השופט עצמו, גם אם הוא יודע להתפלל מצוין, גם אם הוא יודע לעשות את הדברים בצורה המוצלחת ביותר - מאותו רגע שהוא התמנה להיות שופט, פסל את עצמו מלהצטרף למניין, וכל שכן וקל וחומר מלהיות שליח ציבור. ואפילו שהשופט הזה מבטיח שכל הפסקים שיוצאים מתחת ידו הם על-פי השולחן ערוך, הוא עדיין נקרא בגדר רשע, 'שמרים יד בתורת משה' ולא ראוי להצטרף לכל דבר שבקדושה. אסור לתת להם, לצרף או אותם לשלב אותם בשום אמירה שהיא. חייבים להתעלם מקיומם, והיו כאוויר בעלמא.