אני מבקש להודות לגיל אלכסנדר, יהודי דתי בן 70, חבר הקיבוץ הדתי עין הנצי"ב, שעושה בדבקות רבה את מה שרעייתי ואני עשינו שנים לא מעטות, ועתה מסיבות בריאותיות נמנע מאתנו לעשות את המעשה החשוב, עליו שוקד לעשותו בדבקות ובמסירות רבה גיל אלכסנדר.
אני מוצא קשר הדוק בין המעשה המוסרי והאנושי שמבצע גיל אלכסדנר, לבין ההתרחשויות המובילות לפרשת השבוע שקראנו בשבת בבית הכנסת, פרשת יתרו המדייני. משה הכיר את צפורה המדיינית בת איש המדבר יתרו, כשהוא נאלץ מתוך קנאות לערכי הצדק לנקוט מעשה והפעלת כוח כדי לגרש רועים אכזריים שפגעו בציפורה, בת יתרו, וששת אחיותיה עת באו למעין להשקות את צאן אביהן. מתוך נאמנות לצו מצפונו, משה רבנו אינו מוכן לקבל את הנורמה של גירוש רועות הצאן, כשהן ממלאות "אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן" (שמות פרק ב', פסוק ט"ז).
את הנכסים הרוחניים של משה רבנו מפנים גיל אלכסנדר איש קיבוץ עין הנצי"ב. בנות יתרו הבאות לביתן מספרות לאביהן, יתרו, את הסיבה לשובן הביתה עם הצאן בשעה מוקדמת, כי "אִישׁ מִצרִי (מֹשֶׁה) הִצִּילָנּו מִיַּד הָרוֹעִים (האכזריים) וְגַם דָּלֹה דָּלָה לָנוּ וַיַּשְׁק אֶת הַצֹּאן" (שמות פרק ב', פסוק י"ט).
את דרכו המוסרית וההומנית של משה רבנו, הגואל את רועות הצאן המדיניות מאכזריות של רועים הנותנים דרור לברוטאליות שלהם, ממשיך בראש זקוף גיל אלכסנדר. הוא חש לעזרת קהילת רועים קטנה של ערבים, הנושאת את השם "אל-פארסה" בצפון בקעת הירדן, המוטרדת על-ידי המתנחלים המבקשים באמצעים אלימים לגרשם.
מאז חודש תשרי תשפ"ד הקהילה נתונה להטרדות של המתנחלים, המסתייעים לעתים גם בנוכחות של חיילים. המתנחלים פולשים לשטחי המרעה והמגורים של הרועים ומאיימים על חייהם בדרישה לנטוש את המקום. לעזרתם של הרועים הגיע גיל אלכסנדר מהקיבוץ הדתי עין הנצי"ב, התובע מהמתנחלים לא לפגוע ברועי הצאן הערבים. הוא גם מלווה אותם בנוכחותו במקום בלילות, אותם הוא מעביר בלינה בבקתה מאולתרת. הוא מתייצב לימין הרועים, כשקבוצות מתנחלים מיידות בהם אבנים.
גיל אלכסנדר, אב שכול, מצא עצמו, למרבה הצער, מותקף בגז פלפל מטווח אפס והוכה קשות על-ידי המתנחלים. איתי משיח והצלם דוד בכר מעיתון הארץ פגשו את גיל אלכסנדר בימים אלו, כשהוא עדיין צולע, כי ניסה למנוע מהמתנחלים לבצע את מזימתם לגרש את הרועים מאדמתם. למתנחלים יש טענה, שהבעלות על האדמות היא של הקדוש ברוך הוא.
לצערי, על סדר היום שלנו לא נמצא מקום להתייחסות למעשה הטרנספרי האכזרי שמבצעים המתנחלים הפועלים לגירוש הערבים מבקעת הירדן. אני חושש מהתבערה שעלולה לעלות את חיינו על שרטון של עימות צבאי, שיגבה מחיר יקר של קורבנות. אני חושש מהתבערה, שהמתנחלים מציתים בבקעת הירדן, זו עלולה להיות תבערה. שיהיה קשה לכבותה.
חייבים לעצור את המעשה הטרנספרי שמבצעים המתנחלים, כי הם עלולים ליצור מציאות חיים מדממת בבקעת הירדן, מציאות מדממת שתגבה מחיר יקר של חיים.
