בס"ד
לאחר מלחמת העולם הראשונה כתב הרב קוק זצ"ל מאמר אודות תרבותה של אירופה ("אורות", המלחמה, אות ח). ודות "...מכונות התרבות של עכשיו, עם שקרן ותרמיתן, עם כל זוהמתן הרעה וארסן הצפעוני. כל התרבות המתהללת בצלצלי שקרים..."
המלחמות היותר עקובות מדם שידע העולם קרו בשעת הדיבורים הנעלים ביותר על אחווה, על שיוויון, על אמנסיפציה ועל שלום עולמים. בבואנו לבחון את תרבות השקר של השמאל אשר הולידה את הסכם אוסלו קשה שלא להזכר בדברים אשר כמו ונכתבו היום. שלשה דגלי שקר הניף השמאל במהפכת אוסלו. שקר הסכם השלום וקדושת החיים, שקר בניין הכלכלה ושקר חיזוק הדימוקרטיה.
הפתיחה החגיגית של ההסכמים נעשתה תחת הכותרת "לא עוד טרור". כותרת המשנה היתה "קדושת החיים ולא קדושת האדמה". מאז נרצחו כאלפיים יהודים במתקפות טרור חסרות תקדים. טרור שמומן, חומש והושג באמצעות הסכמים אלו. "...נכתם עון שופכי הדמים...". היה ניתן לצפות מזה החרד כ"כ לחיי אדם שיעצור את התהליך ולו כדי לחשוב אולם במהלך הדהירה המטורפת כל ששמענו היה "להמשיך בשלום כאילו אין טרור". הבנתם? להמשיך "בשלום". "כאילו".
בשעה שהקורבנות קוטלגו תחת הביטוי הארוויליאני המזעזע "קורבנות השלום", הקיפו עצמם מובילי התהליך בעוד ועוד שומרי ראש. המכוניות שלהם נעשו יותר ויותר משורינות. את האוטובוסים של אגד הם השאירו להמוני העם.
השלום ביהדות הוא קדוש. השלום הוא אחד משמותיו של הקב"ה, שנאמר "ה' שלום שמו". בפיהם לא חדלו לדבר על השלום, לצקצק בלשונם אודות החיים הקדושים. "שכחי ה' בכליותיהם ונושאים את שמו על שפתם, בפיהם ובלשונם...לא באמת ולא בצדקה, את ד' לא ידעו ואת דרכיו לא יחפצו ללכת בהם".
השקר השני שהשמיע השמאל התייחס לכלכלה. "מזרח תיכון חדש", אפילו כתבו על זה ספר. מכונות התעמולה בנו את "סינגפור של המזה"ת". מאז פרץ הסכם הדמים נפגעו שתי הכלכלות וניזוקו לאין ערוך. רוב תושבי עזה סובלים היום מתת תזונה, הכלכלה הישראלית היתה על סף התמוטטות וקריסה אך לפני שנתיים.
אולם בצד החורבן היתה גם פריחה. מכון פרס ל"שלום" סיפק גמול נאות לרבים מאוד. משכורות עתק, טיולים למקומות אקזוטיים בעולם, ארוחות שחיתות. האיחוד האירופי נתגלה כנדיב מאוד.
בשעה שהמדינה היתה על סף קריסה, ערך שמעון פרס את משתה השחיתות הגדול ביותר בתולדותיה. "משתה המרקיזים המאופרים" כפי שכינה זאת אמנון לורד. שלשה ימים של שכרון חושים בסוויטות הפאר של מלון דן בחברת שועי עולם, כאשר עמו שלו רעב ללחם.
"...אור התשובה יופיע בהכרח וישליך איש את אלילי כספו ואת אלילי זהבו, וישוב הכל אל טוב ה' . אז תכחד התרבות ההוית בכל יסודותיה...וכל מכונותיה וכל החוקים אשר בהבל ועול יסודם וכל נימוסי החיים הרעים והחטאים כליל יחלופו".
השקר השלישי דיבר על הדמוקרטיה והליברליזם של ישראל. תחת דגל זה הושחתה הדימוקרטיה בישראל באופן חסר תקדים. כדי להעביר את ההסכם היה צורך לשחד שני ח"כים מהימין, "למען הדמוקרטיה" אשר בעשר השנים האחרונות עברה קורס בהגנה עצמית.
כשהעבירו את הסכם אוסלו על חודו של קול (ששוחד) אמרו לנו כי "רוב של איש אחד הוא רוב" אבל רוב של 20 אחוז הוא כנראה לא רוב, תשאלו את אולמרט, הוא כבר יסביר לכם על משאל מתפקדי הליכוד.
חופש הביטוי אינו כולל רבנים, תשאלו את ציפי לבני המבקשת לשלול מהמוחים את משכורתם. מעניין אם גם כלפי פרופסורים באוני' היתה עושה זאת.
כאשר התקשורת התגייסה כולה כאיש אחד לקדם את הסכם הדמים או כאשר היא הסתירה את עבריינות ואלימות השוטרים כלפי מפגיני הימין היה זה (כמובן) "למען הדמוקרטיה". סגירת ערוץ 7 נעשתה למען הפלורליזם. גם החרבת גוש קטיף וגירוש תושביו היהודים הם ל"מען הדמוקרטיה".
גם עתה, כאז, נרמסות חירויות היסוד "למען הדמוקרטיה".
מעצרים מנהליים, שלילת חירותו של אדם, שלא "בהליך משפטי נאות" למען הדמוקרטיה. טיהור אתני אלים, "למען הדמוקרטיה". גירוש למען "הדמוקרטיה".
הכנת מחנות מעצר להמונים "למען הדמוקרטיה". התנהלות מושחתת של משפחת הפשע, עליה יש לשמור כעל אתרוג, "למען הדמוקרטיה".
ומדוע לא בעצם? אם "נלחמים למען השלום" אז מדוע לא "לדכא למען הדמוקרטיה"?
"...הארג הרוחני והמעשי, אשר בצביונו ההוי לא היה יכול לעצור, עם כל תפארת חכמתו, בעד שפך דמים רבים...הרי הוא מוכיח על עצמו שהוא פסול מעיקרו, "זורו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב", מראשית יסודו וכל מהלכו כלו אינו כי אם עצת שקר ונכלי רשעים מסובכים".
ומה יהא בסופה של אותה תרבות שקר?
מה יעלה באחריתה של מדינת ישראל?
הרב קוק לפחות, אופטימי.
"וישראל יראה בעיניו שלומת רשעים, יצעד על חרבנם של המתהללים באלילים החדשים כאשר צעד על חרבות בבל ואשור העתיקות...ותשועת ה' בוא תבוא ".
