בָּהָר שֶׁאֵין בּוֹ בַּיִת

אין סליחה לשפיכות דמים. העם הפלשתיני לא ישיג את מבוקשו, כשהוא פוסע בנתיבי שפיכות דמים. אנחנו כחברה ישראלית נמשיך לכפות על עצמנו מציאות מדממת, אם נמשיך לנהל את חיינו תוך התעלמות מקיומו של עם, שיש לו זכות לממש את מאווייו הלאומיים.

אם נחליט, שאנחנו נותנים לימין הזוי בממשלת ישראל להכתיב את הדרך, שלמעשה אינה מכירה בקיומו של עם פלשתיני לא ניחלץ מתהום מדממת, שגובה משני העמים מחיר דמים יקר. ארבעה ילדים עדים לרצח הוריהם כאן, וילד עם הוריו נשרפים חיים שם.

היה לנו אריאל אחד, שהחליט לעלות להר-הבית בידיעה שהעלייה תצית אש, והאש הוצתה. חלפו שנים ואריאל אחר עולה על הר-הבית בידיעהשהעלייה תצית אש. האם זה מה שדרוש לנו היום כחברה לחתור להצתת אש של מלחמת דת.

מהמלך דוד נמנעה זכות לבנות בית על ההר, כי ידיו שפכו דם. כיום את הבית מחללת שפיכות דמים, את הבית מחללת אלימות האבן, את הבית מחללת אלימות הירי, את הבית מחללת שפיכות הדם בהר ובערי ישראל.

במציאות בה בשם הבית שעל ההר מעלים יום יום קורבנות אדם ומכוננים פולחן של קטילת חיים בערי ישראל, הבית צועק אלינו - אינני קיים על ההר. אין בית על הר-הבית.

בַּמִדְרוֹן הַסּוֹאֵן שֶׁל אֱלוֹהִים
אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים, מֹשֶׁה וּמוּסָה מְבַקְּשִׁים
עֲנָןלָבָןחָפְשִׁי עַל רֹאשָׁם
בְּלִי רַעַשׁ הֶהָרִים בַּלֵּילוֹת
בְּלִי דְּגָלִים לֵאִים
בְּלִי תִּקְווֹת אַלְמָנוֹת
בְּלִי אַהֲבוֹת יְתוֹמוֹת.

בַּמִּדְרוֹן הַסּוֹאֵן שֶׁל אֱלוֹהִים
אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים, מֹשֶׁה וּמוּסָה מְבַקְּשִׁים
רַק לֹא עוֹד אֱלוֹהִים חָמוּשׁ
בְּמִסְדָּר שֶׁל צְרִיחַת עוֹרְבִים רְעֵבִים.

בַּמִּדְרוֹן הַסּוֹאֵן שֶׁל אֱלוֹהִים
שָׁרָה וְהָגָר מְבַקְּשׁוֹת
אִם אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֱלוֹהִים שָׁקֵט וְחוֹמֵל
שֶׁיָּרִיחַ אֶת רֵיחַ לִבָּן בִּפְרִיחָה מְבִינָה
יְנַחֵם אֶת רַחֲמָן בְּחַיִּיםוְלֹא יִכְרֶהשָׁםקְבָרִים
לִילָדִים-חַיָּלִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לְצַיֵּר חֲלוֹם
מִהֲרוּ לִהְיוֹת עֵצִים קְפוּאִים זְקוּפֵי מָוֶת
וַאֲפֵלַת נֶצַח קָרָה סְבִיב מְנוּחָתָם הַזְּקוּפָה.


בַּמִּדְרוֹן הַסּוֹאֵן שֶׁל אֱלוֹהִים
שָׁרָה וְהָגָר מְבַקְּשׁוֹת
רַק תְּנוּ לָנוּאֶת אֱלוֹהִֵי שָׁדַי פּוֹרֵחַ בָּאָבִיב
וְלֹא סְתָיו עָדוּי בֶּאֱלוֹהֵי צְבָאוֹת גָּדוֹל וְנוֹרָא
בָהָר שֶׁאֵין בּוֹ בַּיִת.