לפני שנים אחדות, בעקבות היותי עד להתנגשות בין רוכב אופנים (שנסע במהירות על המדרכה) עם נוסעת שירדה מהאוטובוס, והפילה, פניתי דרך האתר של העירייה לראש העירייה
רון חולדאי וצינתי בפניו שמעצם המפגשים בין רוכבי אופנים להולכי רגל, זהו ענין של זמן עד שאדם ייהרג.
לפני מספר שבועות נהרג אכן הולך רגל בן 85 (אנטוניו רעיה) על-ידי רוכב אופנים חשמליות ובכך התממש מה שהיה לי ברור, שחייב לקרות בעתיד. המתכון של הולכי רגל במדרכה, שעליה נוסעים, חלקם במהירות מוגזמת, רוכבי אופנים כמו גם קורקינטים, חלקם חשמליים - לא יכול שלא לגרום לנפגעים לא מעטים בקרב הולכי הרגל, כולל גם הרוגים, וסביר שיהיו קשישים או ילדים קטנים.
במרס 2015 פרסמה עיריית ת"א תקנת חדשות האוסרות למעשה את השימוש באופנים שאינן עומדות בתקנים. על-פי נוסח פרסום העירייה: "עקרי ההגבלות החדשות על אופניים החשמליות הנם: 1. ספק של עד 250 וואט. 2. המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים (מצערת עד 6 קמ"ש). 3. מהירות מותרת עד 25 קמ"ש. 4. התקנת אביזרי בטיחות: מחזיר אור, פעמון, פנס קדמי ואחורי. 5. אסור לרכוב על אופנים חשמליים מתחת לגיל 14, מגיל ;14 ועד גיל 16 יש לרכב בשביל האופנים בלבד. 6. סימון האופניים החשמליים כ"אופניים עם מנוע עזר".
בסוף הפרסום צוין ש"העירייה ממתינה שהממשלה תאשר סמכויות לפקחים העירוניים במטרה לבצע אכיפה נרחבת". כבר ב-12.3.15 קראתי ב"ישראל-פוסט" שעשרות זוגות אופניים חשמליות שלא עמדו בתקנות התעבורה, הוחרמו במבצע אכיפה שקיימה המשטרה בשיתוף פעולה עם
משרד התחבורה.
איננה מתאימה
אולם במבצע לא פותרים בעיות. ראשית מבצע זה לא יסדיר את התחום. יש צורך באכיפה שיטתית. ראשית יש לחייב את כל רוכבי הדו גלגלי במספר רישיון, כדי שניתן יהיה לזהותם. שנית, יש להסדיר את התחבורה לסוגי הדרכים.
הבעיה המרכזית היא שתל אביב המתאימה לרכיבת אופנים מבחינה גאוגרפית טופוגרפית, איננה כלל מתאימה לרכיבה זו מבחינת מדרכותיה וכבישיה. לא רק זאת, אלא שפרויקט התל-אופן שהפך להצלחה רבתית, למעשה רק מחמיר את המצב.
כדוגמה לביקורתי אני מביא את רחוב אבן גבירול שאני גר בסמוך לו. חלק ניכר מהמדרכה נמצא בשימוש בתי קפה ומסעדות. הדבר מוחמר מעצם העובדה שיש להן אפשרות להשתמש גם במדרכה שבה יש מתחם פתוח או סגור של בית הקפה - מסעדה. בין המסעדה ובית הקפה גופו למתחם, יש מרווח מסוים בו מתנהלים המלצרים והמלצריות ולכן אינו נגיש במיוחד להולכי רגל. אם לא היה מרווח זה, היו בתי הקפה והמסעדות מותרים יותר מרחב למדרכה החופשייה.
אם מתנהלת רכיבת אופניים על המדרכה היא חייבת להיות בפיקוח. מדוע יש מקום למשטרה בכביש ולא במדרכה? כמובן שיכולה לעסוק בכך משטרה עירונית כמו שהוצע לגבי סל"ע = סיירת לביטחון עירוני, כי אם אין אכיפה בהכרח כל חוק הינו אות מתנה.
התקנות לגבי אופנים חשמליות כפי שפורסמו על-ידי עירית ת"א הנן מטופשות לחלוטין. מול התרת מהירות עד 25 קמ"ש, לא עומדת כל אכיפה. גם בנושא גיל רוכבי האופניים אין שום אכיפה. לא רק זאת אלא מהו ההיגיון לציין ש"מגיל 14 עד 16 יש לרכב בשביל אופנים בלבד"? המסקנה היא שניתן לרכוב על אופנים חשמליות מעל גיל 16 - בכל מקום!
המפגש בין הולכי רגל לרוכבי אופניים מצריך הסדרה ואכיפה, מעצם שבילי האופניים החותכים כיום את דרכם של הולכי רגל העולים והיורדים מהאוטובוסים כמו גם החוצים כבישים.
חוץ מאכיפה, רישוי כל דו אופן, יש מקום כמובן לשפר את זמינות התחבורה הציבורית, כדי שפחות רכבים פרטיים ייסעו בכבישים, מה שיקל על הקצאת מסלולי אופנים כחלק מהכבישים עצמם.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
