|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לפחות כמה מפיגועי הטרור של הימים האחרונים מוכיחים בעליל שלא הייתה בהם תמיד הצדקה לקיים את הכלל של "הבא להורגך - השכם להורגו" על-פי "פשוטו כמשמעו" התנ"כי
|
|
פיגוע ירי בתחנה המרכזית בב"ש
|
|
|
|
|
הכלל המוסרי מתקופת התנ"ך, של "הבא להורגך - השכם להורגו", שוב חוזר על עצמו גם אצלנו כיום. מחבל שמאיים למולך בסכין, או פוצע אותך באבן או מוט, מחייב כמובן הגנה מצידך. הפירוש שניתן בתקופת התנ"ך לכלל המוסרי הזה הוא, מטבע הדברים, על-פי "פשוטו כמשמעו". מין מסר ברור של "ראה וקדש", מבלי לברור במהות האיום או התקיפה, אלא בבחינה של הקדמת רפואה למכה. לפחות כמה מפיגועי הטרור של הימים האחרונים מוכיחים בעליל שלא הייתה בהם הצדקה לקיים את הכלל המוסרי התנכ"י על-פי הפשט שלו. הדברים אמורים במחבל שנתפס וידיו אזוקות; באדם לא מזוהה, שמוטל על הרצפה, ללא ניע וניד, כשהוא כבר ירוי וללא הכרה; במחבלת, שהסכין או הנשק שלה הוצאו מידיה; במחבל שמאיים ברכבו בדריסה - כל אלה אינם ראויים ללינץ' ציבורי. תנו למשטרה לעשות את שלה, וחלילה וחס אל תיקחו אף לרגע את החוק לידיכם.
מתכון לעוצמה
הגנה עצמית במקרים שכאלה היא, כמובן, עד גבול מסוים. מחבל שמאיים בסכין, באבן, או בנשק חם, אפשר לנטרל ביריה ברגליו, או לפחות בפלג-גופו התחתון. החזה או הראש יוותרו אז מחוץ לתחום המותר בפגיעה. ההקלות הניתנות בימים אלה, מכורח המציאות, לאזרחים בנשיאת-נשק להגנה עצמית - אין פירושן מתן יד קלה וחופשית על ההדק. מאזרח שמבקש להגן על עצמו, מצופה שידע להפעיל את שיקול-דעתו כיצד ומתי להשתמש בנשקו, ולא לנצל לרעה, חלילה וחס, את זכות ההגנה שניתנה לו. ולבסוף, יש לזכור שטוהר הנשק הוא בעצם מתכון לעוצמה. מי שמתנפל על אדם שנוטרל ושוכב אין-אונים, מתבוסס בדמו - מחלל מאבק מוצדק באויב. אין לשכוח שכאשר במלחמת השחרור חייל פגע בקשיש חף מפשע - כתב נתן אלתרמן שיר-גינוי ובושה. ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, שיכפל אותו במאה אלף עותקים וחילקו ללוחמים. אחרי ככלות הכל, ישראל ניצחה, בסופו של דבר, גם בזכות הרמה המוסרית שלה. בל נאבד אותה בהווה. |
| תאריך:
|
21/10/2015
|
|
|
עודכן:
|
21/10/2015
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אהרון שחר
|
21/10/15 10:27
|
|
|
|
2
|
|
אבן שפטוטא
|
22/10/15 14:16
|
|
תפקיד המדינה לייצר ערך לטובת אזרחיה. פעילות שמחייבת לרווחתם והגשמת מהווייהם בעיקר מהזווית הכלכלית-חברתית. במדינה מודרנית מתפתחת תופעת ה"חברה האזרחית", המיוחסת למעורבות אזרחים במשימות המדינה בהיבט הכלכלי והחברתי לטובת הכלל.
|
|
|
|
|
בשנת 2003 עברו דיני המס בישראל לשיטת המיסוי על בסיס פרסונלי, כך שעל כל "תושב ישראל" חלה חבות מס בגין הכנסותיו מישראל ומחו"ל. עוד נקבע, כי גם ההגירה מישראל יוצרת חיוב מס על הנכסים שהחזיק התושב במועד ההגירה. מכאן, שיש חשיבות רבה לקביעת תושבות של אדם, וכן למועד ההגירה שלו מישראל וכפי שנראה להלן - גם לאיזו מדינה.
|
|
|
|
|
11 שנים. זה הזמן שנדרש לשופט עודד מודריק להכריע - בערכאה הראשונה! - בכתב האישום בפרשת בזק. כאשר מביאים בחשבון את העובדה שכתב האישום הוגש ארבע-חמש שנים אחרי האירועים, המסקנה המתבקשת היא כפולה: לפסק הדין אין חשיבות של ממש, ולפנינו מקרה קיצוני וחמור במיוחד של עינוי דין.
|
|
|
|
|
לנוכח מה שמתרחש כאן - דברים איומים ונוראים, הספינה שבה אנו שייטנו ומשייטים, יהודים וערבים אזרחי המדינה, מיטלטלת אל מול הררי גלים גבוהים, ענקיים, מבעיתים וטורפים - נשאלת השאלה: לאן מנשבת הרוח? אך זו אינה רוח. רוח-קדים, לעומת מה שקורה כאן, היא משחק ילדים, מעין ליטוף רך, מעודן ומרענן. מה שקורה כאן, זה להטוטי אש בוערת ומכלה, וזיגזגי דם הנשפך, ניגר ונשטף אל החוצות. מה שקורה כאן זה יותר מטייפון, עובר את ההוריקן ושוטף פי כמה מצונאמי. אלו הן תופעות טבע אימתניות שממשמשות, מתרחשות ובאות, ואתה נערך מולן במידת היכולת כהוגן. הן הורסות, מכסחות וחולפות. אך הן מתחלפות ברוגע, בחמימות, בשמש זורחת וידידותית לסביבה ולבני-אדם, ומותירות אותך, למרות חוסר האונים האוחז בך, עם טיפת כבוד, קורטוב יוקרה וקמצוץ שאר רוח.
|
|
|
|
|
האם טרור הסכינים דועך? בעת כתיבת שורות אלו, שלושה שבועות לערך לאחר שפרץ, בתחילת אוקטובר, נראה כי הוא אכן נחלש. תדירותם של אירועי הרצח הללו פחתה מאד. כמובן שאלהעלולים להתחדש בכל רגע, אולם התחושה היא כי מעל לכל פעלה הידיעה הברורה של האוחזים בסכין כי על כל הרמת סכין הם יתקלו באש, וקרוב לוודאי יאבדו את חייהם. להם ולהוריהם, עשתה הבנה זו את שלה, יותר מכל הטפות המוסר למיניהן. מפלס האלימות הסכינאית ירד מאד. ימים יגידו אם אכן כך יהיה הדבר גם להבא. מוסר השכל לכוחותינו: גם לנוכח הסתה בלתי פוסקת, לא חדלים בצד שכנגד, הורים ונערים, וכל מה שביניהם, להפעיל שיקול דעת.
|
|
|
|
|
