בואו נניח שהיינו קוראים כאן באתר מאמר בשם "דף
מסרים לאחלה של גבר גבר" מאת רואה החשבון יגאל רב שגל, והיינו מוצאים שם את המשפט הבא: "מי שלא מרגיש רצון לשגל מיד ועל המקום, ברצונה או נגד רצונה, כל כוסית במיני שעוברת לידו, איננו גבר - בכל פעם שעוברת אפילו מטר ממך כוסית כנ"ל ואינך מפנטז על גרירתה לסימטה וביצוע זממך, אינך גבר".
זאת ועוד הוא היה מוסיף דוגמאות מההיסטוריה היהודית, דוד המלך ששיגל את בת שבע ועיבר אותה כאשר בעלה אוריה החיתי הלך למלחמה, והיה אף מביא דוגמה את שלמה המלך החכם באדם על 1000 נשותיו, היה גם מזכיר השחיתות המינית ברומא העתיקה.
האם היינו אומרים שמדובר בבעל טור המביע דעתו הלגיטימית על שיגול מרצון או שלא מרצון של כוסיות עוברות אורח, או שפשוט מדובר באדם המנסה להסית בדבריו את הציבור לפגיעה מינית בנשים?
האם מדובר באדם המשתף אתנו פנטזיות באורח לגיטימי או שמדובר באדם שמביא אחרים, שאינם די מבדילים בין הפנטזיות של רואה חשבון רב שגל, לבין המציאות, לכדי אונס.
על דברים אלה חשבתי כאשר קראתי כאן באתר את דבריו של עו"ד דורון ניר צבי תחת הכותרת "דף מסרים לציבור הדתי-לאומי"
יש גבול גם להבעת דעות, יש גבול ל
חופש הביטוי, ודברים אלה של עו"ד דורון ניר צבי הם לטעמי מעבר לאותו גבול, הגם שאי הסתייגות מכל וכל מדברים אלה על-ידי הציבור הדתי לאומי, באמצעות מנהגיו החברתיים, בפוליטיים והתורניים, הופכת אותם שותפים לדברים.
ולסיכום, כאן באתר מתפרסמים דבריו של עורך הדין דורון ניר צבי, בהם הוא מצדיק את הרצון לנקמה, ומביא אף דוגמאות מן העבר המאד כואב של עם ישראל. לדידי דבריו הם הסתה פשוטו כמשמעו, אם היא פלילית או לא פלילית, אם היא מותרת או אסורה, אינני מוסמך להחליט, אך לדעתי מדובר בהסתה פשוטו כמשמעו.