בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אובמה, ביבי והבחירות בשתי המדינות
|
השאלה הרלוונטית באמת אינה מדוע מעוניין ביבי לנאום בקונגרס האמריקני נגד הסכם הגרעין עם אירן, אלא מדוע אובמה מתנגד בחריפות כזאת. שהרי אם ארה"ב היא דמוקרטיה ליברלית, וכך היא מתיימרת להיות, על נשיאה לברך על הצגת כל עמדה וכל דבר ביקורת בנושא בעל חשיבות מאקרו-אסטרטגית עולמית. הנאום מכל מקום לא ימנע מאובמה לקבל את החלטותיו, הוא רק עשוי להכריח אותו לשקול שוב
|
התנגדותו מוזרה. הנשיא אובמה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
עוסק שנים רבות בנושא הגרעין. רה"מ נתניהו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
נשיא ארה"ב סבור אולי שנתניהו צודק כשהוא טוען שהסכם הגרעין עם אירן הוא רע ושהוא מאשר לאירן לפתח נשק גרעיני. אולי נשיא ארה"ב חושש שנתניהו יצליח לשכנע בכך את האמריקנים ולא רק יביך את אובמה שביצע בימי נשיאותו מספר מהלכים אסטרטגיים בעייתיים, כמו הבריחה מעירק, התמיכה בחיסול משטרו של קדאפי בלוב, והתמיכה בחיסול משטרו של חוסני מובארק במצרים | |
|
|
|
|
התנגדותו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לנאום הצפוי של בנימין נתניהו בקונגרס האמריקני היא, לפחות, מוזרה ומעלה חשדות שיש לו מה להסתיר ושיש לו מניעים לא ענייניים מבחינה מאקרו-אסטרטגית. אשר לנתניהו, כוונתו ברורה: גם לנטרל, עד כמה שניתן, את יכולתה של אירן לפתח נשק גרעיני, נושא המעסיק אותו כבר שנים רבות, ושבו הוא דן, לדוגמה, גם עם כותב שורות אלה וחברי הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים ב-2007 כשהיה ראש האופוזיציה ולא בהקשר של בחירות. אם בהזדמנות זאת אפשר לקדם את עצמו ומפלגתו בבחירות בישראל - מה טוב, שהרי כל מהלך חיובי שמבצע ראש מדינה מועיל גם למעמדו, למגינת ליבה של האופוזיציה. לעומת זאת, התנגדותו הנחרצת של אובמה לנאום, עד כדי הפיכת הנושא לסכסוך חריף בין המדינות, אינה הגיונית אם אין לו מניעים נסתרים. בדמוקרטיה הליברלית האמריקנית מקובל, לכאורה, לעודד ויכוחים, ויהיו חריפים אשר יהיו, בנושאים אסטרטגיים הרי גורל, לפני שמקבלים החלטות. נוהג זה הוא לב ליבה של התרבות המערבית שאימצה את הפילוסופיה הדיאלוגית האפלטונית ואת תרבות השקלא והטריא בין חכמי המשנה והתלמוד היהודיים, כעיקרון יסוד. על-פי עיקרון זה, כל המרבה בוויכוח ובביקורת הרי זה משובח. הטיעון של אובמה שנתניהו נהג בניגוד לפרוטוקול הוא לפחות מעלה גיחוך, שהרי אין מדובר פה בשאלה טקסית אלא בבעיה מאקרו-אסטרטגית גלובלית, אם לא לומר היסטורית. מכאן עולה השערה שנשיא ארה"ב סבור אולי שנתניהו צודק כשהוא טוען שהסכם הגרעין עם אירן הוא רע ושהוא מאשר לאירן לפתח נשק גרעיני. אולי נשיא ארה"ב חושש שנתניהו יצליח לשכנע בכך את האמריקנים ולא רק יביך את אובמה שביצע בימי נשיאותו מספר מהלכים אסטרטגיים בעייתיים, כמו הבריחה מעירק, התמיכה בחיסול משטרו של קדאפי בלוב, והתמיכה בחיסול משטרו של חוסני מובארק במצרים. ניתן לשער כי אם הטיל אובמה את כל יהבו על האחים המוסלמים במצרים, הוא עשוי להטיל יהבו על משטר האיתוללות באירן כדי לקבל לגיטימציה מוסלמית ולשחרר את ארה"ב מן הטרור. אין מקום להאשמה לא רק בישראל, גם בארה"ב מתקיימות מערכות בחירות אחת לשנתיים. דעת קהל אמריקנית העשויה לראות בהסכם מהלך מסוכן עלולה להשפיל את אובמה ולהקטין את הסיכוי של מועמדי המפלגה הדמוקרטית שם לזכות בבחירות לשני בתי המחוקקים ולנשיאות. מכאן שלא רק את נתניהו יש להאשים במהלך פוליטי פנימי אלא גם את אובמה. אבל אין כלל מקום להאשמה, שכן כל מה שעושה פוליטיקאי, אפילו אם הוא מתיימר להיות מדינאי, כמו צ'רצ'יל או בן-גוריון לדוגמה, הוא פוליטי פנימי כפי שניתן להבין מן הפילוסופיות הפוליטיות של ניקולו מקיאוולי במאה ה-16 ושל תומס הובס במאה ה-17, מהרומן רחב היריעה של לב טולסטוי "מלחמה ושלום" ומן ההיסטוריה הפוליטית בששת-אלפים השנים האחרונות. אם כך, איך ראוי לנתניהו לנהוג? לנתניהו אין ברירה אלא לנאום בקונגרס אף שמדובר בסיכון העלול לפגוע בישראל, לפחות עד סיום כהונתו של אובמה. שכן, נתניהו סבור, כנראה, באמת ובתמים, שנשק גרעיני בידי אירן מסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל ומסתבר שגם המועמד של מפלגת העבודה לשר הביטחון, האלוף בדימוס עמוס ידלין, חושב כמוהו. אם זאת דעתו של ראש ממשלת ישראל, עליו להסתכן במשבר עם אובמה ועם חברי מפלגתו. ייתכן שהמשבר יפגע קשה בישראל אך לא ישמיד אותה ואף לא יגרום להרג של עשרות אלפי ישראלים על-פי המודל של הירושימה ונגסקי (מחבר שורות אלה אינו סבור כך ואת זה אמרתי בדיון עם נתניהו). לעומת זאת, הנאום יכול, הפוך על הפוך, להוות מהלך מעניק לגיטימציה לפעולה ישראלית עצמאית לחיסול האופציה הגרעינית האירנית, אם לישראל יש אופציה כזאת, כשיתברר שאירן לא רק השיגה יכולת ליצור נשק גרעיני אלא היא כבר מייצרת אותו.
|
תאריך:
|
22/02/2015
|
|
|
עודכן:
|
22/02/2015
|
|
ד"ר אורי מילשטיין
|
אובמה, ביבי והבחירות בשתי המדינות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ראומה
|
22/02/15 12:57
|
|
|
|
דמוקרטיות
|
22/02/15 15:08
|
|
2
|
|
or or
|
22/02/15 13:07
|
|
|
|
לא לישראל
|
22/02/15 15:20
|
|
|
|
עובדות קובעות
|
22/02/15 20:56
|
|
|
|
בארה"ב
|
23/02/15 14:34
|
|
3
|
|
כנרת
|
22/02/15 14:10
|
|
|
|
צייד מתחזים
|
22/02/15 14:33
|
|
|
|
הראשי
|
22/02/15 15:28
|
|
|
|
צייד מתחזים
|
22/02/15 17:18
|
|
|
|
מבקר דיונים
|
22/02/15 18:08
|
|
|
|
אלפרדו ב' הצעיר
|
23/02/15 13:34
|
|
4
|
|
סניל
|
22/02/15 16:09
|
|
|
|
אורי מילשטיין
|
22/02/15 16:28
|
|
5
|
|
יחיאל מיכאלי
|
22/02/15 19:51
|
|
6
|
|
סתאם אחד
|
22/02/15 19:58
|
|
|
|
שתקת?
|
22/02/15 21:28
|
|
7
|
|
לנאום תהיה השפעה
|
22/02/15 20:45
|
|
|
|
אורי מילשטיין
|
23/02/15 09:11
|
|
8
|
|
באום
|
22/02/15 21:31
|
|
|
|
אורי מילשטיין
|
23/02/15 11:15
|
|
9
|
|
אהרון שחר
|
22/02/15 22:02
|
|
10
|
|
חשדנית
|
22/02/15 22:18
|
|
|
|
שבץ חלובה
|
23/02/15 00:20
|
|
|
|
חשדנית
|
23/02/15 17:22
|
|
11
|
|
בבר
|
22/02/15 23:07
|
|
|
|
אורי מילשטיין
|
23/02/15 10:33
|
|
|
|
אהרון שחר
|
24/02/15 10:18
|
|
12
|
|
frrrrr
|
23/02/15 01:52
|
|
|
|
אורי מילשטיין
|
23/02/15 14:22
|
|
13
|
|
קורןנאוה טבריה
|
23/02/15 07:01
|
|
14
|
|
צ.שירן
|
23/02/15 08:30
|
|
|
|
אורי מילשטיין
|
24/02/15 11:45
|
|
15
|
|
פועה
|
23/02/15 11:00
|
|
|
|
באום
|
23/02/15 13:56
|
|
|
|
פועה
|
24/02/15 12:46
|
|
16
|
|
רון וייס
|
23/02/15 12:03
|
|
|
|
אורי מילשטיין
|
24/02/15 07:32
|
|
הרוע והצביעות שצפים ומציפים לקראת בחירות - זה ריטואל כמעט קבוע, שלקראת הבחירות קרבות ובאות, צצים מומחים, פרשנים ופוליטיקאים מתחילים או מתוסכלים, יורים לכל הכיוונים ומלאי פתרונות אינסטנט לפתור את כל חוליי החברה.
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים (יום ו', 20.2.15) את אירן בהסתרת תוכניותיה לפיתוח נשק גרעיני, בהתייחסו לדוח של סוכנות האו"ם אשר טוען כי טהרן עומדת בהסכם שחתמה עם מעצמות המערב.
|
|
|
שני נושאים המתמקדים במזרח התיכון ניצבים מזה שנים לא מעטות במרכז העניין העולמי כאשר קווי הדמיון המאפיינים אותם מפתיעים בגלל השפעתם על ההתנהגות של עמים ומדינות רבות. הראש והראשון שבהם: המשא-ומתן האינסופי, בין נציגי המעצמות לבין אירן, שאמור להביא להפסקת המאמץ האירני המאיים לפתח נשק גרעיני התקפי. השני: המו"מ הלא-תכליתי והבלתי מסתיים בין ישראל לרשות הפלשתינית שאמור לגבש הסדר קבע שיביא להסכם שלום בין הצדדים.
|
|
|
הממשל האמריקני במתקפה חזיתית ישירה נגד ממשלת ישראל. דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, הביע דאגה (יום ד', 18.2.15) מפני הדלפת מידע שמועבר מארצות הברית לישראל לידי אמצעי התקשורת באופן שפוגע באמינות ארצות הברית.
|
|
|
דומה כי המסרים הבוטים, הישירים והמרומזים, של ממשל אובמה, כלפי ראש הממשלה נתניהו, בהקשר לסוגיית הנאום בפני שני בתי הקונגרס, לבשו אופי של מאבק על כבוד, גינונים, נימוסים והליכות. בתוך ההמולה נדחק הממד הסובסטנטיבי, קרי - מתווה ותוכן ההסכם עם אירן, לשולי העניינים, שכן, לפחות פומבית, דוגל הנשיא האמריקני במניעת התגרענותה של אירן. כך הצהיר ועל כך התחייב לא אחת, בנאומיו הפתוחים ובערוצים הדיפלומאטיים, ואף דובר על עיגון סוגיה זו כגולת כותרת של מורשת שתי הקדנציות שלו.
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|