בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
או טו טו סופרת מלחמת חרבות ברזל חצי שנה. היסטוריונים יאמרו שזהו פרק זמן קצר מדי להעריך את ההשלכות והמשמעוות של המלחמה. הם צודקים, ובכל זאת, 6 חודשים הם זמן לבחון מה למדנו על מגרש המשחקים ששמו רצועת עזה, שהפך ברובו למגרש גרוטאות. בקצרה, כותב שורות אלה מציע לקוראים כמה נקודות למחשבה:
אין מעצמות אזוריות במזרח התיכון. אנחנו, הישראלים, סיפרנו לעצמנו שנים שאנחנו הכי חזקים בשכונה. שיש לנו יכולת להרתיע ולהכניע כל אויב. הניצחון המפואר של יוני 1967 עבר מדור לדור וגם כישלון חמור באוקטובר 1973 לא גרם לנו לעצור ולחשוב: אולי זה לא באמת ככה. מתקפת ה-7 באוקטובר, שעוד תיחקר - יש לקוות באופן ממלכתי - המחישה את תלותנו המוחלטת בארה"ב: גנרלים אמריקניים מעורבים בניהול המלחמה, אמריקה מספקת חימושים כדי שצה"ל יוכל להילחם, הנשיא ביידן בונה נמל בעזה. למי ששכח, ביידן הזהיר את אויבנו לא להתעסק עם ישראל ושיגר לכאן נושאת מטוסים. מעצמה אזורית לא זקוקה לכל אלה. המיתוס הזה נופץ בקול תרועה אמריקנית רמה.
חמאס התגלתה כתנועת טרור ושחקן מדיני שתלוי בחסדי העולם. היא אומנם שלטה בתא שטח גאוגרפי קטן והטרידה את שלוותם של אזרחי ישראל שנים רבות (בעיקר בירי תלול מסלול), אך ברגע האמת התברר כי היא לבדה במערכה. הקריאות להתלכדות הזירות לא זכו למענה: אירן, הפטרון המרכזי לא נכנסה למערכה צבאית נגד ישראל והמזכיר הכללי של חיזבאללה מסתפק במלחמת התשה. לו רק היה רוצה, החימוש המדויק שיש לו (חרף אינספור מבצעי סיכול ישראלים), היה מותיר את מרביתנו במקלטים לתקופה ארוכה. בסופה של חצי שנה, חמאס מנהלת את המערכה מול ישראל לבד. היא לוחצת על ישראל במקום שהכי כואב לה (החטופים), אבל אין לה הישגים אסטרטגיים אחרי מתקפת הפתע שהצליחה מבחינתה מעל המשוער. היא גם איבדה חלק ניכר ממערכי השלטון שלה, מהמערכים הצבאיים שלה ומהשטח הגאוגרפי בו שלטה. לא לחינם היא מתעקשת במשא-ומתן לחזור לצפון הרצועה.
העולם הערבי מתבונן בהשתאות, תדהמה וסקרנות על המצב במגרש הגרוטאות הרצועתי ולא באמת מתאמץ להצילו. יש פה ושם משלוחי סיוע שמארגנת איחוד האמירויות, אבל ברמה המדינית דבר לא השתנה: כל המדינות שחתמו עם ישראל על הסכמי שלום השאירו את שגריריהם בארץ. אף לא אחת מהן ניתקה איתנו יחסים דיפלומטיים. נכון, הפרס הגדול שנתניהו חושק בו - נורמלזיציה עם סעודיה - מתמהמה, אבל הזירה האזורית בסך-הכל סטטית.
אין לנו, הישראלים, מנהיגות. יש לנו ממשלה שיש לה סמכות מתוקף היותה ממשלה נבחרת, אבל מנהיגות ישראלית לא קיימת. לא ליד שולחן הממשלה וגם לא באופוזיציה. מנהיגות נוטעת תקווה. לא בסיסמאות. במעשים! היא מסמנת חזון, קרי מקום שאליו היא חפצה להגיע. ובכן ממשלת ישראל הנוכחית, כולל כל המצטרפים לקבינט, נעדרים כל סממנים של הנהגה. אין תוכניות ליום שאחרי: לא ביחס למצב ברצועה, לא ביחס למפונים בדרום ובצפון, לשיקום היישובים בדרום, לשיקום כל המבנים שנחרבו בצפון, לבעלי העסקים שקרסו והרשימה עוד ארוכה. ויש עוד: אפילו קו גבול חדש עוד לא שרטטנו. אשמח, כישראלי, לדעת שכל זה מטופל ברמה של עבודת מטה במשרדים השונים של הרשות המבצעת (ממשלת ישראל), אבל ספק אם זהו אכן המצב.
מתי ננצח? יש במילה ניצחון מרכיבים של מתיקות וערפול. בספורט הניצחון ברור. במלחמה לא תמיד. דוגמאות: מרואן עיסא, מספר 3 חוסל. האם זה אומר שניצחנו? ישראל, על-פי הפרסומים, הרגה 30,000 אנשים ברצועת עזה. האם זה אומר שניצחנו כי מתו יותר פלשתינים מישראלים? לא באמת. אני מציע לחשוב טוב על המונח ניצחון. מולו ניצב הפסד: ב-7 באוקטובר הפסדנו: נכבשו תחנות משטרה ובסיסי צבא, נכבשו יישובים ישראלים והפסדנו ריבונות (זמנית). נרצחו 1,200 ישראלים. עבורנו זה הפסד. הכי קשה מאז 1948. כל יום שהישראלים לא חוזרים הביתה בצפון ובדרום, שלא לדבר על החטופים הוא במילה אחת הפסד. גם העובדה שנוצרו שתי רצועות ביטחון בתוך ישראל היא הפסד ישראלי.
תקדים עזה - ישראל, בגיבוי אמריקני ומפרצי, עומדת בפני מבחן של ממש: איזה מגרש משחקים היא רוצה ליצור ברצועת עזה. מה שהיא תקבע שם, ישפיע על זירות אחרות. בין העמדה המצדדת בחזרת יהודים לרצועת עזה ועד לקצה השני של החזרת הרשות הפלשתינית יש לבחור ולהוביל מתווה שישרת את האינטרסים הישראלים באופן המיטבי. זה קשה. זה מורכב. זה מסובך. בשביל זה צריך מנהיגות. אמיצה. נחושה. מעזה.
אחרון חביב: המצב בתוך החברה הישראלית נותר תחת האבחון של שסע מדמם. בשדה הקרב יש התלכדות נגד האויב. זה ברור וכך תמיד היה. במציאות של חברה ישראלית עם רוב יהודי הטרוגני וכוחות רעיוניים ופוליטיים שמושכים לכיוונים שונים, האיחוד בתוך החברה הישראלית לא באמת נראה באופק. הדוגמאות לכך מהשבועות האחרונים מוכרות לכל ישראלי. בשורה התחתונה, חצי שנה אחרי המלחמה, שההכרזה על סופה אינה קרובה, מן הסתם, ישראל משולה לעליסה: היא יושבת בצומת ומתקשה לאן לפנות. למה? כי אין לה חזון. ובמצב הזה, ישראל הופכת לנגררת אחרי יוזמות שלא בהכרח משרתות אותה.
הכותב הוא ראש המחלקה ללימודי מזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל.
מטוסי קרב תקפו הערב מבנה צבאי של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בליידא שבדרום לבנון. במרחב מיס אל ג׳בל, מטוסי קרב תקפו עמדת תצפית של הארגון.
מטוסי קרב של חיל-האוויר תקפו מבנה צבאי של חיזבאללה במרחב עיתא א-שעב ותשתית צבאית נוספת של הארגון במרחב אל-עדייסא, זאת לאחר שלוחמים מגדוד 869 זיהו מחבלים פועלים בה.
במהלך היום זוהו שלושה שיגורי נ"ט למרחב שתולה ורכס רמים, כוחות צה"ל תקפו את מקור הירי לצד מספר מרחבים נוספים בלבנון שהותקפו להסרת איום.
חיזבאללה הודיע בשעות האחרונות על שני הרוגים בשורותיו וכך עלה ל-246 מספר ההרוגים בקרב פעילי הארגון מתחילת הלחימה.
הפעולה החלה בעקבות מידע מודיעיני מדויק על מחבלים שמשתמשים בתשתיות אזרחיות למטרות טרור ▪ אש נפתחה על כוחותינו מבניין בעל ארבע קומות במרחב בית החולים שיפא ▪ נתניהו: "אי אפשר לנצח את הרוע המוחלט כשמשאירים אותו על-כנו ברפיח"
פעילות הכוחות במבנה הסמוך לבי"ח שיפא [צילום: דובר צה''ל]
שוגרו 57 טילים וכטב"מים לבירה קייב ולעיר לבוב ▪ טיל אחד חדר לפולין, שהקפיצה מטוסים ▪ בלילה שבין חמישי לשישי הרוסים שיגרו כמעט 90 טילים מסוגים שוניםו וגרמו לנזק כבד לתשתיות החשמל במדינה
לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב עצרו הלילה חמישה מבוקשים ברחבי חטיבת עציון. הכוחות עצרו במהלך הלילה חמישה מבוקשים ברחבי חטיבת עציון. במרחב העיר בית לחם, הכוחות החרימו אמצעי לחימה. המבוקשים שנעצרו ואמצעי הלחימה שאותרו הועברו להמשך טיפול כוחות הביטחון, אין נפגעים לכוחותינו
לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב עצרו הלילה חמישה מבוקשים ברחבי חטיבת עציון.
הכוחות עצרו במהלך הלילה חמישה מבוקשים ברחבי חטיבת עציון. במרחב העיר בית לחם, הכוחות החרימו אמצעי לחימה.
המבוקשים שנעצרו ואמצעי הלחימה שאותרו הועברו להמשך טיפול כוחות הביטחון, אין נפגעים לכוחותינו >> pic.twitter.com/OurYz5ZLJu
מישהו יודע אם האיש הזה מספיק אטום או נוכל, שלאחר הכתבה ב"אולפן שישי" בערוץ-12 הוא יצא בשבת מביתו? מישהו זוכר על איזשהו זגזוג סיטוני, שקרים ונוכלויות כאלה אצל מישהו באיזושהי מפלגה ישראלית?
חלק שני של דיון עומק שבועי של מומחים צבאיים, בהנחייתי, על המצב האסטרטגי בישראל, באזור ובעולם היום. הדיון בחלק זה התמקד במעורבות האמריקנית במלחמה בעזה. יוסי בלום הלוי ציטט את הנרי קיסינג'ר שאמר: "מסוכן להיות אויב של ארה"ב וקטלני להיות שלה"
מופעי השנאה והקריאות להשמדת מדינת ישראל גברו מאוד לאחר טבח שבת שמחת תורה ▪ הקורבן הואשם בכל רעות העולם ונשיאות שלוש האוניברסיטאות סברו כי מתקפות השנאה נגד היהודים בקמפוסים חוסות תחת הגנת חופש הביטוי
ג'ון בולטון, לשעבר היועץ לביטחון לאומי בממשל טראמפ, מותח - במאמר באקונומיסט - ביקורת חריפה ביותר הן על טראמפ והן על ביידן בתחום מדיניות החוץ וקובע: לא משנה מי ייבחר; אויביה של ארה"ב ישמחו
בולטון. לא מזהים סיכונים וסיכויים [צילום: מארק המפרי, AP]
קטונתי מלהבין לעומק את השיקולים העומדים בפני מקבלי ההחלטות, אך נוכחנו כבר לפחות פעמיים, ב-6 באוקטובר וב-7 באוקטובר שהם טעו מהיסוד בהערכת המצב שלהם ▪ בהקשר הזה אני מבקש לשאול: האם ראש השב"כ וראש המוסד עוסקים בנושא החשוב ביותר במסגרת תפקידם
ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס לפרסום על טיוטת חוק הפטור מגיוס שתובא לאישור הממשלה: "חוק ההשתמטות שיובא השבוע הוא פרצופה של הממשלה האיומה בתולדות המדינה: שקר, התחמקות מאחריות, אפליה בין דם לדם. אין בושה. אחרי חצי שנה של מלחמה כואבת, חסרים בצה״ל חיילים, והממשלה מקמבנת פטור מגיוס לעשרות אלפי צעירים. זו חרפה וכל מי שממשיך לשבת בממשלה הזו - שותף לחרפה הזו."
צוות קרב של הנח"ל פשטו על מעבדה לייצור רחפנים של ארגוני הטרור ▪ בצפון ומרכז הרצועה ביממה האחרונה, מטוסי קרב של חיל-האוויר תקפו כ-65 מטרות כסיוע לכוחות המתמרנים
הצורה שבה זוכרים אירוע נקבעת על-פי התמונה העיקרית שלו שצרובה במוחנו ▪ לכן, החלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ביום שבו פרצה מתקפת הטרור מחליטה שבעצם כבר הפסדנו
אסור שצהלות הפלשתינים ייצרבו בתודעה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
טיוטת חוק הגיוס צפויה לעלות להצבעה בממשלה ולקבל אישור גם ללא הסכמות ציבוריות רחבות ▪ גיל הפטור יעלה ל-35 ▪ באופוזיציה מותחים ביקורת חריפה: "יריקה בפרצוף הלוחמים והלוחמות, ישראבלוף שלא יגייס אף חרדי"
החוק לא צפוי להביא לשינוי בדפוסי הגיוס [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
אם ביבי נתניהו ייכנס להיסטוריה זה יהיה על שהוא הצליח לא רק להקים ולקיים ממשל גרוטסקי, נלעג, מטורלל ומעורר חלחלה, אלא להשליט ממשל מעוות זה באמצעות הדמויות הנלעגות שבו והמדינית העקומה - על המדינה כולה
טרם נמסר מועד הלווית סמ"ר רביב שנהרג בקרב בצפון הרצועה ▪ חיזבאללה ירה הלילה 60 רקטות לעבר בסיסי צה"ל ברמת הגולן בתגובה לתקיפה אווירית שבוצעה באזור בעלבכ
סמ"ר רביב ז"ל. טרם נמסר מועד ההלוויה [צילום: דובר צה"ל]
כוח המשימה של האוניברסיטה היוקרתית למאבק באנטישמיות חושש מהגדרה רחבה מדי או צרה מדי - אך קשה יהיה להיאבק בתופעה אם לא מגדירים אותה, מעיר ניו-יורק טיימס
אין אפילו אחד מכל המרואיינים בכתבה שהיה איתי בקשר ב-20 השנים האחרונות, וכולם מרואיינים מטעם. כולל "הטייס" שהוא פעיל במחאה שאף הודיע שהוא מסרב לשרת ומעולם לא היה חבר שלי ולא היה איתי בטייסת
לוחמי צה"ל ושב"כ פתחו הלילה במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל עמל שבמערב ח'אן יונס, להמשך פירוק תשתיות הטרור וחיסול מחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה במסגרתו מטוסי קרב של חיל-האוויר השמידו כ-40 מטרות טרור. בין המטרות שהותקפו מבנים צבאיים, מנהרות תת-קרקעיות ותשתיות טרור נוספות. בתיאום משולב לוחמי חטיבת הקומנדו, גבעתי וחטיבה 7 מכתרים את המרחב כעת וממשיכים לחסל מחבלים בהתקלויות בטווח קצר.
כולנו הזדעזענו מתשובותיהן של שלוש נשיאות האוניברסיטאות בארה"ב MIT, הרווארד ו-Penn, בשימוע שנערך להן בקונגרס, ובו נשאלו שאלה אחת ותשובותיהן הדהימו את העולם היהודי ובני תרבויות אחרות אשר נחרדו מהשפל אליו התדרדרה חלק מהאליטה בחברה האמריקנית. השאלה שהופנתה אליהן הייתה: האם קריאה לרצח העם היהודי מפרה את הקוד האתי של מוסדות הלימוד בראשן הם עומדות? במקום לענות תשובה ברורה, במילה אחת בת שתי אותיות, כן, הן בחרו להתפתל ולתת תשובות הזויות ואנטי מוסריות בעליל.
ג'ון בולטון היה שגריר ארה"ב באו"ם בשנים 2006-2005 והיועץ לביטחון לאומי בשנים 2019-2018. הוא רפובליקני ותיק, נחשב ל"נץ" מובהק בענייני חוץ וביטחון, אך הסתכסך בצורה קשה עם דונלד טראמפ. כאן מובאים עיקרי מאמרו באקונומיסט.
נושא החטופים הוא נושא בעל משמעות מרבית. מיטב המוחות צריכים לעסוק בו ומירב המשאבים חייבים להיות מופנים אליו. כמובן, תוך שמירה במקביל על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
בחג הפורים הזה, עם שלם לובש ופושט תחפושות, עוטה ומסיר מסכות, עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת, פורים תשפ"ד, פורים של מטוטלת הנעה בין זיכרון לגעגוע, בין כאב לגבורה, בין חיים למוות, בין ייאוש לתקווה, בין תבוסה לניצחון, עין במר בוכה ולב המתאמץ מאוד להיות בשמחה.
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
יש סוג נוסף של בני-אדם, ואלו הם בעלי האישיות הפסיכופתית לפסיכופתים אין סולם ערכים, והאישיות שלהם ריקה הם אנוכיים באופן טבעי, והם מאמצים, כמו טפילים, את מחשבותיהם והישגיהם של אח...