מאמר זה בא ליצור פרספקטיבה מפענחת תודעתית ותובנתית. זה הבסיס לכל פעולת מנע מקדימה, ולשינוי הפרדיגמות שאבד עליהן הכלח. אירועי התפשטות
דאעש מתחילים ללחך את גבולות ישראל. מעזה כבר מטופטפים טילי דאעש. בסוריה משתנים סדרי בראשית. זה צריך להחזיר אותנו לתובנות דוד בן-גוריון, בדבר חשיבות הברית ההיסטורית של התרבויות העתיקות שכוללת, בין השאר, את האירנים.
היום ברור שאירן הופכת לגורם חיובי ואחראי במזרח התיכון באופן יחסי ל"חליפות האיסלאמית הסונית". מדובר במהות פונדמנטליסטית אנטי-מודרנית, חסרת עכבות שבה חיי יהודים, נוצרים, כורדים, אשורים, יאזידים, דרוזים, שיעים ועלאווים הם הפקר. זאת צריך להפנים. אירן והשיעה הם הרע במיעוטו ואנטיתזה מהותית ל"חליפות".
האינטרס הישראלי מחייב חיזוק ממלכת ירדן ההאשמית תוך מתן ערבות לקיומה כחיץ ביטחון. כל זאת לפי תורת מורשת הביטחון הלאומי הישראלי שעיצבו: שרת-גולדה-אלון-רבין-בגין-שרון.
בסיטואציה הקיימת ישראל צריכה גם לעודד הקמת מדינת דרוזים בג'בל דרוז כפי שהגה גדול האסטרטגים הישראלים - יגאל אלון עוד בראשית המדינה. הוא גם הגה את אכסיומת: "גבול הביטחון" על הירדן כ"קיר ברזל" להגנת ישראל. אין זה מייתר את ההכרח להקים ישות מדינית פלשתינית מפורזת ביו"ש.
האינטרס הישראלי במזרח התיכון שמדינותיו מתפרקות וההסדרים שגובשו ועוצבו עוד לפני מלחמת העולם הראשונה מתפוררים - כולל גם קיום "מדינה כורדית גדולה", שתהיה חלק מ"ברית המיעוטים" העתידית במזרח התיכון מול הסונה הפונדמנטליסטית המרימה ראש. זאת הבינו ה"כנענים" עוד לפני הקמת מדינת ישראל. גם מצרים של סיסי היא נדבך חשוב בביטחון הלאומי הישראלי.
צריך לראות את התהליכים האפוקליפטיים במזרח התיכון בפרספקטיבה היסטורית, לאור תקדים הבלקנים. בעידן הסדר העולמי החדש שמתעצב לאחר שתי מלחמות העולם במאה העשרים - מתפרקות מדינות כמו עירק וסוריה. נוצר שם "חור שחור בולעני-וָאקומי". בתוכו מתפתחת תופעת דאעש, בעקבות מלחמות עירק ואפגניסטן ואירועי "האביב הערבי". מדובר בתהליכים: משולבים: כלכליים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים, תרבותיים, פסיכולוגיים, פונדמנטליסטיים עמוקים, שקיבלו עידוד מכוחות גלובליים ואזוריים הפועלים בניגודיות. הכוחות הניגודיים, הכאוטיים והתמנוניים יוצרים תוהו ובוהו, שבו פורחות נורמות "החליפות האיסלאמית" שוברת המודרנה והנאורות. "חליפות דאעש" שונה לחלוטין מהחליפות הסולטנית האימפריאלית העות'מאנית.
אינטרסים צולבים רבים במזרח התיכון ובמערכת הגלובלית הנאו-ליברלית מחלישים, מרוששים ופוגעים במדינות הלאום הריבוניות. זה נותן לדאעש את הרוח הגבית לבצע את פעולותיו. זאת למרות שהוא שולל זכויות אדם בסיסיות, והורס ארכיאולוגיה של המורשת התרבותית הגלובלית. אין לו דבר עם מחויבות כלשהי לסדר עולמי מודרני וקונוונציונלי. גישותיו הפונדמנטליסטיות שואפות להקמת "אומת האיסלאם האוניברסאלית", כולל באירופה. סימביוזה פרדוקסלית לכאורה פועלת בין התבנית האולטרא-מודרנית של הנאו-ליברליזם לבין האינטרא מודרנית של דאעש כתופעה. אלו מזינים זה את זה בפרדוקס של הפוך על הפוך.
החשש הגדול הוא שאם לא תימנע בסופו של דבר הגשמת חזון ה"חליפות האיסלאמית המשיחית הסונית" - ישפיע הדבר על המשיחיות הנוצרית האוונגלית שלה פריסה עולמית גדלה והולכת. זה כולל פעילות אדירה בארצות הברית בקרב הרפובליקאים והפרוטסטנטים. יש לשים לב להתפשטות המהירה של האוונגליזם בברזיל הקתולית.
המשיחיות האוונגליסטית מצפה להתפתחות תנאים שיביאו לאפוקליפסת "מלחמת גוג ומגוג", "אחרית הימים" ולחזרתו של ישו. למשיחיות זו יש מקבילה ישראלית סימביוטית שמקורה בחזון המשיחי של קוק-חב"ד בדבר הקמת מלכות בית דוד המשיחית וחזרתו של המלך המשיח היהודי שיקים את בית המקדש השלישי.
החשש הגדול הוא שכל התהליכים יזינו בסימביוזיות זה את זה ויחזירו את המין האנושי אחורה במכונת הזמן, ויורידו לטמיון את כל הישגי המין האנושי ב-1,500 השנים האחרונות.
מודגש, שכל התהליכים ההיפותטיים שתוארו לעיל ניזונים ומועצמים מהסיטואציות הכלכליות-חברתיות שנוצרות על-ידי פרדיגמת הנאו-ליברליזם הגלובלי. כל התהליכים רלוונטיים ואינטגרטיביים. הם מערערים את היציבות הבסיסית בעולם. המניע הוא - יצירת והפקת רווחיות מהשתלטות על משאבי טבע כמו נפט וגז וסחר בארכיאולוגיה וריכוז הון אדיר ללא תקדים היסטורי בידי קבוצה צרה על-מדינתית (ללא קשר ישיר - גם את אירועי יוון כיום יש להבין על בסיס התנהלות הפרדיגמה הנאו-ליברלית).
השלכות תסמונת ה"חליפות" - טורקיה של דבטלו-ארדואן שואפת ל"נאו-עות'מאניזם", ולכן מאפשרת להעביר לטריטוריות של דאעש כספים, לייצא נפט, להכניס לוחמים ואמצעי לחימה מכל העולם המוסלמי וגם מתנדבים מתאסלמים בני דתות אחרות. צריך להדגיש כי דאעש אינו חליפות-עות'מאנית שבה שררה סובלנות שממנה נגזרה אוטונומיה תרבותית לעדות הדתיות (המִילֶטִים). זה כלל גם את ארץ ישראל העות'מאנית. שני רבנים ראשיים - אשכנזי וספרדי כיהנו בה כראשי עדות. התהליכים בטורקיה מונעים בשלב זה שיתוף פעולה ישראל-טורקיה שאליו חתר דוד בן-גוריון. המכה שקיבל ארדואן בבחירות בזכות הכורדים הטורקים היא בשורה טובה נגד הקמת "חליפות סולטנית" ריאקציונרית.
- מערכת הבנקאות הגלובלית לא מפעילה באפקטיביות את כלי המאבק למלחמה בהון שחור ומימון טרור נגד דאעש. כספיו הרבים מופקדים בבנקאות הגלובלית, ועשויים לשמש לרכישת פצצת אטום איסלאמית מפקיסטן. גם פקיסטן מועמדת להפוך לחלק מה"חליפות".
- התקפות קואליציית בנות הברית נגד דאעש הן ספורדיות ולא אפקטיביות. זה נראה כמו "אחיזת עיניים".
- קטר הפועלת במדיניות הפוך על הפוך מזרימה כספים רבים למימון דאעש מחד-גיסא ומשלמת "מס שפתיים" נגדו מאידך-גיסא.
- סעודיה של המלך סלמן בניגוד לקודמו, מזגזגת, פוסחת על שני הסעיפים, וכנראה תומכת באופן סמוי בהפוך על הפוך בדאעש (בשיטה הקטרית).
- (א)ישראל "משחקת" עם אירגונים כמו ג'בעת א-נוסרה בסוריה, שנמצאת בסוג של שיזור ושת"פ עם דאעש. ארגון זה דורש התאסלמות סונית של המיעוטים בסוריה כתנאי לשרידותם והמשך קיימותם שם. זה מנוגד למודרנה. (ב) עיקר תשומת הלב הישראלית מרוכזת באירן ולא בדאעש, המסוכן מבחינה אסטרטגית בטווח הארוך הרבה יותר לקיימות ולשרידות מדינת ישראל במזרח התיכון. בעזה מתחיל תהליך של חילחול ופעפוע של דאעש מול חמאס, תוך התייחסות לעזה כמחוז בחליפות. עקב כך, יש לשנות קונספציה מקובעת ביחס לחמאס - שיש לראות בו הרע במיעוטו.
- התפשטות דאעש בחצי האי סיני ובלוב (העומדת בפני פיצול לקיריניה ולטריפוליטניה) - מדאיגה ביותר. אך אין כמעט התייחסות לכך, למרות שתהליכים אלה מסוכנים למשטר סיסי ולקופטים במצרים. דרך ההישרדות של סיסי עוברת דרך רוסיה ואירן, עקב שינוי פרדיגמות תפיסתיות וקונספטואליות בסעודיה ובטורקיה.
- גם ירדן, בעיקר בדרומה, נתונה לסכנת חילחול ופיעפוע דאעש לרקמותיה החברתיות-שבטיות בדואיות. ישראל חייבת לעמוד בדריכות על המשמר, כי קיום ירדן ריבונית הוא חיץ חיוני בינה לבין החליפות ועקרון ברזל בתפיסת הביטחון הישראלית.
- בסוריה נוצר סיכון לדרוזים, לעלאווים, לכורדים, לנוצרים ולשיעים. הם נדרשים להמיר דתם לאיסלאם סוני כתנאי לאי פגיעה בהם. צריך להזכיר מה קרה לאשורים, ליאזידים (ממוצא זרטוסטרי של עובדי האש) ולנסטורים הנוצרים בעירק, וכן מה קרה לקופטים המצרים בלוב. רוסיה ואירן אמורות לבנות "סכר" שימנע זאת.
- בלבנון נמצאים הנוצרים, השיעים והדרוזים בסכנה מול דאעש. הם מוגנים על-ידי החיזבאללה ואירן בתמיכה רוסית מול סכנת הכחדתם על-ידי החליפות הסונית, שבה מתקיימת סובלנות אפס למיעוטים דתיים.
- באפגניסטן המשוסעת מנהלים האירגונים המסונפים לאל-קאעידה, ISIS פעולות טרור והפחדה נגד הפשטונים (צאצאים מאוסלמים מתבוללים של עשרת השבטים). גם אפגניסטן מועמדת לסיפוח לחליפות.
- התפשטות ISIS-אל-קאעידה למקומות מועדים לפורענות כמו: פקיסטן המשוסעת בין איזורי השפעה של אירגונים סלאפיים וג'יהדיסטים קיצוניים. אלה חדרו גם למודיעין הצבאי הפקיסטני. צריך לזכור שלפקיסטן "פצצה איסלאמית". זו מסוכנת מאוד כשהיא בזיקה ל"חליפות" יותר מה"פצצה האירנית".
- חשיבות גדולה נודעת לקשרים בין ישראל ואריתריאה שרובה נוצרית מול סומלי וסודן המתפרקת שנתונות לחילחול ופיעפוע דאעש אף הן. בנוסף יש להזכיר את המצב הלא ברור בתימן-סעודיה (בן גוריון דיבר גם על ברית עם אתיופיה-אריתריאה). חופש השיט הישראלי במיצרי באב אל-מנדב מושפע מכך.
- גם סוריה וגם עירק מועמדות לפיצול ליחידות מדיניות רבות.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
