א. השיח' וכלבו

בדואים אומרים, שכלבו של השיח' הינו השיח' עצמו. כלומר, כשג'ון קירבי, דובר מחלקת המדינה האמריקנית, משתלח שוב בהערות בוטות נגד מדינת ישראל, ומאשימה בגל הסכינאות - אלה דבריו של הצדיק ג'ון קרי - פירומן ידוע, שהרס בכל מקום שנגע - שמעשיו נעשים על-ידי אחרים.

קירבי אמר, שכנראה משתמשת ישראל בכוח מופרז כלפי ערבים. הוא הוסיף, כי האלימות והבנייה בהתנחלויות פוגעות באפשרות להגשים את פתרון שתי המדינות.

קירבי ציין בדבריו על גל האלימות באזורנו, לצורך האיזון הקדוש, את דקירת ארבעת הערבים בידי נער יהודי.

ואכן, יום אחרי שהדובר התנצל על דבריו בחשבון הטוויטר שלו - דיבר קרי באוניברסיטת אינדיאנה, ולא טרח לסתור את האמירות האנטישמיות של דוברו.

כנאמר -His Master's voice (דברי אדונו).

ב. לירות מבלי להסס

מחבל - ואין חשיבות אם הניו רק סכינאי, או זורק בקבוק תבערה - צריכים לחסל מיד עקב פיקוח נפש. כלומר, לא די בירי, שישתיקו, אלא חייבים לסייע לעלוב הנפש להגיע אל חיק 72 הבתולות.

כפי שאמר בזמנו לוטננט-ג'נרל ג'ורג' ס' פטון הידוע, חייל טוב צריך לסייע כמיטב יכולתו לאויב מנגד למות בגבורה למען ארצו.

וידוע המקרה של לוחם ימ"ם, רס"ר שלום צ'ארלי שלוש ממשמר הגבול, שנתקל במחבל בשכונת בקעה בירושלים בשנת 1990, ולא הרגו מיד. שלוש ירה בו כדי לפוצעו בלבד, על-מנת לעצור את מסע ההרג של המחבל. בסופו של האירוע הצליח המחבל לדקור גם את שלוש, ששילם בחייו על היסוסו.

נזכרתי בסיפורו של שלוש, כיוון שהבית הלבן פרסם את סיפור גבורתו של קפטן גרוברג מדיוויזיית הרגלים 4, שיעוטר בחודש הבא במדליית הכבוד - העיטור האמריקני הגבוה ביותר.

בקיץ 2012, פיקד לוטננט גרוברג על חוליית האבטחה של המח"ט שלו, במחוז קונאר באפגניסטן. הוא עצר, יחד עם סרג'נט מאנשיו, מחבל מתאבד, שהסתער על חבורת הפיקוד של החטיבה. גרוברג והסרג'נט השתלטו על המחבל, והשכיבו אותו. כיוון שנותר חי, הצליח המחבל לפוצץ את חגורת הנפץ, שהייתה עליו. גרוברג והסרג'נט נפצעו, וארבעה אמריקנים נהרגו.

ג. באיחור

סרג'נט קנת אלטזן יזכור תמיד את אותו יום במאי 1969 במחוז קואנג נאם בויטנאם. איש הנחתים זינק ללא אפוד-מגן מהמסוק, כדי לחלץ שני חברים לנשק, ששכבו סמוך לקו העמדות של חיילי ויטנאם הצפונית. הוא העמיס אחד על שכמו, וגרר את האחר בחגורתו - עד שהביאם למקום מבטחים.

אלטזן עוטר בכוכב הכסף על גבורתו. עתה בדק הפנטגון מחדש את האירוע, והחליט להמיר את עיטורו לצלב חיל הים - העיטור השני בחשיבותו בארצות-הברית.

בשנת 2011 סיפק הסנאטור הרפובליקני ביל קאסידי מלואיזיאנה למפקדת חיל הנחתים תיעוד חדש על מעשה הגבורה של אלטזן. המידע החדש היה סרט, שצילם לוחם אחר במקום האירוע בזמן התרחשותו, בשנת 1969.

מהסרט התברר, שאלטזן וצוות הנחתים במסוק צ'ינוק חשו לסייע לצוות של עשרה נחתים, שנקלעו לנחיתות מול חיילי האויב. כשהגיעו לשטח, נתקלו המחלצים באש, שהפילה בהם נפגעים, שדרשו חילוץ. אלטזן, שהיה ראש הצוות, ראה מכבש המסוק נחת, שניסה לחלץ נחת אחר אל המסוק, עד שנפגע. אלטזן שלח נחת לסייע להם, אך גם הוא נפגע.

למרות פציעה בברכו, קפץ אלטזן מהמסוק, רץ אל שני הנחתים הפגועים, וחילצם.

בטקס שדרוג העיטור נמסר, כי לפני כן עוטר קנת אלטזן בכוכב הארד על גבורתו באירוע אחר בויטנאם.

ד. מגוחך

מגוחך לקבל נזיפה אמריקנית על הירי בסכינאים - כאשר כמעט לכל אזרח אמריקני מותר לירות במסיגי גבול, והמשטרה בערי ארצות-הברית יורה חופשית בכל מתפרע.

איני מבקר את הנוהג האמריקני, כיוון שאני מסכים בכל מאודי עם שני העניינים.

אין סיבה להסיג גבול, ואין סיבה להתפרע ברשות הרבים. קל וחומר כשסכינאי, או מיידה אבנים ו/או בקבוק-תבערה, מנסה לפגוע באזרחים, או בשוטרים.

ה. אי-ודאות

לקראת חגיגות האשורה של השמאל, שהחלו כבר עתה - שלפתי את פנקסי המהוה מאותם ימים שחורים, ומצאתי שם רישום מלפני יותר מעשרים שנה: את הסכמי אוסלו עשו שלושה שי"נים - שוטה, שקרן ושועל - ואי-אפשר לדעת מי השוטה ומי השקרן.

ו. לימודי מורשת

צריך ללמד בבתי-הספר את "מעשי הגבורה" של המפגעים האחרונים ואת צוואתו המוקלטת של אחד המחבלים - סבור ג'יבריל רג'וב, חבר הנהגת פתח, שרבים משוטינו הגדירוהו כידיד.

בראיון לטלוויזיה הפלשתינית הרשמית אמר רג'וב, כי הארגונים הפלשתינים יכולים לעשות פיגועים גדולים יותר, כמו פיצוץ אוטובוסים, אך דעת הקהל העולמית תסלוד מפיצוץ אוטובוס בתל אביב. לכן, לדעתו, יש להימנע מכך, כדי לא לשרת את נתניהו. עם זה, לדבריו, הריגת חיילים ומתנחלים בשטחים תתקבל בהבנה בעולם.

ועל כך נאמר כבר מזמן, שיש לנו פרטנר לדו-שיח ברמאללה.