"לעבוד כמו סטחאנוביץ"- על חריצות והתמדה במקומות עבודה

מה שהיה הוא לא מה שיהיה, האומנם?

ההורים שלנו, הסבים והסבתות והמורים שלנו לימדו אותנו שעבודה קשה וכישרון מובילים להצלחה.

מחקר שנערך לאחרונה ופורסם במסגרת הסרט "מדע ההצלחה" ששודר ביס דוקו, הוכיח כי כישרון ועבודה קשה מובילים לביצועים טובים יותר, וזאת בלבד לא בהכרח מוביל להצלחה. ההצלחה היא תוצר או פונקציה של איך הקהילה מתרשמת מהביצועים שלך. יש אנשים חרוצים וכישרוניים רבים שלאו-דווקא מוגדרים כמצליחנים.

זמנים מאתגרים

עם השימוש ההולך וגובר בכלים כמו Chat Gpt ודומיהם, לצד הקולות הנשמעים בדבר קיומו של מיתון, מעסיקים רבים בוחרים להתייעל ולפטר עובדים, אך בעודם עושים זאת, ומצמצמים את כוח העבודה היצרני, העבודה השוטפת אינה מצטמצמת, ומתחלקת בין העובדים הנוספים שנשארים לעבוד בחברה, דבר שמוביל לעומסים נוספים על העובדים שנשארו בחברה.

מעסיקים רבים מצפים מהעובדים שלהם להיות חרוצים, יעילים, יצרניים ולהסתגל לשינויים שבפתח.

חריצות והתמדה

במאי 1935 דיווחה העיתונות הסובייטית, כי כורה פחם בן 29, בשם אלכסיי סטחאנוב, הצליח לכרות 100 טונות פחם בפחות משש שעות כ-פי 14 מהתפוקה הממוצעת של הכורים. הצטיינות זו באה בעקבות קריאתו של סטלין, שכבר אז היה השליט הבלתי מעורער של ברית המועצות, להגביר את התפוקה כדי לסייע לכלכלת המדינה. העיתונות היללה את סטחאנוב, שעוד הגדיל לעשות ואחר זמן קצר שיפר את הישגיו. סטחאנוב זכה לעיטורים רבים, לכבוד ולקידום מקצועי וחברתי. לאחר מותו ב-1997, אף נקראה על שמו עיר. המושג "סטחאנוביץ" הפך במשך השנים לשם ולמושג בכל השפות האירופיות, והוא מבטא כושר עבודה גבוה, התמדה ומוסר עבודה מעולה.

לא רק הוא, גם רבי אליהו קרמר הוכיח כוח התמדה בלתי רגיל בנושאים רוחניים. הוא חי לפני כ-200 שנה בוילנה, בירת ליטא, בתוך קהילה יהודית גדולה וחשובה. מי זה קרמר? הוא מוכר בכינוי "הגאון מוילנה". הוא נחשב לגאון הגאונים בכל נושאי התורה, הגמרא, הרמב"ן והפוסקים. הרב אליהו לא הסתיר את הסיבות לידע המופלא שלו; היה לו כושר לימוד בלתי רגיל, 20 עד 22 שעות ביממה. מספרים שהיה לו פנקס, שבו רשם בכל פעם שכמה דקות "הלכו לבטלה". בערב יום כיפור היה סופר את כל השעות שהצטברו לשעתיים עד שלש (בכל השנה כולה!) והיה מזיל דמעות על בזבוז הזמן. עם זאת, ידע גם הפוגות: בשבתות הקדיש זמן למנוחה כי זו המצווה, ובחגי פסח וסוכות, כולל חול המועד, היה לומד קצת פחות, מקבל קהל ויושב בראש שולחן, לבוש בקיטל לבן, כולו זורח מאושר ומספר מעשים מדברי חז"ל, כדי לקיים את מצוות "ושמחת בחגך".

היו עוד גדולי תורה שלמדו יומם ולילה, אבל נראה שאיש מהם לא הגיע לכושר ההתמדה של הגאון מוילנה. עם זאת, חסידיו של הרבי מבריסק, שכיהן לפני כמאה שנים כרב בירושלים, סיפרו בהתפעלות ובהגזמה שהוא "לומד 25 שעות ביממה". כאשר נשאלו איך זה אפשרי, השיבו: הוא קם שעה קודם..."

ישראל חרך, יועץ ומאמן עסקי של עמותת חברים לעסקים- עמותה לקידום עסקי של בעלי עסקים חרדים מספר: "גם במגזר החרדי יש המון בעלי עסקים קטנים ובינוניים חרוצים מאד, "העין הציבורית" לרוב לא בפוקוס עליהם ובוחרת להתמקד בפלחי אוכלוסייה אחרים, חלק מבעלי העסקים הללו, חולמים ושואפים להקים חברות גדולות, אך לא תמיד יודעים איך לעשות את זה. כבר היו סיפורי הצלחה עסקיים גדולים במגזר החרדי, ואפשר לעשות את זה. חריצות הינה תכונה שמהווה אחד מהמרכיבים החשובים שמובילים להצלחה בעסקים, לצד ניצול זמן נכון, שכן צריכים לשלב במסגרת יום העבודה גם את התפילות והמנהגים ורכישה עקבית ושיטתית של כלים פרקטיים, מעשיים לניהול העסק, מבלי להידרש "להמציא את הגלגל". עם זאת, בעל עסק יכול להיות חרוץ מאוד ועדיין לא להגיע לתוצאות עסקיות טובות, החשיבות להתנהלות נכונה בניהול העסקי לצד החריצות לבעלי עסקים חרדים היא קריטית ולכן בעלי עסקים רבים בוחרים לחבור לגופים שמהווים שמרכזים תחת מטריה אחת את כל הכלים העסקיים שהם צריכים, מצמצמים להם את פערי הידע, מעלים להם את הביטחון והפועל היוצא, מגדילים סיכויי הצלחה.

לסיכום

האם העובד החרוץ בימינו הוא זה ששמו תמיד עולה ראשון לזכייה על ההתמודדות למשרות ניהול? לא בהכרח. לעיתים העובד החרוץ והמוכשר, אף מופתע ששמו לא עולה ראשון כמועמד למשרות ניהול.

לעבודה בארגון נלווה מערך אתגרים ויש לסגל ולטפח מיומנויות שמובילות להצלחה וזאת ניתן ללמוד, ורצוי מניסיונם של אחרים מהפרקטיקה.

מעניין אם בעולם העבודה המשתנה של היום, עדיין סטחאנוביץ היה זוכה לתהילה ומתקדם.