ההינתקות, האו"ם והפרקליטות

יחסי הציבור של ההינתקות לא יכלו להיות תמוהים יותר. טיעון חוזר שמשמיעים בלשכת ראש הממשלה כדי לתרץ את ההינתקות הוא שהדבר יחסל את שליטת ישראל בעזה ובכך יסתיים "הכיבוש" של הרצועה. לתמיד.

לא ממש יסיים ולא ממש כיבוש. במשך שנים רבות טענה ישראל כי עזה אינה אזור כבוש ולטיעונים הללו הצטרפו מדינות רבות, ידידות וידידות פחות. לא ניתן לכבוש שטח שאינו שייך לשום מדינה והוא למעשה על גבול השטח הריבוני שלך, חובה לשלוט עליו וזה לא כיבוש - זו הטענה הישראלית המסורתית עד שאריק בא והטיל עליה צל כבד.

מהעבר השני, האו"ם, הגוש הערבי ומדינות נוספות שתמכו בעמדה הערבית טענו שלישראל יש גבול מוגדר מאז 1948 וכל שטח שנתפס בכוח על-ידה הוא כיבוש. הטענה הזו מסתמכת על כך שמטרת ההגדרה "כבוש" נועדה למנוע מלחמות כמו מלחמת ששת הימים שישראל כביכול פתחה בה.

גם אם נניח שראש הממשלה שלנו החליט לחסל כל טענת כיבוש ביחס לעזה - הרי שהעקירה הזו תביא רק לתוצאה הפוכה - ישראל תוכרז ככובש יותר מאי פעם.

בחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג נאמר במפורש כי שטחי יש"ע "כולל מזרח ירושלים" הם שטח אחד כבוש, שאינו ניתן להפרדה ודינו אחד. האו"ם טוען שאחד הדינים בשטח זה הוא האיסור לפגוע בכל האוכלוסין, בשלומם של האזרחים וברכושם. האמירה הזו חלה לכאורה גם על היישובים היהודיים שהיו קיימים בעת קבלת החלטת האו"ם בשנות התשעים.

למרבה הפלא, על-פי האו"ם הרי שגם כיום ישראל המדינה אחראית לכול פגיעה בזכויות אדם או ברכושו של כל תושב גם בתוככי עזה או רמאללה שבשליטת כוחות חמושים של הרשות הפלשתינית. עבור האו"ם הרשות אינה פלשתינית אלה זרוע ארוכה של הכיבוש הישראלי. עבור האו"ם, רק לישראל המדינה חובות מדיניות. הרשות הפלשתינית אינה מדינה ואין כל אמנה בינלאומית או נוהג מחייב שחל עליה. לפיכך, הכול חד צדדי בצעדי ישראל, יש צד אחד, אין צד שני. ומה עם הרשות? לכאורה, שטח הפקר מדיני שישראל יצרה, ישראל אחראית לו וישראל לא יכולה לברוח ממנו.

לפיכך, פינוי הישובים מעזה לא יסיים כל כיבוש, להיפך, ישראל בצעד זה תהפוך לכובש לא רק על-פי האו"ם אלא גם בעיני המסתכל מהצד. אז, שלא כמו עתה, לא תוכל ישראל להסביר עוד בקלות את הצורך הביטחוני להגן על, נניח, כפר דרום או אזרחים אחרים שלהם רכוש פרטי וכל חייהם שם. ישראל תותיר שם צבא, רק צבא וזה לא נראה טוב.

גם אם אריאל שרון מעוניין להוציא את עזה ביוזמת ישראל מגדר ה"כיבוש" ולהסתלק משם הרי שזו אסטרטגיה תמוהה מאד. גם אם יכיר העולם בעזה כיחידה נפרדת הרי ששוב האחריות הישראלית שם לא הסתיימה. לעזה גבול עם הים, ישראל ומצרים. המשך שליטתה של ישראל בגבול המצרי מבטיח שישראל תיחשב כובשת כל עוד היא שם והלחץ לסגת גם משם רק יגבר אחר העקירה. נטישה ביטחונית של הגבול עם מצרים והמנהרות שיצוצו מבטיחה טילי קרקע קרקע מעזה עד תל אביב- תשאלו את החמאס.

פינוי הישובים הישראלים מעזה, לפיכך, לא רק שלא מקדם כל מטרה ישראלית אלא אף יחמיר את מעמדה של ישראל באו"ם, בעולם ובעיני עצמה ועייני ידידיה. אנו נשלוט על שטח נקי מאזרחים ישראלים לחלוטין, נחשב בצמרת פושעי מלחמה, הישובים היהודים יאבדו את הקביעות שלהם בכל מקום, הטרור והלחץ הבינלאומי עלינו יגבר, כמו שטוענים רבים הביטחונית ולא רק שם.

אז מדוע רץ אריק למשימה הזו? ובכן, לעיתים ראשי ממשלה מאבדים את שיקול הדעת. שרון בעצמו כבר התבטא בעניין הטעות שעשתה ממשלת ישראל בעקירת ימית. אם היו חיים היום יהודים בימית היה בזה רק משום סמל חי לעוצמת השלום עם מצרים -ככל שהוא קיים. ימית אינה עוד, שלום עם מצרים אולי יש, אך חבל שלא רואים אותו. מסוכן לישראלים במצרים ומסוכן לישראל ממצרים. על חורבות ימית קמה לה תביעה ערבית בלתי נואשת - צאו יהודים צאו.

ראש הממשלה שלנו טועה. ראשי ממשלה טועים. לעיתים הם עושים זאת בגלל יועצים רעים ולעיתים אין להם אפשרויות טובות יותר. פרקליטות המדינה עתה עסוקה בניסיון הגנה על חוק ההתיתקות בבג"צ. אכן, נראה שעדיף לראש ממשלה שפרקליטות המדינה תגן על ההחלטות המדיניות השגויות שלו מאשר שתרדוף אותו ואת עסקי בניו. כל תיקי שרון בפרקליטות נסגרו, עתה יש רק לישובים ביש"ע תיק בפרקליטות ואריק יכול לישון בשקט.

לו תמומש עקירת היישובים - הדיפלומטיה הישראלית לא תוכל עוד לישון בשקט. כולנו הישראלים נחשב מעתה בעולם גם ככובשים וגם כפושעים.

נותר עתה רק להמתין ולראות האם כוחה של הפרקליטות יפה או כוחו המוסרי של היהודי בארצו יפה יותר.