בראיון שהעניק באחרונה הנשיא אובמה לעיתון 'אל-ערבייה' (15 במאי 2015) הוא נדרש, בין השאר, לתהליך המדיני הישראלי-פלשתיני ולאפשרות ההתקדמות לקראת מימושו של חזון שתי מדינות לשני עמים, שאליו חתר באינטנסיביות (אמנם משתנה) מאז כניסתו לבית הלבן בראשית 2009. הנשיא הדגיש, כי מדובר באתגר מורכב וכי הוא נתון בתווך בין שני שיקולים, המנחים אותו בהקשר זה: מחד-גיסא, תמיכתו הנלהבת, כדבריו, בישראל, ובקשריה ההדוקים עם ארצות הברית. הוא קבע שלישראל יש דאגות ביטחוניות לגיטימיות; מאידך-גיסא, הוא הבהיר, כי הוא דבק ברעיון של הקמת מדינה פלשתינית, כפתרון היחיד, לדעתו, להבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמצוקתם של הפלשתינים החיים בשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה. בהתבטאויות נוספות מהשבוע האחרון של מאי 2015, ובכללן ראיון שהעניק לעיתונאי ג'פרי גולדברג ונאום שנשא בבית כנסת בוושינגטון, חזר הנשיא והדגיש, כי פתרון זה ייתן את המענה המיטבי לצרכי הביטחון של מדינת ישראל בטווח הארוך וכן יתאים למערכת הערכים היהודית, שעל בסיסה קמה מדינת ישראל. הנשיא הבהיר, כי הוא מודע לכך, שפתרון זה יחייב את ישראל לקחת על עצמה סיכונים, אך, לדבריו, הסיכונים הכרוכים בהמשך המצב הקיים רבים ומשמעותיים מהם. עם זאת, על סמך ראייתו את "הפוליטיקה הפנימית" בישראל ובקרב הפלשתינים, קבע הנשיא, כי קשה מאוד יהיה ליצור בין הצדדים אמון, שיאפשר פריצת דרך מדינית.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
