ביקורו של ח"כ עיסוואי פרג' ממר"צ בעיר החרדית בני ברק, ובמיוחד נושא הפגישה שהביא עימו לשם, יכול ללמד אותנו עד כמה ח"כ ערבי, המוקף באנשי שמאל יהודים אנטי דתיים, מנותק מההוויה החרדית והדתית היהודית ועד כמה כישלונו צפוי מראש גם כשכוונותיו הן חיוביות. ח"כ פרג' הגיע לבני ברק כדי לעקוף את ראשי "יהדות התורה" וש"ס ולשכנע את רבני החרדים לתמוך בהצעת החוק שלו, שבה הוא מבקש שנשים מוסלמיות תהיינה דייניות בבתי הדין המוסלמים. כל יועץ טירון בנושאי דת ומדינה בישראל, היה בורח כמאש מרעיון כזה. ראשית, אם עסקני החרדים הם כנגד הרעיון הזה, הרי שבוודאי שרבניהם - הדתיים והעקרוניים יותר, יהיו כנגד זאת. שנית, זו באמת טיפשות פוליטית לבקש מהיהדות החרדית להתערב לרפומה אצל האיסלאם כשמחר הח"כים הערבים, כולל האיסלאמיסטים, יתערבו עקב כך נגד הדת היהודית בפרלמנט הישראלי. שלישית, אם הח"כ מכפר קאסם היה לומד מעט את המפה החרדית-פוליטית הוא היה מבין שלא פעם העסקנים החרדים הם בעלי הכוח המחליט ביהדות החרדית ולאו-דווקא הרבנים, ולאחר כשח"כ פרג' פנה מאחורי גבם של אותם עסקנים לרבניהם ועקף אותם, הרי שבעתיד יהיו לו קשיים קשים יותר להשפיע עליהם בעניינים שוטפים. אבל יש גם רביעית. הדו-קיום היהודי ערבי והיהודי-מוסלמי, בארצות ערב והאיסלאם, היה מבוסס מאז ומעולם על אי-התערבות האחד אצל השני בנושאי דת ותרבות. נהפוך הוא, השלטונות האיסלאמיים העניקו גיבוי מלא לרבנים נגד יהודים שסרחו דתית ונתנו להם גושפנקא להענישם אישית במסגרת אוטונומית. זו גם אחת הסיבות העיקריות שהרפורמה הכופרת לא נכנסה ליהדות המזרח. אם ח"כ פרג' באמת רוצה קשר עם היהדות החרדית הרי שזו לא הדרך להיפגש עימה, זהו איננו הנושא הראשון להידיין עימה והכי חשוב הוא שעליו לא לקבל עצות בנושא היהדות החרדית מרוב רובם של אנשי השמאל היהודים האנטי דתיים שעוטפים אותו במר"צ, תרתי משמע.
