לאחרונה שבתי לארץ מנסיעה ממושכת. בין היתר ביקרתי שוב בארה"ב והפעם בעיר מיאמי, עיר עמוסת יהודים במיוחד, ובין היתר גם בקרובי משפחה. הבטתי בהם בקרובי המשפחה הללו, יהודים כמוני, ושאלתי את עצמי מדוע הם אפילו אינם מעלים בדעתם להגיע לארצו היחידה עלי אדמות של העם היהודי. שאלתי את עצמי מדוע רוב רובם של יהודי תבל ובעיקר אלה המתגוררים בקהילות מבוססות אינם מגיעים ולמעשה מעולם לא הגיעו לארץ. ובעצם למה שיגיעו? מה היתרון היחסי של מדינת ישראל ביחס לאימפריות כארה"ב, בריטניה ואוסטרליה. מה יש לנו להציע.
תאמרו לי וודאי כי יתרונה הגדול ביותר של מדינת ישראל הינו בעצם היותה מדינה יהודית. נכון, אבל עובדה שהנימוק הזה לא עבד עד היום בין היתר בגלל כלכלתנו הסוציאליסטית הנחשלת, ואני אגיד לכם יותר מכך: בחלקים מסויימים בלוס אנג'לס מיאמי או ניו יורק תמצאו קהילה יהודית כה מפותחת עד שייראה לכם כי שם זו המדינה היהודית האמיתית ופה בבוהימה של תל-אביב או במרכזי הפאואר סנטר של השפלה זה רק החיקוי.
ובכן רבותיי האמת הפשוטה והעצובה היא שמדינת ישראל איננה נהנית כיום אף לא מיתרון יחסי אחד המעניק לה בכירות על פני מדינות אחרות - ומאחר שהלאומיות היהודית כשלעצמה הפכה להיות למילת גנאי הרי שלא רק שאין לנו כל סיכוי להעלות ולו 5 אחוזים מיהודי המדינות המבוססות בשמה של אותה לאומיות, אלא שאף ישנו סיכוי רב יותר שאנחנו, הישראלים, נצטרף אליהם מאשר הם אלינו.
ומדוע בעצם שלא נצטרף אליהם? מדוע שבחור צעיר שסיים צבא (בהנחה שהוא עשה צבא, גם זה לא מובן מאליו בימינו) לא ייקח את הרגליים שלו וייסע לניו-יורק. שם אין עמיר פרץ, שם אין ערבים שעושים פיגועים (או לפחות לא על בסיס קבוע), שם אין כבלים סוציאליסטיים ובירוקטיה שמונעים מישראלי צעיר ואמביציוזי להצליח בעסק שהקים, שם אין מילואים, אין חרדים, אין בעיית ירושלים אין צפיפות משוגעת, אין קומבינה, חאפר וחארטה. מצד שני יש שם המון ישראלים, כך שאל תנופפו לי שאין כמו הישראלים ושבכל מקום אחר תרגישו זרים.
אז למה שלא נרד לשם?
למה בחור צעיר בארה"ב יכול כבר בגיל 25 ובוודאי בגיל 27-28 להרוויח בין 50 ל-100 אלף דולר בשנה והוא לא צריך להיות בשביל זה (מדען אטום) ובארץ אותו בחור עם אותם כישרונות ידשדש על שכר המינימום אם יהיה לו בכלל מזל למצוא כאן עבודה.
למה יזם צעיר שנכנס לבנק בארה"ב מתקבל בזרועות פתוחות ומקבל הזדמנות אמיתית להרים עסק ולעשות זה בגדול, בעוד שבארץ עד שתקבל הלוואה מהבנק תצא לך הנשמה ואחרי זה עוד ישחט אותך הבנק בריביות וירדוף אחריך עד השקל האחרון, עד שיצא לך כל הרצון שאי פעם היה לך להרים עסק שכזה?
למה מערכת המסים בארה"ב יכולה להשאיר בידי העובד אחוז גדול של המשכורת הגדולה ממילא שהוא מרוויח ואילו בארץ מס הכנסה יושב לך על הווריד ולוקח לך הכל?
אז למה שלא נרד לשם?
התשובה לשאלה זו היא בעייתית. קודם כל בואו נודה בזה לישראל של היום אין ולו יתרון יחסי אחד על פני מדינות המערב אחרות. אף לא אחד. לפיכך הסיבה היחידה לא לנטוש עוד הערב את הארץ מעבר לסנטימנט ולרצון להיות קרובים למשפחה, חייבת להיות נעוצה במשהו שארה"ב על אוצרותיה המרובים, ועל האפשרויות הבאמת בלתי מוגבלות שהיא מעניקה לתושביה לא יכולה להציע, משהו שיש בישראל ואין בשום מקום אחר. לאומיות יהודית וארץ ישראל. שני הדברים הללו מבדלים את המדינה היהודית מכל מדינה אחרת בעולם והופכים אותה למדינה אשר איננה בהגדרתה "ככל העמים".
אולם כאן טמון הפרדוקס, אם תשמור מדינת ישראל על לאומיותה היהודית, על פטריוטיות אין קץ לסמליה היהודיים, על אהבתה לטרשי ארץ ישראל בגולן ביהודה ובשומרון, נדונה היא לשנים של מלחמות, עימותים וסכסוכים אשר תתבענה מחיר כבד מהאזרחים.
מנגד אם תוותר המדינה על אופייה היהודי אם תבקש להפוך להיות ככל העמים ייעלם היתרון היחסי האחד והיחיד שיש לה אל מול מדינות המערב ולמעשה לא תהיה כל סיבה להישאר בה, שכן הייחוד שבה ייעלם. וממדינה יהודית היא תהפוך להיות למדינה שיש בה יהודים, בשביל זה לא צריך לאכול חרא מהערבים, מהמונופולים במשק הישראלי הריכוזי ומחמש המשפחות השולטות - אפשר גם להיות ככה בלוס אנג'לס עם משכורת של עשרות אלפי דולרים בשנה, עם יאכטה לכל פועל, ללא כל דאגות ועם אפשרות לפגוש את ברד פיט למטה במכולת, תודו שזה מפתה.
אבל מעבר להומור, ולבדיחות הדעת המדובר בעניין רציני ביותר. ואני שואל את עצמי באמת ובתמים מה ההצדקה להישאר בארץ כאשר המלה לאומיות הפכה למילת גנאי? כאשר סמל אחר סמל של לאומיות זו הולך ונמחק, פרה אחר פרה הולכת ונשחטת, בהתמדה, בין אם על-ידי בית המשפט העליון ששם עצמו להיות למנהיגו של "הציבור הנאור" בישראל (אבל רק של הנאור שלא תתבלבלו), בין אם על-ידי מחוקקים זריזים המנצלים בריתות פוליטיות מזדמנות כדי לקבוע תקדימים הסטוריים, ובין אם על-ידי ראש ממשלה מוזר שהחליט בערוב ימיו להפוך את עורו, לסגת תחת אש מעזה, להוריד את מפלס הגאווה הלאומית לפח הזבל ולתת צ'אנס למכחיש שואה עלוב (אבו-מאזן) ולרוצח מוכח (דחלאן).
אני אומר את זה כי לעניות דעתי עושה רושם שהלאומיות היהודית שבין יתר ביטוייה המובהקים, מה לעשות, זה התיישבות יהודית, היא כיום לנטל על מדינת הישראלים, היא משא שלא ניתן יותר לסחוב אותו על הגב פן יסקלונו באבנים הגויים, הנמצאים כבר בשלב הפוסט לאומי בחייהם לאחר טראומת מלחמת העולם השנייה.
ואם הלאומיות היא נטל שכזה ואכן נפלה ההכרעה, אם לא בקרב הציבור הפשוט אז בקרב קברניטיו, אותה אוליגרכיה סגורה המונעת בחלקה על-ידי אינטרסים כלכליים בחלקה על-ידי אינטרסים אישיים ובחלקה הארסי על-ידי אידיאולוגיה סדורה השוללת על פניה לאומיות יהודית - אם זהו אכן המצב - אז רבותיי יש לי חדשות רעות בשבילכם: המדינה הזו בדרך לאבד את היתרון היחסי היחיד שהיה לה, ומשכך יותר ויותר אזרחים כאן יתחילו לשאול את עצמם - למה לי להישאר פה? למה לי לשרת בצבא? למה לי להתפוצץ בתל-אביב במועדון.
פעם היית עונה על כל השאלות האלה ואומר ציונות. וזה היה מספיק. היום מה תגיד - בשביל השלום??? שלום יש גם באוסטרליה תאמינו לי. אז למה לא לגור שם הרחק הרחק מהפצצה האיראנית, מהקריזות של מובראק ומהדרשות של אכרם א-סברי. אם אתם רוצים להיות ככל העמים - בבקשה תפדל - אבל תגידו לי איזה יתרון יחסי יהיה למדינה כזו אפילו במקרה של תסריט אופטימי שיהיה שלום (אמנם תסריט מתחום המדע בדיוני אבל עדיין תסריט)? מה יצדיק הקרבה במדינה שהערכים שלה אוניברסליים, שעקרונותיה, כעקרונותיהן של יתר המדינות הנאורות, והקולקטיב הלאומי אינו קיים בה עוד. למדינה שכזו תהיו בטוחים ששום יהודי אמריקני לא ירצה להגיע. את זה יש לו שם בארץ היאנקים בשפע.
לסיכום רבותיי אני מציע לקברניטי המדינה ובמיוחד לאדונים הנכבדים א. ברק וא. שרון לחשוב היטב בכל פעם בטרם הם נועצים (בשם האוניברסליות והנורמליות) מסמר נוסף בארונה של הלאומיות היהודית. שכן אחרת, מה שיקרה, בהיעדר הצדקה רציונלית ובעיקר אמוציונלית להישאר בארץ השסועה הזו ולהקריב לה קורבנות, מה שיקרה הוא שהאנשים הנכבדים הללו או ממשיכי דרכם יחזו בעזיבתם של מיטב הכוחות וההון האנושי שיש במדינה הזו, וכל שיישאר להם זה לעשות עסקים עם אחרוני הפטריוטים ובעלי הגאווה הלאומית שיישארו כאן (כי לא שטפו להם את המוח עם שוויון וזכויות אדם) - אחמד טיבי, עזמי בשארה וחבריהם.
בעצם הם כבר עושים עסקים איתם.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
