פרשת רצח המשפחה הערבית בכפר דומא - פרשה מסעירה. אבל הם אינם שואלים אותנו. פרשת הטענות נגד השב"כ - גם פרשה מסעירה, אך גם כאן לא שואלים אותנו.
מה שכן נוגע לנו, הוא להיזהר מריקושטים חברתיים. כלומר, גרימת שנאת חינם, כאשר כל קבוצה באומה מאשימה את השנייה במילים בוטות, ובזה כולנו מזיקים לכולנו.
בגלל שנאת חינם נחרבנו. מהי שנאת חינם? אם אדם א' שונא אדם ב' בגלל שהרע לו, זה מובן. זה מוצדק או זה לא מוצדק, אבל אין זה חינם. אבל שנאת חינם היא שנאה שכל פלג, מגזר, קבוצה באומה שונא את הפלג השני בגלל הסיבה האחת שהוא שונה ממנו, ומאשים אותו בכל צרות האומה.
כל הנוהגים כן אולי הינם אנשים מאוד טובים, אולי הינם אנשים מאוד חכמים, אך דבר אחד אינם מבינים: אומה מהי. אומה אינה אוסף יחידים, אלא אורגניזם, עם יחסי גומלין בין כולם. כולם תלויים בכולם. בזמן מלחמת העצמאות של האמריקנים נגד הבריטים, אמר בנג'מין פרנקלין: If we do not hang together, we shall surely hang separately (אם לא נהיה תלויים זה בזה, ודאי נהיה תלויים זה לצד זה).
בגלות יכולנו להיות "עם מפוזר ומפורד". אומנם רבות סבלנו מכך, אך לא הייתה בכך סכנת מוות לאומה. אך בהיותנו בארצנו, בגלל שנאת חינם נחרבנו. ברוך השם חזרנו לארצנו וזה סימן שנרפאנו משנאת חינם, אבל לא לגמרי, וגם המחלה תמיד עלולה לפרוץ. אסור להירדם בשמירה, יש לחדול מהאשמות, מבזיונות, מעלבונות, מעקיצות, ול
הרבות אהבת חינם. לזכור שהמשותף לאין ערוך גדול מהמפריד. לזכור שאנו עם אחד.
לדון לכף זכות. לדון לכף זכות אינו שקר, אינו חנופה, אינו הזיה, אלא אדרבה מבט חודר. כלומר מבט הרואה את כל התמונה הכללותה, כמו שאמר
האדמו"ר דבר אמת מגור: הוי דן את
כל האדם לכף זכות, כאשר הנך רואה רק חלק ממנו, אז הדין הוא לחובה, אך כאשר הנך רואה את כולו, אתה גם רואה את מעלותיו, והן המכריעות.
מותר שיהיו חילוקי דעות, אך לא חילוקי לבבות. מותר שתהיה ביקורת, אך לא הגזמה, לא שנאה. ההתפלגות הזו לקבוצה, היא לא רק אסורה, היא גם מסוכנת. היא לא רק מסוכנת, היא גם שקרית, דמיונית, לא אמיתית.
כי באמת, "מי כעמך ישראל גוי
אחד בארץ".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
