בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אביגדור "מלך" המיקרופונים והאסון בצרפת
|
בניגוד לתחזיות השחורות צרפת עברה למוד של התקפה ● הם ביצעו כ-700 פשיטות על בתי חשודים בפריז, עצרו את מרבית המבצעים והסייענים, וחיסלו את החוליה שביצעה את ההתנקשות
|
ליברמן. רץ ממיקרופון למיקרופון [צילום: AP/Gali Tibbon, Pool]
|
|
|
|
|
|
|
|
בניגוד לתחזיות השחורות של אביגדור, הם התעשתו מהר מאד, החליפו דיסקט ועברו למוד של התקפה. | |
|
|
|
|
אביגדור התגלה במלוא עליבותו במתקפת הטרור שהייתה בשבוע שעבר בצרפת. הוא, שכל הכשרתו הצבאית המעשית הייתה כשומר ברים, ותפקיד לוגיסטי בצבא, רץ ממיקרופון למיקרופון, אם זה בערוץ הראשון, אם זה בגלי צהל, עבור הטלוויזיה בערוץ 2, פעמים רבות בחדשות, ואפילו את פגוש את העיתונות הוא כבש. פניו מיוסרים, והוא מטיף לצרפתים על הכשלון המודיעיני הקולוסאלי שלהם, על חוסר המעש שלהם, על הרפיסות בהתנהלות ואת זה סיים בתחזית אפוקליפטית שהצרפתים לא מסוגלים לנצח את הטרור, כי הם לא נערכו כראוי, אין להם את האומץ לכך ואין להם את היכולת. נכון, מאז דה גול צרפת איננה מעצמה כפי שהיתה, היא התפרקה מנכסיה הקולוניאלים, ועם ירידת שיעור הילודה והירידה בקצב גידול האוכלוסייה, היא גם פתחה את שעריה בפני מהגרים, בעיקר מוסלמים מארצות המגרב שהיו תחת שלטונה בעבר. פנטיות איסלאמית עם הטובים באו גם הרעים, שלא התייחסו לצרפת כמולדת, אלא כמקום לגור בו ולמצוץ את לשדה הכלכלי. הם השתלטו על שכונות בהם הצליחו לצמוח קיני טרור, וכאשר עלה דאעש לכותרות ושלח את זרועותיו לכל עבר הם מצאו בו כר נוח לפעילותם. הם יצאו להכשרה בסיסית בסוריה ובעירק, וחזרו מצוידים בנשק, בידע בהכנת מטענים ובעיקר בפנטיות איסלאמית המאיימת לכלות את כל אירופה והצלבנים. לצרפתים אין נקודות זכות בעניין הזה מדאעש, אלא להפך, כאשר התחברו לכוחות נאטו התוקפים בסוריה את דאעש מיד עלו על הכוונת וספגו את מנת הטרור האיומה הזאת. אולם בניגוד לתחזיות השחורות של אביגדור, הם התעשתו מהר מאד, החליפו דיסקט ועברו למוד של התקפה. הם ביצעו כ-700 פשיטות על בתי חשודים בפריז, עצרו את מרבית המבצעים והסייענים, וחיסלו את החוליה שביצעה את ההתנקשות, לרבות "המוח" שניהל את המבצע והסתבר שהוא לא כל כך אמיץ, ובחר להיות רחוק ממקום האירוע בבטקלאן כשהוא מסתתר בדירת מסתור. נכון, הצרפתים הודיעו כי ימשיכו במדיניות ההגירה של השערים הפתוחים, אולם הם יהיו יותר עירניים לנעשה אצלם, המודיעין המפורסם שלהם ינער את האבק, ויתחיל לעשות את מה שהוא עושה ויודע לעשות. הממשלה מצידה מיד הכריזה על תקנות לשעת חרום לפעולה, וצרפת, זו המטיפה לנו השכם והערב על חופש אחווה ושוויון, פתאום החליטה להשתמש בצווי מעצר מינהליים, להרוג חשודים בביצוע הטרור ועוד. ואני אומר להם יישר כח, אבל אל תגנו אותנו על כך, אתם נלחמים על חייכם, וכך גם אנחנו. בואו נשלב ידיים במלחמה בטרור לטובת כל עמי האזור.
|
תאריך:
|
22/11/2015
|
|
|
עודכן:
|
22/11/2015
|
|
שמעון זיו
|
אביגדור "מלך" המיקרופונים והאסון בצרפת
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
את מי הוא משרת?
|
22/11/15 14:28
|
|
בעקבות דוחות ביקורתיים על מערכת החינוך של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונרא), הדוברים של האונרא יזמו מסע עולמי בארץ ובחו"ל כדי לשדר את המסר לפיו ספרי לימוד חדשים שאונרא מקבלת מהרש"פ אינם עוסקים בהסתה. המסע הצליח לשכנע את השדולה של ישראל בוושינגטון באיפ"אק להוריד את הנושא של אונרא מסדר היום שלהם בכנס השנתי לפני חודש. בנוסף קיבלנו הודעות בכתב מבכירי משרד החוץ הישראלי שגם הם שוכנעו ע"י האונרא שחל שינוי מהותי במערכת החינוך שלהם.
|
|
|
למעט אחוז קטן של משכילים ערבים ישראלים, רוב ערביי ארץ-ישראל, הינם מוסלמים-סונים דתיים ועל-פי דתם ("תרבותם"), אנחנו היהודים, כולנו, בני מוות, צאצאי חזירים וקופים, כובשים ללא כל היסטוריה בארץ ישראל, כל ישוב מבחינתם הוא "התנחלות בלתי חוקית" ולא יהיה כל הסכם בינינו עד שאחרון היהודים לא יהיה קיים יותר בשטח. (תזכרו שזה גם מה שהבטיח אבו-מאזן). לכן אם יש כאלה בארצנו החיים באשליה שניתן יהיה יום אחד לחיות בשלום עם שכנינו, חייבים לזכור שכל עוד ערביי ארץ ישראל הינם מחזיקים חזק בדתם (ומעריצים את דאעש...), לא יהיה לנו ה"שלום" - ו לא רק שלא יגיע, אלא שנצטרך עוד שנים רבות להיזהר מסכינאים ערבים ברחובותינו.
|
|
|
הטרור העולמי, שהוא ברובו הגדול והמכריע מוסלמי ועיקרו ערבי, ממשיך להכות בכל ה"נקודות הרכות" של העולם. כולל "נקודות רכות" בעולם המוסלמי והערבי עצמו.
|
|
|
שנת לימודים חדשה בפתח. עברו כבר מעל לשלושים שנה מאז שאני הייתי זה שהולך לבית הספר בפעם הראשונה, ועברו כבר כמעט עשר שנים מאז שאני הייתי המורה, שהולך ביום הראשון לבית הספר. לפעמים התרגשתי יותר כמורה מאשר תלמיד.
|
|
|
זה לא סיפור ילדים ולא סיפור דימיוני. זוהי מציאות עגומה, אשר בלי לשים לב אנו חולפים על פניה בכל פעם שאנו בסופר. פעם היה זה מצרך נדיר ורק מעטים צרכו אותו ובעיקר מצאו אותו רק בבתי טבע, אולם בשנים האחרונות הוא הולך ותופס אצל רבים מאיתנו, כמרכיב מובן מאליו ובלתי נפרד מחיינו - מדובר על משקאות הסויה, האורז והשקדים.
|
|
|
|