חברי הכנסת מהאופוזיציה העומדים מאחורי קמפיין ה"בחירות עכשיו" הם אותם אלה שבנשימה אחת קוראים לביטול פגרת הכנסת. בין שני הקמפיינים, מה לעשות, קיימת סתירה. הליכה לבחירות עכשיו משמעותה אחת: במקום פקרה קצרה של חמישה שבועות, שבמהלכה מתקיימים דיוני ועדות, נקבל פגרה ארוכה שתימשך לפחות חצי שנה, כמעט ללא דיוני ועדות.
בחירות כעת משמעותן שיתוק של המדינה, ואין בהן כהוא זה כדי לקדם את שחרור החטופים מרצועת עזה או כדי לסייע בהגעה לניצחון במלחמה. בסופה של מערכת בחירות עשויה מדינת ישראל לחזור לאותו הרכב מפלגתי הנותן רוב לגוש האמוני בראשות נתניהו, או לחזור ל"לופ" של מערכת בחירות נוספת בהעדר יכולת להגיע לקואליציה מוסכמת.
הדרישה מצד מתנגדי הממשלה לקיים בחירות בטרם עת, אינה יותר מניסוי בבני אדם, או גרוע מכך במשחק בחיי אדם שבטחונם עלול להיפגע כתוצאה משלטון לא יציב, וכל זאת על סמך תקווה ערטילאית חסרת ערובה שהעם "קיבל שכל" והפעם יצביע למפלגות שמאל מרכז או מפלגות הימין הרל"בי.
הניסיון לסתום את פיותיהם של אנשי קואליציית הימין לא התחיל בגלל הרפורמה המשפטית או בגלל מלחמת חרבות ברזל. עומדת מאחוריו מערכת תעמולה משומנת ועתירת ממון המגובה בכלי תקשורת חסרי מוסר והגינות מינימלית, שמדי יום עורכים מסע הכפשות והשמצות לממשלה, וזאת לפני שבכלל קמה.
קואליציית ה-64 צריכה להמשיך להנהיג את המדינה, לקדם משילות חקיקה בשלל נושאים. נביחות הכלבים על השיירה שבחר העם אינן אמורות להשפיע, ואינן צריכות לגרום לממשלת הימין האמוני לחשוש מעיצוב דמותה היהודית של מדינת ישראל, כפי שמצפים מהם בוחריהם. כל כניעה לאלימות במחאות, זו הפיזית וזו המילולית, רק תחזק אותן. על הממשלה להתעלם מהנובחים, ולהמשיך במאמציה לקידום האחדות בעם חרף קולות הפלגנות באופוזיציה.