חוסר המוסריות של הטלת מס ירושה

בניסיון של הרגע האחרון לפני הישורת האחרונה של ההקפה הסופית של מרוץ הבחירות לכנסת, מנסה משה כחלון לזכות בפופוליזם זול - בכל הכבוד הראוי על גבם של "העשירים". הפעם יוצא ספין חדש מבית מדרשו של נער המחמדים של הפוליטיקה הישראלית והוא הטלת מס ירושה בגובה של 20%-25% על ירושות ששוויין עולה על 10 מיליון שקלים. נער הזהב של הפוליטיקה הישראלית, שכולו שופע חיוכים והיה מי שרכב עד כה בהצלחה רבה על הגל של המחאה החברתית, החליק הפעם, החלקה רבתי, דווקא בתחום שהוא התחום הביתי שלו תחום הכלכלה.

באמירת אגב, יודגש ויצוין, כי מספר שתיים, ברשימתו של נער הזהב לכנסת רשימת "כולנו" - האלוף (במיל.) יואב גלנט משתכר כיום, לפי הצהרתו עוד טרם נבחר הוא לכנסת, סכום של -.100,000 שקל חדש, ברוטו. כך מתבררים דברים, מתוך ראיון שהעניק משה כחלון לעיתונאי, איתן אבריאל. על גובה שכרו החודשי וגם/או על גובה תקבוליו החודשיים של יואב גלנט הגיב משה כחלון ואמר, כי גלנט סיכן חייו, הגיע לפנסיה שהמדינה החליטה שהוא יקבל, כאשר - בניגוד לאחרים - הוא לא השתלט על נכסים, אלא הוא הרוויח רווחיו ביושר ונשאר רק לפרגן.

אם כבר עוסקים בענייני פרגון, לא ברור כלל וכלל למה מי המתיימר, בכל הכבוד הראוי, להבין בענייני כלכלה ועסקים אינו מפרגן לחלוטין לעשירים. כחלון גודש עוד הסאה בקובעו, כי מס הירושה - שהינו מינוח מכובס למונח "מס עזבון" שרווח, עד כה, במקומותינו הינו, לא פחות ולא יותר, מאשר מס צודק וסולידרי. לדעתו המלומדת הטלת מס ירושה, הינה טובה, גם לנותן וגם למקבל. אם כל כך טוב ויעיל, יסביר לנו מר כלכלה, משה כחלון, מה הביא שר אוצר ותיק, יורם ארידור, לבטל מס העיזבון, עוד בשנת 1981 ומאז - משך 34 שנים תמימות!- לא זכינו לחזות בו, פעם נוספת, במחוזותינו?

מעבר לניסיון להשיג פופוליזם זול, בכל הכבוד הראוי, מציבור העניים ומציבור אלה הנמנים על מעמד הביניים השחוק, עד דק מן הדק, בשל מדיניותו הכלכלית הכושלת של הליכוד, בשנים עברו, הרי אין בהטלת מס ירושה על ירושות ששוויין עולה על סכום של 10 מיליון שקלים, כדי להועיל ולו במעט לקופת המדינה.

היפוכם של דברים, הוא הנכון. הטלת מס ירושה על נכסי, כספי וזכויות, שבאו ליורש, עקב מותו של מוריש, תביא לגל של תכנוני מס, שיעקרו מס זה מתוכן, במקרה הטוב. במקרה הרע, תביא הטלת מס ירושה, מורישים בכוח, להביא לסילוק והוצאת כספם, נכסיהם וזכויותיהם מישראל, לארצות בהם אין מי החושב, כי יש להטיל מס ירושה, על כספים שהרוויחו הם ביושר וגם/או כי יש להטילו על נכסים וזכויות, שבאו להם, כדין, עת מורישים מורישים אותם ליורשיהם - דרך כלל לצאצאיהם הקרובים.

הטלת מס ירושה הינו לדעתנו אנו הדבר הבלתי מוסרי ביותר, שיכולה לעשות מדינה לאזרחיה, ביחסי המרות המתרקמים ביניהם, תוך שליחת יד לכיסיהם, פעם נוספת. אין מדובר, בענייננו אנו - בכל הכבוד הראוי - בהטלת מס על הון שחור וגם/או אין מדובר, בענייננו אנו, בהטלת מס על רכוש, שלא עבר בכור המצרף של תשלומי מיסים שונים, משך שנים הרבה, כדת וכדין. היפוכם של דברים הוא הנכון. מי שצבר נכסים, כספים וגם/או זכויות, כדת וכדין, משך שנות עבודה רבות ושילם עליו, מס הכנסה - ולעתים שילם עליו, אף מיסים עקיפים, דוגמת מע"מ, בלו ושאר מיני מיסי עקיפין שמטילה המדינה, בכל הזדמנות, הנקרית על דרכה- אין כל סיבה שהיא בעולם, כי הוא ימוסה פעם נוספת. אין סיבה למסות אזרח שכזה, פעם נוספת, לאחר שנפטר הוא לבית-עולמו. בכך פוחת סכום הירושה שמבקש מוריש להוריש ליורשיו, עת "תגולח" הירושה, לפי הצעתו הפופוליסטית של משה כחלון, כברבע משווי עיזבון זה.

למה אין מכבד שר התקשורת, לשעבר, שידע להילחם בגבורה רבה ובאומץ לב ציבורי שאינו מנת חלקם של פוליטיקאים מן השורה, חייבים לציין ולהדגיש זכות הקניין הפרטי, של מי שעשו לביתם, ביושר ובכבוד ועתה מבקשים הם להנחיל רכוש זה, ליורשיהם? יורשים אלה, דרך כלל נמנים על הפרנטלה המשפחתית הקרובה והראשונה, קרי בן/בת-הזוג שנותר/ה בחיים וילדיהם המשותפים של המוריש/ה ובת זוגו/ ובן זוגה. למה אין מחיל משה כחלון העיקרון שהחיל הוא על זכותו של מספר שתיים במפלגתו, אלוף מיל., יואב גלנט, המשתכר כיום -.100,100 ש"ח לחודש, להינות מרווחיו שהרוויח ביושר ונשאר רק לפרגן לו, גם על מי שהרוויחו כספם, נכסיהם וזכויותיהם ביושר והם מבקשים להורישם לאחרים - ובעיקר לצאצאיהם ובני משפחתם הקרובים?

למה לא לפרגן למת קודם הסתלקותו מאתנו ולתת לו להסתלק לבית-עולמו, בכבוד כשחיוך של השלמה וסיום מעגל נסוך על פניו? במה שונה מעמדו ומצבו של האלוף במיל., יואב גלנט החי - שיזכה לחיים טובים וארוכים - ממעמדו של מי המתכנן העברת נכסיו, לאחרים, לאחר מותו? אין מדובר, חלילה וחס, במי שלא שילמו מיסים ומס הכנסה בעיקר למדינה. מדובר במי שמשך שנים הרבה פרנסו קופת המדינה, בתשלום מיסים שוטפים. למה דווקא עכשיו לאחר פטירתם של מורישים בעלי ממון אלה, לבית עולמם - מציע משה כחלון להכניס יד לכיסי תכריכיהם ולצמצם היקף ושווי עיזבונם, ברבע ממנו, בדרך של הטלת מס ירושה עליו, בגובה של 25%? האם כל הדרכים כשרות, בכל הכבוד הראוי, ליצירת פופוליזם זול שכזה, לו יזכה, אם בכלל, פוליטיקאי דוגמת משה כחלון, מציבור הבוחרים בכוח, קרי, ציבור מצביעים בכוח, הדל ברכוש באמצעי מחייה שוטפים ושמח "שדופקים ת'עשירים"?

מוטב יחזור בו, משה כחלון במהירות ובפומבי מהצעתו הנואלת, בכל הכבוד הראוי, להטלת מס ירושה, פן יאבד הוא חלק ניכר מציבור בוחריו השפויים שתעלולי בחירות, בכל הכבוד הראוי, אינם "קונים אותם", גם אם נאמרים הם, בחיוך רחב וצחור שינים, כחלב טרי שזה עתה נחלב מפרות העמק וגם/או מפרות הגולן אל מול האפרים הירוקים, מרהיבי העין, שאינה מורגלת מעשה של שגרה בראייתם, בעיר וגם/או בעיבורה של עיר.