בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רצוי שאלה שתפסת אותם בביצוע עבירות במילוי תפקידם, יהיו בדרגים גבוהים יותר ממך. כמה שהדרגה שלהם יותר גבוהה, ככה יותר טוב
|
ערן מלכה [צילום: יונתן סינדל / פלאש 90]
|
|
|
|
|
בוקר טוב ישראל, אם לא שמת לב מדינה, הרי בשנים האחרונות נוצר אצלך, מדינה, מקצוע חדש ושמו, ממש דומה לשמך את - עד מדינה. לא. לא. אל תדאגי. לא צריך ללמוד באוניברסיטה כדי לרכוש מקצוע זה. אין גם מבחנים וגם/או בחוני אמצע שנה וגם/או אמצע סמסטר. צריך רק להתברך בזיכרון טוב, או - למצער - לערוך רשימות שוטפות, בזמן מילוי התפקיד, של מי שעשו עבירות חמורות יותר, מאלה שמייחסים לך ואז את/ה מסודר/ת לגמרי. רצוי שאלה שתפסת אותם בביצוע עבירות, במילוי תפקידם, יהיו בדרגים גבוהים יותר ממך. כמה שהדרגה שלהם, יותר גבוה, ככה יותר טוב. אז גם את יתפסו אותך מבצע/ת עבירה וגם/או שורה של עבירות ואפילו יגישו נגדך כתב-אישום, זה משנה דבר. שום כלום אם תביאי/י חומר של מי שגדול בראש או שניים מהתפקיד שלך, בטח יהפכו אותך לעד מדינה ולא יעמידו אותך לדין, או - למצער - יגמרו איתך בעונש קל בהרבה מהעונש שמגיע לך על מה שעשית ושמיוחס לך בתב-האישום וגם/או בכתבי-האישום שהגישו נגד לבית משפט שלום וגם/או מחוזי. מה זה משנה בכלל. אם את/ה הפכת לעד מדינה, זה באמת - באמת לא משנה. מה את/ה שואל/ת? מה בקשר לרכוש ולכסף שצברת, תוך כדי ביצוע העבירות הפליליות על ידך ושמבקשים לחלט אותו? מה את/ מודאג/ת בכלל. תדרושי/תדרשי שבמסגרת הסכם עד מדינה יחזירו לך ת'רכוש והכסף שקיבלת, תוך כדי ביצוע עבירות פליליות שאת/ה מודה בביצוען, במסגרת הסכם עד מדינה. מה יחזירו לך ת'כסף והרכוש שרצו לחלט לך? אל תהיה/תהיי פראייר/ית. מה עם כסף בשביל לעשות ניתוח פלסטי לשינוי זהות? מה עם כסף כדי להסתדר בחו"ל עם המשפחה והילדים? בשביל מה שילמת מיסים כל השנה, אם לא כדי שהמדינה תממן לך, במסגרת הסכם מדינה, ניתוח פלסטי לשינוי זהות וכמה אלפי דולרים/אירו/יינים, כדי להסתדר בחו"ל? מגיע לך, עבדת קשה בשביל להפוך לעד/ת מדינה, לא?
|
|
כותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, עו"ד, יצא לחופשת שבתון ובמקומו פועלים - בתקופת השבתון שלו - עורכי-הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
|
|
תאריך:
|
05/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
05/06/2015
|
|
חיים שטנגר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אור הנר
|
6/06/15 15:59
|
|
את הפסוק הזה אמר דוד המלך בהקשר שנעמוד עליו בהמשך בע"ה. נזכרתי בפסוק הזה בהקשר למחול השדים המרקדים סביבנו ואצלנו בשנים האחרונות, מחול מטורף שהולך ומתגבר בימים האחרונים. בהשגחה פרטית נזכרתי בביאור של חז"ל על הפסוק, ביאור שדומני כי הוא מתאים למציאות של היום לפחות כמו שהתאים בעת שאמר אותו דוד המלך. מה גם שהרעיון המובע בו מתקשר יפה לפסוקים מפרשת השבוע. בפרשת השבוע בְּהַעֲלֹתְךָ מתלונן משה רבנו (במדבר יא): [יא] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה', לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, וְלָמָּה לֹא-מָצָתִי חֵן, בְּעֵינֶיךָ: לָשׂוּם, אֶת-מַשָּׂא כָּל-הָעָם הַזֶּה--עָלָי. [יב] הֶאָנֹכִי הָרִיתִי, אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה--אִם-אָנֹכִי, יְלִדְתִּיהוּ: כִּי-תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו. [יג] מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, לָתֵת לְכָל-הָעָם הַזֶּה: כִּי-יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר, תְּנָה-לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה.
|
|
|
כנראה אנשים יצפו ממני לומר דברים אחרים, אבל אני לא יכולה שלא לומר את שעל לבי. אני אם לשתי בנות מתבגרות. תאמינו לי, בית-ספר לא צריך להיות זירה, לא להתפקרות ולא לחושפנות, כי היום מה שאנחנו מגדירים כמכנס קצר הופך להיות קצרצר, ולעיתים אתה נכנס למקום בבית-הספר, ותאמינו לי שזה המחזה שנחשפתי אליו: ילדות צעירות מאוד-מאוד, עם מכנסיים קצרים מאוד-מאוד-מאוד, וחולצות בית-הספר גזורות עמוק-עמוק. אם מישהו יבוא ויגיד לי שזה בגלל הנוחות - אני לא קונה את זה.
|
|
|
הפעם לא נדבר על תפקוד הממשלה, מחדלי המשטרה או כוחו של היועץ המשפטי. הפעם נעסוק בכמה עניינים יום-יומיים, שגם בהם יש לטפל בצורה מעמיקה
|
|
|
בפרשת בהעלותך יש אוסף של נושאים שבמבט ראשון נדמים כלא קשורים זה לזה. הפרשה מתחילה במעשה המנורה, ממשיכה בעניינם של הלווים ופסח שני; עוברת לתפקיד החצוצרות ובקשתו של משה מיתרו שיישאר עימם. בהמשך באה פרשת "ויהי בנסע הארון", המתאווים לבשר, האצלת הרוח לשבעים הזקנים, נבואת אלדד ומידד ולבסוף חטאה של מרים בדיבורה על משה.
|
|
|
עיקר הדין במשפט העברי מחייב את האב לבדו לשאת במזונות ילדיו הקטינים. הדעה המקובלת, אשר השתרשה אף בפסיקת בתי המשפט, היא שההלכה מחייבת את האב היהודי לשאת דווקא במזונות בנו שנולד מאם יהודייה אך פוטרת אותו ממזונות ילדו שנולד לו מן הנוכרית. להלן נבקש לערער על גישה זו, תוך שאנו נסמכים על תשובה מעניינת שניתנה בסוגיה ע"י הרב בן-ציון מאיר עוזיאל, אשר שימש כרב הספרדי הראשי הראשון של מדינת ישראל
|
|
|
|