בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תרבות ה"סמוך" החרדית בדרך כלל עובדת - אבל לא בליל הלוויתו של הרב שמואל וואזנר. כולם התריעו שיתרחש אסון, אך כמו תמיד - השרירנות, הרצון להתקרב למיטה, ה"יהיה בסדר" גברו. הפעם זה נגמר במוות
|
התריעו שזו סכנת נפשות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
לא. זה לא הפלאפונים הלא-כשרים. גם לא ענייני הצניעות הטעונים חיזוק מדי יומיים ברחוב החרדי. אפילו לא חילולי השבת בדיזנגוף ובאבן גבירול. זו תרבות הדחיפות. זו המרפקנות. זהו קידוש הכוח. זו האנוכיות. פניה המכוערות של תרבות ה"סמוך" החרדית. זהו יצר המציצנות הבלתי נשלט של מאות, אולי אלפים, בו זמנית. זה הדחף שלהם להיות שם בכל מחיר. כאן ועכשיו. אני ורק אני. הייתי שם. צריך לומר בהגינות שכל כלי התקשורת החרדיים שסיקרו את האירוע, כל אנשי ההצלה החרדיים שנכחו במקום, התריעו שוב ושוב מפני האסון הקרב. צמד המילים "סכנת נפשות" חזר על עצמו שוב ושוב בוואריאציות שונות, בעברית וביידיש, במערכות הכריזה ובערוצי הרדיו החרדיים. זה לא עזר. זה לא עזר משום שאף פעם זה לא עוזר. עד היום עזרו הניסים; הפעם הנס לא עבד. איני דוס מחמד. בימים כתיקונם אני שונא להשמיץ חרדים - הציבור הכי מושמץ בישראל ולרוב שלא באשמתו. אבל הפעם, כשנחצו קווים כל כך אדומים, כשדם של צעיר בן 27 ניגר ארצה, תסס על גרם מדרגות בית המדרש ברחוב דסלר, אי-אפשר שלא לדבר על זה. יש כל כך הרבה יתרונות לתרבות ה"סמוך" החרדית. אין כסף? יהיה טוב. אין מזומנים? נסתדר. הבוקר חלף, השבוע הסתיים, הפינות עוגלו, ה"עניינים" סודרו בדרך לפתרון הבעיה הבאה. תרבות ה"סמוך" החרדית מוצאת עצמה ברוב תחומי החיים. היא מחסנת. היא מחשלת. היא מאתגרת את רמת הסבולת של המתמודד החרדי. אבל היא טומנת בחובה סכנות לא מעטות. היא אף פעם לא יסודית, היא רצופה לא מעט חורים, והכי מסוכן: היא לא רואה אף אחד ממטר - מלבד את עצמה. בליל ההלוויה גילו כולם את פניה המכוערות של תרבות ה"סמוך" החרדית. אלפי איש נדחפים על גרם המדרגות. כולם רוצים להיות ליד מיטת הרב שמואל וואזנר. אנשים נרמסים. נאנקים תחת נעלי השבת של עמיתיהם. עוללים, נערים, בחורי חמד, פרחי ישיבה, אברכים לצד ישישים, כולם באו להיאבק זה בזה, להפעיל שרירנות, להיצמד הכי קרוב, והכל כדי לחלוק כבוד אחרון לרבם הנערץ. אנשי ההצלה מפצירים בהם: זו סכנת נפשות. תלכו מכאן. תפנו את המקום. אבל תרבות ה"סמוך" החרדית מלהטטת ומפעילה קסמיה: הרי ברור שיהיה טוב. עוד רגע קט ליד הרב, עוד קמצוץ של קדושה, והכל מאחורינו. הפעם, זה לא עבד. תרבות ה"סמוך" כשלה. זו לא דרכה של תורה. זו אנוכיות. זו התנהלות המסמלת את ההפך מיראת שמיים. כמה כואב שזו רק דוגמה מני אלף שהפעם גבתה מחיר יקר ועוררה כותרות שיחזיקו אולי יומיים באוויר. האם לא הגיע הזמן לדבר על זה? כמה מרגש היה לשמוע את האדמו"ר מוויז'ניץ גוער בחסידיו ומבהיר, כי תרבות הדחיפות מובילה לשפיכות דמים. אבל אם לשפוט על-פי ניסיון העבר, קולו יהא כקול קורא במדבר. והלוואי ונתבדה.
|
תאריך:
|
08/04/2015
|
|
|
עודכן:
|
08/04/2015
|
|
חיים לב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עטרה שגב קלימי
|
8/04/15 10:35
|
|
2
|
|
אהוד פרלסמן
|
8/04/15 11:02
|
|
|
|
מה המסקנה?
|
8/04/15 14:22
|
|
|
|
ירושלמית
|
8/04/15 16:35
|
|
3
|
|
ה.א.
|
8/04/15 11:06
|
|
|
|
מתימן יבוא
|
8/04/15 16:19
|
|
4
|
|
כן ירבו
|
8/04/15 12:22
|
|
5
|
|
עזריאל
|
8/04/15 12:56
|
|
6
|
|
כותרת בזויה
|
8/04/15 16:24
|
|
7
|
|
בני נ.
|
8/04/15 23:49
|
|
8
|
|
שבא
|
9/04/15 08:19
|
|
"ארבע מידות בתלמידים. מהר לשמוע ומהר לאבד - יצא שכרו בהפסדו. קשה לשמוע וקשה לאבד - יצא הפסדו בשכרו. מהר לשמוע וקשה לאבד - חכם. קשה לשמוע ומהר לאבד - זה חלק רע" (מסכת אבות ה', י"ד).
|
|
|
"כל מדינה שתתקוף את ישראל תמצא מול את אמריקה" - מבטיח הנשיא ברק אובמה, במסגרת מסע השכנועים שלו בעקבות חתימת הסכם הגרעין עם אירן. הבטחה יפה מאוד, אם כי כאשר היא באה מפיו של אובמה - לא הייתי בונה עליה יותר מדי. ככלות הכל, זה הנשיא שהבטיח שארצו תגיב בכוח על שימוש בנשק כימי בסוריה, וזה הנשיא שמבטיח שלאירן לא יהיה נשק גרעיני, ודי לחכימא ברמיזא.
|
|
|
עומדת לקום ממשלה בישראל. הדם החדש הזורם בעורקיה שופע הצהרות על שינוי בסדר עדיפויות. מלל עדוי במלים יפות שאין לו מענה להון האנושי היקר שנתן לים המלח ערך מוסף התורם רבות לכלכלת ישראל.
|
|
|
נראה שמופז טרם התרגל לתהפוכות הפוליטיקה של העשור האחרון, בהן עבר מדמות מפתח במפלגה טוענת לשלטון לדמות פתטית במפלגה דועכת, שנעלמה לחלוטין בבחירות האחרונות. זה איננו ניסיון לפוסט-מורטם של הקריירה הפוליטית של מופז, ראשית, משום שהוא יכול עדיין להפתיע ושנית, מפני שהפרספקטיבה אינה מספקת עדיין. דבר אחד ניתן לקבוע בוודאות על בסיס מבחן התוצאה והוא שבכל מהלכיו בהם הצטרף לשרון - כשל בהערכת המצב האסטרטגית -פוליטית שלו, וסיים, בינתיים לפחות, כפי שסיים.
|
|
|
משנה לשנה זה הופך קשה, יותר ויותר, בסדום סיטי תל אביב, כשמגיע הפסח וככל שאני מנסה להתארגן מראש על ארוחה כשרה לפסח, בעיר, כמעט תמיד אני נופל על הפנים. מה זה נופל על הפנים, תוקע ממש ת'גבות, עמוק עמוק לתוך החול, למרות כל הניסיונות המוקדמים להימנע מכך. לכן, אני שמח, ממש מאושר אם קובעים לי הופעה בעליון, במהלך חולו של מועד חג הפסח. שם, בירושלים הקדושה, יודע אני שלפחות אחר דיון מתיש בבג"ץ, ימתין לי פיצוי בצורת ארוחה ראויה, כשרה לפסח, כדת וכדין. אם שיחק לי מזלי כמו-גם שיחקה לי השעה ויצאתי בשעה סבירה מאולם הדיונים, בדרכי אל העיר - אולי אצליח לאכול ארוחת גורמה, כשרה לפסח.
|
|
|
|