נכתב כי כעת יש לשכך את הלהבות וכי התנהלות הערוץ מעמיקה את הקרע ומרחיבה את השסעים, והערוץ התבקש לערוך בדק בית להתנהגות מקוממת זו, כלשון דלק מוטורס. מדובר בחברה עם תקציב של מיליוני שקלים בשנה. הבעלים: המיליארדר גיל אגמון (וואלה).
|
|
|
|
|
|
|
+הונגריה, פולין, הודו, ברזיל וכעת ישראל
|
|
08:19 01/08/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
ניו-יורק טיימס מזכיר כיצד כרסום בעצמאות בתי המשפט - לעיתים בצעדים שלא נראו כשלעצמם מרחיקי לכת - עלול להוביל לשלטון סמכותני
|
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון בפולין. הממשלה השתלטה [צילום: מיכאל דיוק, AP]
|
|
|
|
|
|
+המתנשאים בעם
|
|
07:53 01/08/23 | יוסי אחימאיר | לרשימה המלאה |
עברו שלושים שבועות של הפגנות בסערה, כמעט ללא נפגעים, לנוכח פני העולם המשתאה ▪ הקו האדום טרם נפרץ, אבל הציבור המוחה אינו מתכוון להירגע, לשבת מכאן ואילך בחיבוק ידיים, וחבל
|
|
|
|
|
|
ברסלר. "אנחנו העם" [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
|
|
+ואז תישאל שאלה אחת, במילה אחת, מדוע
|
|
07:36 01/08/23 | עמנואל בן-סבו | לרשימה המלאה |
"ההצלחה" הנוראית הזו, היא פרי באושים של קומץ מסוכן, הרסני, קומץ אשר אין איש יודע את מקורות מימוננו במאות מיליוני שקלים, קומץ שהחליט להמיט חורבן ויהי מה
|
|
|
|
|
|
מעודדי מלחמת אחים [צילום: ענת חרמוני/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אביי
|
1/08/23 12:24
|
|
|
|
2
|
|
מרס
|
2/08/23 10:01
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו שב והתראיין הלילה (31.7.23) לתקשורת האמריקנית וגם הפעם סירב לומר אם יכבד החלטה של בג"ץ לפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות. בתשובה על שאלה בעניין, בראיון ל-NBC, אמר נתניהו: "אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד על שני כללים - ממשלות ישראל מכבדות את החלטות בית המשפט, ובית המשפט מכבד את החוקים שהם הדבר הקרוב ביותר לחוקה. צריך לשמור על שני העקרונות האלה".
|
|
|
|
|
העתירות נגד ביטול עילת הסבירות מציבות התלבטות קשה לבית המשפט העליון: האם יבטל את החוק ויתעמת במישרין עם הרשויות הנבחרות, או שיפסוק בדרך שתמנע משבר חוקתי? בעשורים האחרונים, נסיונות להחליש את בתי המשפט ברחבי העולם הפכו לסימניה של דמוקרטיה בצרות, וההתקפות על עצמאות בתי המשפט היו צעדים מוקדמים לעבר שליטה של מפלגה אחת ברוסיה, בונצואלה ובטורקיה – מזכיר ניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
תשעה באב מאחורינו. יום הצום הלאומי לזכר חורבנם של בית ראשון ובית שני. קץ עצמאות ישראל לפני כאלפיים שנה בידי האימפריה הרומית, וקודם לכן, לפני כאלפיים ושש מאות שנה, בידי נבוכדנצר שליט בבל. תשעה באב תשפ"ג עמד בסימן אזכורים חוזרים ונישנים של מאורעות היסטוריים דרמטיים אלה, אקטואליזציה שלהם, דיבורים מעוררי דאגה שמא שוב צופן תשעה באב חורבן, זו פעם שלישית. ולא עוד אלא גם זאת: ישראל היא בת שבעים וחמש, בדומה למשך התקיימותן של שתי מלכויות ישראל הקדומות. כאז כן עתה, האומה שסועה, מפולגת, עד כדי סכנת מלחמת אחים שעלולה לשים קץ לחזון הציוני. אלה אינן הזיות בעלמא.
|
|
|
|
|
כשישקע אבק המחלוקת, כשתתאדה עננת השנאה, כשיגוז החלום להיפרדות למדינות יהודה וישראל, כשיימוגו רעשי תופי הסרבנות, כשיאלמו הצהרות נטישת המולדת, כשידומו מושכי הכספים, כשתעצר מגיפת מחלקות ההגירה והנטישה של הגולים מרצון ומדעת, מהרופאים ועד ההייטקיסטים, כשישמע קול דממה דקה ויעמדו אלה לצד אלה שפחות אדומות, יועצים, פרסומאים, פרשנים, כלכלנים, אקדמאים, שופטים בעבר, אנשי זרועות הביטחון בעבר, או אז יהיה ראוי להתחיל בתהליך מפוכח, חשוב ונדרש של התבוננות פנימית אשר מעליה תרחף רק שאלה אחת, מילה אחת, עם סימן שאלה גדול, מדוע?
|
|
|
|
|
פחות מיממה אחרי ההשוואה שערך עו"ד ארי שמאי בין פסילת חקיקה פרסונלית בחוק טבריה לאי פסילת חקיקה פרסונלית בעניינו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, מודיעה חברת שטראוס לערוץ עכשיו 14 על השעיית הפרסום בערוץ. בעקבות דבריו של שמאי במשדר "הפטריוטים", שבהם הציע לשחרר את יגאל עמיר, הודיע ערוץ 14 כי שמאי לא יוזמן להשתתף בתוכניות הערוץ.
|
|
|
|
|
