השורות שבתוך הסורות

ראש אמ"ן האלוף ארצי הלוי, העביר סקירה מודיעינית, פראפסיכולוגית, כשהוא מנפנף בפני שרי הממשלה, בכישור מוצלח נוסף שלו - הוא קורא מחשבות.

וכך אמר: "תפקידי אינו לקבוע מדוע פרץ גל הטרור, אלא להסביר מה האויב חושב, מה שאני סוקר זה את מה שעובר בראש של האויב"...

מעניין מאוד. אבל אם ממשיכים אצלנו לחזר אצל האויב אחר השלום, לתבוע, לייחל, להאמין ב"מהלכים מדיניים", כלומר שבעקבות נסיגות של ישראל יבוא שלום, ואם על קלף השלום הונחו פרסים, אז מדוע שראש אמ"ן לא יעשה עם עצמו נניח מעין סיאנס? הוא לא צריך להסביר מה המת חושב, אפילו לא "לסקור" את ראש האויב, אלא למחזר - "תיסכול של הציבור הערבי כי אין לו אופק"... האם באמת עם אופק, נניח מין מאוזן שכזה שניצב לאיזה מאונך, יכול להיכון שלום? אז זהו שלא.

אם נרחיק למאות ה-10, ה-11 וה-12, נמצא שתרבות האיסלאם אז הייתה מתקדמת ופורחת, הרבה יותר מהתרבות האירופית של ימי הביניים, שהייתה מפגרת בגלל שלטון חשוך של הכנסייה.

יתרון צבאי

האיסלאם שימר את התרבות היוונית שיסודותיה חשובים ביותר. ספרות שלמה התפתחה בקרב אנשי רוח ופילוסופים מוסלמים שדנו בפילוסופיה היוונית. באותן מאות היהדות, שנטתה אחר תרבות מתקדמת, יותר הוציאה תחת ידה ספרי פילוסופיה שנכתבו בערבית, כמו למשל הרמב"ם, גדול היהודים בכל הדורות. ספרו הפילוסופי "מורה נבוכים", מהחשובים שנכתבו אי-פעם, נכתב בערבית יהודית. ערבית בעיקרה מטובלת במילים עבריות.

האיסלאם הצליח להביס את הצלבנים שהשתלטו בשלב מסוים על ירושלים ועל א"י המערבית, ובגלל יתרון צבאי, תרבותי וכלכלי, הצליח לסלקו מהמזרח התיכון. אבל יתרון זה מתחיל להתערער במחצית השנייה של המאה ה-14, ולאחר שנים מוצאים את ארצות האיסלאם שקועות בבערות ופיגור, ממנו לא התאוששו. פרט למספר נסיכויות הפורחות בגלל הנפט במפרץ הפרסי, הרי שהעולם המוסלמי שקוע ברובו בנחשלות, מהודו במזרח ועד לצפון אפריקה.

האיסלאם בעצם מחולק לשניים, דאר אל איסלאם, עליו הוא שולט ודאר אל חרב, שחייב לשלוט בעולם באמצעות מלחמה. ומלחמה זו היא מלחמת מצווה (ג'יהאד). זו למעשה ליבת האמונה האיסלאמית, יסוד היסודות שאין חשוב ממנו, ומוסלמי לא ישקוט כל עוד יש מקום שאיננו דאר אל חרב. האיסלאם חייב לשאוף למלחמה ולשפיכות דמים, כי מטרתו להשתלט על העולם באמצעות החרב. כאשר כוחו של האיסלאם היה עימו, הוא כפה עצמו בכוח, היכן שהשתלט. גם היהדות וגם הנצרות, נחשבו בעיני האיסלאם כדתות לגיטימיות שתורמות לתהליך של השלטת אמונה באל אחד, אבל הוא ראה בחומרה את הסירוב של יהודים ונוצרים להתאסלם בדאר אל איסלאם. החליף מבית אומיה קבע אוסף תקנות שנועדו להשפיל יהודים ונוצרים כדי להכריחם להתאסלם.(למשל מס גולגולת הג'זיה, או לבוש מיוחד שיזהו יהודי מרחוק, וזה היה המקור יותר מאוחר של הטלאי הצהוב). הספרות המוסלמית מצביעה שהיהודים זייפו את התורה לאחר שירדה מהשמים ונמסרה למשה.

דאר אל חרב

יג' העיקרים שמצויים בתפילת שחרית הם תשובה לתפיסות המוסלמיות כלפי היהדות. עיקר 7 - נבואת משה הייתה אמת, עיקר 8 - כל התורה המצויה בידינו היא של משה רבנו ע"ה, עיקר 9 - זאת התורה מהשם יתברך. גדול היהודים שחי תחת שלטון האיסלאם - הרמב"ם, שניסח את העיקרים, מסביר באיגרת תימן מדוע מוחמד אינו יכול להיות נביא על-פי תפיסותיו ומעשיו, ומטיל ספק בצלילות דעתו.

מאחר שהאיסלאם מחייב את מאמיניו לעשות הכול למען דאר אל איסלאם הרי שלא ייתכן עם תפיסה כזו, שמוסלמי ישלים עם הדת היהודית ועוד עם קיום מדינה יהודית. כי היא דאר אל חרב שחייבת להפוך לדאר אל איסלאם. גם את אירופה רואים כיבשת של כופרים למעט מוסלמים שגרים שם. התפיסה לגבי יהודי שהוא נחות כי מסרב לעקור מעצמו את היהדות ולקבל את האסלם זה מה שמוליד את הטרור האיסלאמי.

הלאומיות הערבית בשנות ה-20 חברה לנאציזם וחאג' אמין אל חוסיני בילה אצל הנאצים בברלין, לאחר שקיבל דרגת גנרל אס.אס. מהימלר. היום החמאס, באופן מאורגן, כל פעילותו היא למטרת הרג של יהודים, והשמדת נוכחות יהודית בארץ-ישראל. כל שטח חייב להיות מבחינה אמונית לדאר אל איסלאם.

יגידו הפרשנים מה שיגידו, כי הטרור של הערבים הוא בגלל יאוש, בגלל תסכול, יכריזו כאוות נפשם כאילו יש אפשרות לפיוס בין ישראל לערבים, הכול הבל ורעות רוח. הכול כתוב בקוראן והרשות נתונה להאמין לזה.