להחזיר את צמרת צה"ל לקסרקטין!

הביוגרף הרשמי של דויד בן-גוריון, פרופסור מיכאל בר זהר, מתאר את כינוס ראשי "ההגנה" שנערך בת"א בשנת 1947. יו"ר הסוכנות, אז הגוף שניהל את המדינה שבדרך, נאם בפני בכירי ארגון "ההגנה". בן-גוריון, שכל ניסיונו הסתכם בשירות צבאי בצבא העותמני ממנו השתחרר בדרגת טוראי, הרצה בפני ראשי האגפים של "ההגנה" שדרגותיהם היו מקבילות לדרגת אלוף היום. לאחר שקרא עשרות ספרים שעסקו באסטרטגיה צבאית, התווה בפירוט בפני המפקדים הבכירים את עיצוב דרכו של הצבא שיוקם מיד אחרי הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. כמה חטיבות לוחמים הוא ימנה, כמה טנקים, כמה תותחים וכמה מטוסים. מה תהיה האסטרטגיה של הצבא במלחמה המסתמנת מול מדינות ערב, שלא ישלימו עם הקמת מדינה יהודית עצמאית לצידן ויצאו למלחמה נגד המדינה הצעירה וצבאה.

בר-זהר מספר כי כעבור עשרות שנים, פגש בכמה מהמפקדים הבכירים שנכחו במפגש, שלימים התברר כמפגש היסטורי שבו עוצבה לראשונה דמותו של צבא ההגנה לישראל שיקום ויפעל מיד עם ההכרזה על הקמת המדינה היהודית. "כמה מהמפקדים, כמו שאול אביגור המפורסם ועוד", סיפר בר זהר, "לא יכלו להתאפק ולא לצחוק מול בן-גוריון בזמן שתיאר לפרטי פרטים את הצבא העתידי - המבנה שלו, היעדים והאסטרטגיה העתידית שלו. באותה תקופה, להעביר כמות קטנה של אקדחים בתוך ת"א מנקודה אחת לנקודה אחרת, הייתה כמעט בלתי אפשרית מחשש ששוטרי המנדט הבריטי יתפסו את משלוח הנשק, דבר ששלטון המנדט אסר בתוקף - אז איך בן-גוריון מתאר צבא מצוייד עם נשק כסד שצריך לקום ולפעול בחודשים הקרובים? "אביגור וכמה מעמיתיו הקרובים יצאו מאולם ההרצאות על-מנת שלא להביך את בן-גוריון ולצחוק לו בפנים", מתאר בר זוהר.

מאז עברו שנים רבות, אולם מסתבר כי הדרג הצבאי הבכיר השתלט כמעט לחלוטין על קביעת אסטרטגית העל המדינית/ביטחונית של מדינת ישראל! לפני למעלה מ-רבע מאה, רה"מ יצחק רבין רב אלוף במיל. שינה לחלוטין את עמדת היסוד האסטרטגית של דויד בן-גוריון לפיה האחריות העליונה והבלבדית לביטחון מדינת ישראל תהיה נתונה בידי מדינת ישראל וכוחות הביטחון שלה! רבין העניק ב"אוסלו" חלק מהמפתחות הללו לידי הגרועים שבאויבי מדינת ישראל ותאר את המהלך שלו בסגנונו הקצר האופייני - "ערפאת ילחם בטרור בלי בג"ץ ובלי בצלם"! את התוצאות של המהלך האסטרטגי ההרסני הזה שילמה ומשלמת מדינת ישראל עד היום!

ראשי הצבא דאז, אהוד ברק ואמנון שחק, המשיכו כאשר היו לאזרחים והובילו את ממשלת ישראל בשנים 1998-2000 בדרכו של רבין - ב"קמפ דייויד" ובטאבה. דוגמה בולטת הפוכה היא התנגדותו הנחרצת של הרמטכ"ל בוגי יעלון לתכני ה"הינתקות" של אריאל שרון - "ההינתקות, במשמעותה האמיתית, לא רק שלא תבלום את הטרור, הוא ימשיך וירדוף אחרינו! מי שלא נלחם בטרור, אלא בורח ממנו, ישלם מחיר יקר". יעלון שילם מחיר יקר על עמדתו הנחרצת נגד הצעד האסטרטגי של אריאל שרון ובפועל סולק מתפקיד הרמטכ"ל! אבל בשנים הבאות, ראשי הצבא ומערכת הביטחון פעלו במרץ, שלא לומר חתרו, נגד ראשי המערכת המדינית! הדוגמה הבולטת היא חתרנותם נגד החלטת ראשי הדרג המדיני בנוגע לתקיפה צבאית אפשרית באירן! לפעולות חתרניות פעילות אלו, היו שותפים ראשי דאז ואנשי "המוסד" הבכירים ובראשם מאיר דגן. אבל לא רק זה!

המפנה האסטרטגי של רבין חלחל לראשי צה"ל ומערכת הביטחון שבלמו כל ניסיון של הדרג המדיני ליישם את השקפת עולמו! כך בלמו שר-הביטחון והרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגבי אשכנזי, יחד עם מפקד חיל-האוויר לשעבר אמיר אשל את החלטתו האסטרטגית של רה"מ בנימין נתניהו להחיל את הריבונית הישראלית על בקעת הירדן (כעדותו המפורטת של אלוף מיל. אשל בראיון עיתונאי), כך תמכו כמעט כל הרמטכ"לים וראשי מערכת הביטחון בנסיגה ישראלית נרחבת מרצועת עזה וגם מיהודה ושומרון והצבת כחות צבא זרים שינסו למנוע תוקפנות צבאית נגד מדינת ישראל מהשטחים מהם תיסוג. כך תמכו גם ראשי מערכת הביטחון בהסכם הגז, בין ישראל ללבנון. אלוף במיל. תמיר היימן, עד לא מכבר ראש אמ"ן וכיום ראש המכון למדיניות ביטחון הסביר כי "אם לארה"ב חשוב מאוד הסכם הגז הזה, בגלל האינטרסים שלה, על מדינת ישראל לעמוד לצידה ולקבל את ההסכם"! ומה עם האינטרסים של מדינת ישראל אלוף המיל. היימן?

ב-11.4.1951, פיטר נשיא ארה"ב הארי טרומן את מי שנחשב גיבור לאומי הגנראל דאגלס מקארותר. מקארתור בפומבי נגד מדיניות הממשל האמריקני במהלך מלחמת קוריאה. למרות שנחשב לגיבור לאומי, הנשיא טרומן לא היסס לפטר אותו - "בצער עמוק הסקתי את המסקנה כי הגנראל מקארתור איננו יכול לתמוך בלב שלם במדיניותה של ממשלת ארה"ב... צורך יסודי הוא שמפקדי הצבא שלנו, יהיו מתונים למרות השיטה הדמוקרטי, כפי שנקבעה הקונסטיטוציה האמריקנית...", קבע טרומן ופיטר, למרבית התדהמה, את הגנראל האמריקני המהולל! מדוע צעד זה לא ננקט בישראל מעולם? מדוע בפועל, לעיתים דעתם של הגנראלים נחשבות ומתקבלות יותר מאשר דעתם של קובעי המדיניות בישראל שנבחרו באורח דמוקרטי, בהתאם לשיטת המשטר הדמוקרטי הנהוג בישראל?

על ממשלה ימנית בישראל, לקבוע אסטרטגיה מדינית/ביטחונית שונה, אם לא הפוכה מ"דרך רבין". צה"ל ורק הוא יהיה אחרי על ביטחון מדינת ישראל. לעולם ישראל לא תסכים להצבת כוחות זרים שיגנו בדרך זו או אחרת על ביטחונה. גבול הביטחון של ישראל יעבור בבקעת הירדן ומדינת ישראל וצבאה ישלטו בלעדית על תוואי הגבול ועל כל השטח ממערב לירדן. לא יוצב בשום תנאי ושום מצב כוח בינלאומי, גם לא חמוש, בכל שטחה הריבוני של ירושלים! כמו-כן יש לקבוע באופן ברור כי הריבון במדינת ישראל הוא הממשלה הנבחרת ועל הדרג הצבאי הביטחוני למלא את הוראותיו, גם אם הם חולקים על דרכו. מי שיפעל בדרך זו או אחרת נגד החלטות ומדיניות הדרג המדיני יפוטר לאלתר, אם לא יסיק בעצמו את המסקנות המתבקשות!

רק מדיניות נחרצת ותקיפה זו תבטיח את ביטחון מדינת ישראל לטווח ארוך, תבלום את המגמה המסוכנת שבה ראשי מערכת הביטחון פועלים להסיר מעצמם את האחריות העליונה לביטחון ישראל ופועלים לשתף כוחות זרים, בדרך זו או אחרת באחריות שצריכה להיות מוטלת עליהם בלעדית וכך גם ישמר עיקרון עליונות הממלכתיות הישראלית, החשוב למנוע פירוד ופיצול בחברה הישראלית שעלולים לגרום לפירוק מדינת ישראל וכן ישמר עקרון עליונות עקרונות המשטר הדמוקרטי הישראלי! כי בנפשנו הדבר!