למי נחוצה ממשלת אחדות?

כעת ברור שממשלת נתניהו נחלה בחודשים האחרונים מפלות מדיניות וביטחוניות קשות. בכל הנוגע לאירן אין צורך להביא ראיות לטענה ודי אם נצטט את מה שנתניהו עצמו אומר על ההסכם המתגבש. איש אינו מאמין שלישראל יש היכולת ואת הנחישות לבצע תקיפה יעילה באירן ולאחר שהבנו בקיץ האחרון מהן היכולות של צה"ל וממשלתנו מול החמאס, איש אינו מעוניין בסיבוב נוסף מול החיזבאללה שיגיב על תקיפת אירן.

במקביל למפולת בחזית אירן נתניהו הצליח לדרדר באופן מופקר את יחסיו עם הממשל בארצות הברית מבלי שיש לו ערובה כלשה שהקונגרס עליו הוא מסתמך במאבקו בנשיא ארצות הברית יוכל לספק לו מטריית מגן.

התבוסה אינה רק, או בעיקר בחזית האירנית או בתחום היחסים בין אובמה לנתניהו. הפלשתינים ככול הנראה מתכוונים לחזור לאו"ם ולדרוש החלטות אופרטיביות שיאפשרו הקמת מדינה פלשתינית ללא הסכם, ללא מו"מ וללא ויתור כלשהו מצדם על זכות השיבה או נכונות להכיר בישראל כמדינה יהודית - מה שהייתה מטרתם המקורית. הסיכוי שלהם להשיג מטרה זו נראה כרגע סיכוי סביר.

על-פי הדיווחים הפרשניים וההתבטאויות מארצות הברית וטו אמריקני במועצת הביטחון על הצעה מסוכנת במישור היחסים עם הפלשתינים אינו מובטח כלל ועיקר. אפשר בהחלט לתמוה מדוע אובמה שזוכה להתקפות ארסיות מצד תומכי נתניהו בישראל חייב להעניק לישראל את השירות הזה. ישראל בהחלט עלולה לגלות שארצות הברית נואשה מלקדם הסדר והיא לא תתערב במאמצי האו"ם - זה אמור להספיק.

איך יודעים שהמצב חמור? השר ארדן טורח לנסות לגייס את ח"כ הרצוג למאבק המדיני וגם העיתונאי, איש ארץ ישראל השלמה, ישראל הראל, דורש מהרצוג ומראשי העבודה להפעיל השפעתם בארצות הברית נגד החלטות אפשריות באו"ם. הדבר מעיד שאפילו בימין הבינו את גודל הבעיה. אני מניח שהרצוג את לבני ישמיעו את הקולות הדרושים בחו"ל - השפעתם אפסית, כי ברור שאין להם כל השפעה על מדיניות ממשלת נתניהו.

אם נתניהו יחליט לפנות למפלגת העבודה להקים ממשלת אחדות לאומית, לנוכח המפולת, הוא אינו עושה טובה לאיש מלבד לעצמו ולמפלגתו. האלטרנטיבה שלו היא הקמת ממשלה לאומית הנתונה יום יום לחסדי נפתלי בנט - פשוטו כמשמעו. אם הבית היהודי יחליט לפרוש מהממשלה אין לנתניהו רוב בכנסת ואם ליברמן יפרוש הממשלה תישען על חודו של קול וזה לא מצב נוח יותר.

אני לא רוצה להזכיר מהי מידת החיבה בין נתניהו לבנט, או אפילו בין נתניהו לליברמן - שניים שמשוכנעים שתוצאות הבחירות עשו להם עוול. רק אדם בלתי שפוי פוליטית יפקיד את קיומו הפוליטי בידי החבורה הזאת. רצוי שנתניהו ייזכר בגורלו של יצחק שמיר מנאמניה המובהקים של ארץ ישראל השלמה ובמרורים שנאלץ לאכול מציבור המתנחלים כאשר נדמה היה להם ששמיר מגלה גמישות טקטית מסוימת.

ממשלה לאומית שתאלץ לדוגמה לפנות בצו בית משפט בית אחד בהתנחלות נידחת מהטעם שהוא נבנה שלא כדין על אדמה פרטית עלולה ליפול מטעם זה בלבד. ממשלה כזו תהיה נתונה לסחטנות בלתי פוסקת של מי שראו עצמם מתאימים למשרת שר ביטחון בהווה וראש ממשלה בעתיד ותוצאות הבחירות לא גרמו להם לחוש ענווה אלא איבה כלפי מי שגזלו מהם מנדטים יקרים.

מפלגת העבודה יכולה לחיות גם באופוזיציה וייתכן ששהייה באופוזיציה תסייע לה יותר מאשר ליריביה במרכז ובמיוחד היא עשויה להתחזק על חשבון "יש עתיד". ממשלת אחדות בין הליכוד לעבודה היא צורך של הליכוד יותר מאשר של מפלגת העבודה ויותר מכך ממשלת אחדות היא צורך חיוני למדינה. אם נתניהו מתכוון להקים ממשלת אחדות מוטב שיחדל מהתרגילים הפוליטיים ויניח על השולחן הצעה שאי-אפשר לסרב לה.