מייצרים תחרות בענף הבנקאות?

שר האוצר משה כחלון, הבטיח ערב הבחירות לפרק את המונופולים של תאגידי הגז ובפרט את הריכוזיות של הבנקים, וגרף עשרה מנדטים על גב הציבור, בנושא הגז ראינו ששר האוצר התקפל מיד מהר לאחר הבחירות, בתואנה של פוליטיקאי מהישוב, "קובי מימון הוא חבר שלי" ולכן אני מנוע משפטית להיות מעורב, השאלה היא, מה לפני הבחירות הוא לא ידע את זה?.

עם זאת, פטור בלא כלום לא ניתן, ומשהו צריך להיעשות או לפחות להראות שעושים משהו, שר האוצר משה כחלון מינה את עוה"ד דרור שטרום מי שהיה הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים לשבת על המדוכה ולהגביר את התחרות בשוק האשראי בגלל הריכוזיות השולטת בענף הבנקאות.

ועדת הכספים קיימה דיון מיוחד (יום ד', 6.1.16) בעקבות הפרסומים על המלצות ועדת שטרום להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, נראה כי מרבית חברי הכנסת אשר השתתפו בדיון התנגדו נחרצות להמלצות הביניים של וועדת שטרום, עצם העובדה כי המתנגדים באו לא משורות הקואליציה יכולה אולי להסביר דבר או חצי דבר על מהות ההתנגדות.

המלצת הביניים של ועדת שטרום

ועדת שטרום ממליצה לאפשר לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה לתת הלוואות צרכניות לעמיתיהן, במסגרת המאמץ להגביר את התחרות בשוק האשראי בישראל. כמטרה מרכזית ראתה הוועדה להגביר את התחרות בשירותים בנקאיים והפיננסיים ולכן מצאה וועדת שטרום את אחת הדרכים להגברת התחרות הוא בהכנסת הכסף המוסדי - ובמתן הלוואות ישירות לעמיתים או עקיפות לגופים נותני האשראי. הרחבת האפשרות הקיימת היום! ליטול אשראי מהחיסכון הפנסיוני.

האם זה מסייע דווקא לשכבות החלשות שמקבלות הלוואות בתנאים טובים יותר מאשר בבנקים?.

נציג משרד האוצר באגף תקציבים ומרכז ועדת שטרום בנושא הפנסיה, כפיר בטט: מציין: "מדובר רק במסקנות ביניים של הוועדה ובחודש הבא (פברואר) יתקיימו שימועים וחברי הכנסת מוזמנים להביע את דעתם בנושא זה.

יש לציין, כי היקף ההלוואות הניתנות כיום עומד על כ-9 מיליארד שקלים, כ-7 מיליארד שקלים מקרנות ההשתלמות והשאר מקופות גמל. ולמעשה מטרת וועדת שטרום היא כאמור להוזיל את עלויות האשראי".

כיום ניתן לקחת הלוואות מקופות גמל או מקרנות השתלמות נזילות, אחרי 6 שנים או בגמל אחרי 15 שנה - בקרן השתלמות עד 50% ממה שקיים ובגמל עד 30%. הסיכון בהלוואות אלו הוא כמעט אפסי מכיוון שיש בטוחה ודאית - הסכום הצבור. למעשה הריביות המשולמות הולכות לשאר כספי העמיתים. כך למשל: אם גביית ריביות בגובה של כ-4% או 5% לטובת שאר העמיתים. גביית דמי הניהול ישולמו לצורך התפעול.

נציג מוועדת שטרום עוד ציין ש"הקרנות לא משווקות את ההלוואות כי לא עושות מזה רווח ולכן ח"כים לא ידעו על האפשרות שכבר קיימת כיום.

היה מי שטען, כי מדובר בדבר שמקובל בעולם. לדוגמה, במדינות ה-OECD רואים בהן כלי חברתי לאפשר לחוסכים לפנסיה לטווח ארוך, להשתמש בכספים שלהם לצורך כזה או אחר שמתעורר בתנאים טובים. בד"כ טובים בהרבה מתנאי ההלוואות שמציעים הבנקים בגלל אותה בטוחה שבידי הגוף המלווה.

אז מי צודק?

המתנגדים: ח"כ טרכטנברג (המחנ"צ) חולק על המלצות וועדת שטרום, לדבריו: "הדרך להכניס את 'הר הכסף' של המוסדיים להגדלת התחרות באשראי ראויה אך הערוץ שבו צריך ללכת לא מול הצרכן והכסף שלו לעתיד, אלא בעידוד הבורסה בהנפקות, לעשות איגוח של הבנקים וכד'. יש מספיק כלים בארסנל של השווקים הפיננסיים ולא צריך לעשות את הדבר הזה. יש בדעתו של ח"כ מנואל טרכטנברג להגיש הצעת חוק כנגד לקיחת הלוואות מקופות הגמל ומהפנסיה, ולא קרנות השתלמות ודברים נזילים". ח"כ גלאון (מר"ץ) ואחרים הודיעו שיצטרפו ליוזמת החקיקה מסוג זו והוסיפה ממרכז וועדת שטרום "להעביר לוועדת הכספים את חתך האוכלוסייה שלוקחת כיום הלוואות מהקרנות.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) לא מבין: איך אחרי מה שהיה ב-2007 וב-2008 בעולם היינו צריכים ללמוד הלא לקח. מה שהוביל למשבר זה הסאב פריים. המערכת הבנקאית דחפה לוקחי המשכנתאות לבעלי שכר נמוך בארה"ב, כאשר היה ברור מלכתחילה, שלא יוכלו להחזיר הלוואות של 100% ואפילו יותר, מערך הדירה.

למעלה מכך: הבטיחו ללווים, שערך הנכסים-הדירות שלהם יעלה, ושהם ירוויחו יותר וגם המערכת כולה. "את הסוף כולנו מכירים". ח"כ טרכטנברג לא מבין מה עומד מאחורי המלצת וועדת שטרום. לשיטתו מדיניות זו, לא יכולה להיות להגדיל את האשראי הצרכני, בפרט לא לשכבות החלשות. אם זו המטרה יש להשמיע קול זעקה, כי לא מיטיבים עם השכבות החלשות אלא ההפך, אם מגדילים להן את האשראי. נדרש שלא להפלות אותן בתנאים ובריביות על הלוואות ולא להגדיל הלוואות מעל ליכולת ההחזר שלהן.

במקביל להמלצות וועדת שטרום: השבוע (6.1.2015) עברה בקריאה טרומית הצעת חוק הפיקדונות של ח"כ יואב קיש וח״כ אלי כהן. הצעת החוק תמתין להצעת חוק ממשלתית בנושא שתוגש בעקבות מסקנות ועדת שטרום.

מהות הצעת החוק היא:

הגברת תחרות בענף הבנקים בישראל ומטרת הצעת החוק היא החלת חוק ביטוח פיקדונות לטובת יצירת ביטחון ללקוחות המפקידים את כספם בבנק וזאת עד לסכום מרבי של 250 אלף שח ללקוח. ביטוח הפיקדונות ימומן ע"י המדינה וייהנו ממנו רק בנקים שנתח השוק שלהם מתחת ל5%.

סעיף 2 (א) ערבות מדינה למפקידי חיסכון: א) "לקוח שהפקיד חיסכון בתאגיד בנקאי זכאי לערבות המדינה בסכום של 250,000 שקלים חדשים".

הדברים כפי שאלו עולים מדברי הסבר להצעת החוק: הגבלת נתח השוק בשיעור של 5% נועדה לייצר "הגנת ינוקא" לבנקים קטנים וחדשים מצד אחד ולהימנע מהעלויות הביטוח המיותרות בבנקים הגדולים מן הצד השני.

לדברי מגישי הצעת החוק, ח"כ יואב קיש: "הצעת החוק תאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות וזאת על-מנת להוריד את העלויות הפיננסיות ויוקר המחיה" כמו-כן לדברי ח"כ אלי כהן: "חוק ביטוח הפיקדונות הוא הבסיס לטיפול בריכוזיות המערכת הבנקאית, שכן בנקים קטנים וחדשים, לא יוכלו לפעול ולהגדיל את נתח השוק שלהם ללא חוק זה".

לשיטתם, חוק זה יסייע לבנקים חדשים, לרבות אינטרנטיים וחברתיים להתחיל את פעילותן ולבנקים קטנים לצמוח. המטרה היא הגברת התחרות במערכת הבנקאית ולסייע לשחקנים קטנים ו/או חדשים בענף לזכות באמון הציבור. הצעתם מתייחסת לפיקדונות עד 250 אש"ח, שכן, הריכוזיות בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים היא הגדולה ביותר.

סוף דבר הכל נשמע

לא נראה לי כי שר האוצר יצליח לעמוד בהבטחותיו "לפרק את הריכוזיות של בבנקים" אלה האחרונים מצליחים להמליך מלכים ולהוריד ראשי ממשלות בגלל הכוח שאפשרו להם לצבור במשך השנים. ראינו איך יצאו חלק ממשבר "ויסות מניות הבנקים", מי ששילם את המחיר היה הציבור. זוכרים גם איך הם הצליחו למסמס את וועדת החקירה הפרלמנטרית בסוגיית עמלות הבנקים, בכך שהעבירו את מסקנות וועדת החקירה הפרלמנטרית ליישום בידי נגיד בנק ישראל? - והרי אתם יודעים מה נעשה עם המסקנות הללו, שום דבר.

הואיל ומפלגת כולנו חפצת חיים, ולא רוצה לכלות עצמה מול "הגולם שקם על יוצרו" היא חייבת לעצמה ניצחונות, אני הייתי מציע לה להניף את דגל חברתי ישן נושן ולחוקק את חוק יסוד זכויות חברתיות, המגלם בתוכו את חמשת הממי"ם של ז'בוטנסקי, זה יותר ישים, התקציבים למימוש חוק יסוד זכויות חברתיות הוא במתנת אלוהה ממעל, הכנסות הגז.