ארץ אל תכסי הדם

תפילה לנפגעי הטרור

המרחם על כל בריותיו, הוא יחוס וירחם על נפש, רוח ונשמה של הקדושים שנרצחו ברחבי ארץ ישראל, בדרכים ובשווקים, בישובים ובערים, נערים, זקנים, טף ונשים, הורים עם ילדיהם, בעלים עם נשותיהם, מורים עם תלמידיהם, שנהרגו במיתות משונות ואכזריות, באש, ביריות מהמארב, בפיגועי תופת על-ידי פראי אדם הבאים לנשלנו מארצנו ולהכחידנו.

ארץ אל תכסי דמם, כי עלתה זעקה השמים!
כי לא מושמדים פראי האדם, והידיים ממשיכות לנטוף דם,
המדינה פוסחת על אלף סעיפים, בטרם תחפש רוצחים
וחיילים יראים להגן ולירות, מטעם יפייפות הנפש - יועצים והוראות.

ארץ אל דומי לך, היי לפה לנרצחייך הקדושים!
זעקי כאבם, זעקי יגונם,
שמים הזילו דמעות, כי בא שכול על עוללים,
מלאה ארץ דמים,
מי יחבוק, מי יגן, על בת על בן?

זעקי ארץ אהובה!
כי שמאלנייך מנהלים מלחמת חורמה על חורבנך, ועל תקומת האויב,
מבקשים להקים לו מדינה תחת הריסותייך
וסהרורי הסופרים חותרים תחתייך
לא יהושע עבד משה, לא דוד המלך, לא עמוס הנביא,
רק אסקופת הערבי.
על הדף אין מילה, על יהודי שסכין שיסעתו, שפגיון קרעו,
רק אחמד נכנס תחת כנפם החומלת, אל תוך העט המגואלת.

רעשי ארץ, המטירו שמים דמעות,
על המתים, על החיים,
כי לא קם כאן יהודה המכבי
כי לא התקבצו כאן חייליו
להדליק חנוכייה, עם תפילה ומקדש,
ונרגעים אזרחים, זה קרה רק ב"שטחים"
ב"גדה" שם ביהודה, למתנחל עם כיפה.
בתל אביב שקט סביב.

ארץ אל תכסי הדם תעל זעקה השמים.
על מפקירייך בממשלה, מראש עד תחתית,
שנשבעו לך על ביטחון, על עוד בית שיקימו, על עוד גנון,
והיחידה שקמה לתפארה, היא רוואבי, לעוד איש פתח או חמאס,
ואיך לא תזעק ארץ - חמס?
ראש הממשלה! הקם עוד היום ישוב בין אלון מורה לאיתמר,
די לפראי אדם, המתק מעט את המר.