היום לפני 29 שנים, ב-4 ביולי 1976, הגיעה מדינת ישראל הריבונית לשיא מרשים במלחמתה בטרור הערבי: ממשלת ישראל החליטה על פעולה צבאית נועזת, אלפי ק"מ מגבולות המדינה, במטרה לחלץ בני ערובה ללא כניעה לסחטנות ולטרור.
מפקד סיירת מטכ"ל, סא"ל יוני נתניהו, שילם בחייו עבור המבצע המזהיר. ישראל סימנה אז לעולם כולו, הרבה לפני מלחמתו של בוש בטרור, כיצד יש להילחם בטרור המוסלמי, ואיך להימנע מלהיכנע לו, כי כל כניעה מדרבנת אותו לתביעות נוספות ולכיבושים נוספים.
היום, 29 שנים אחרי, הגיעה מדינת ישראל השרונואידית לשפל מדאיג במלחמתה בטרור הערבי: ממשלת ישראל החליטה על "משימה לאומית" שכל כולה רפיסות, בתוך תחומי ארץ ישראל, במטרה לגרש יהודים מבתיהם בארצם, תוך כניעה לסחטנות ולטרור. בתוכנית ה"הינתקות" האבסורדית שלו הודיע שרון לבוש שישראל מתנתקת מן המלחמה בטרור ובוחרת בדרך הכניעה והבריחה, דרך שכמובן תדרבן את הטרור הערבי לתביעות נוספות ולכיבושים נוספים.
היום, 29 שנים אחרי, הגיעה מדינת ישראל המנוצחת על-ידי רשות הטרור הפלשתינית של ערפאת א' וערפאת ב', המתואמת עם ארגוני הטרור האחרים, לשפל חדש בנתיב הכניעה. רוצח ילדי כפר דרום, המחבל דחלאן, מכתיב לה את תנאי הכניעה ועושה את המובן מאליו מבחינתו: תביעות טריטוריאליות נוספות, הפעם בתוך תחומי "הקו הירוק". במקביל מוותרת ישראל הכנועה על ההישג העיקרי של הסכם השלום עם מצריים - פירוז סיני - ומזמינה את הצבא המצרי לשמור עליה מפני המחבלים והמבריחים הזורמים מסיני לעזה, בהסכמתו כמובן.
במשך 29 שנים הידרדרה ישראל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא בכל הקשור להתייחסותה שלה לערכים כמו ריבונות, ציונות, יהדות, דמוקרטיה, זכויות האדם, מלחמה בטרור. חשבון הנפש ביום זה שלילי ביותר מבחינתה של ישראל: ישראל בראשות פרס ב' (אריאל) ויתרה על עצמאותה, הרימה ידיים במלחמת אוסלו שנכפתה עליה כתוצאה ממדיניותו ההרפתקנית של פרס א' (שמעון), שהביא ארצה את רבבות חייליו של צבא הכיבוש הפלשתיני במטרה להקים מדינת טרור לצד ישראל בתחילה ועל חורבותיה בהמשך.
במקום לגרש מהארץ את רשות הטרור הפלשתינית וצבאה, בחר פרס ב' להפעיל את צבא ההגנה לישראל ומשטרת ישראל במטרה לגרש יהודים מבתיהם. אין עוד דוגמא בהיסטוריה לממשלה שהפעילה את צבאה כדי לגרש את בני עמה מארצם.
כמו לפני 29 שנים כך גם היום, מדובר ביום העצמאות האמריקני. מנהיגי ישראל שוב מכרכרים ומפזזים במסיבה חגיגית בביתו של השגריר האמריקני. אז היתה סיבה לשמחה ולגאווה. היום הם נראים כמו אותם מנותקים שרקדו על סיפונה של ה"טיטאניק", בלי להרגיש שגם ספינתם-ספינתנו שוקעת ומתרחקת מעצמאות.
ראש הממשלה שרון גרר את ישראל לנקודת שפל חסרת תקדים: הוא נבחר כדי להילחם בטרור, אבל השתמש בקולות בוחריו כדי לבצע את מדיניות יריביו. בכך הוא פסל את עצמו מלהמשיך ולכהן כראש ממשלה. כדברי שמואל הנביא (שמואל א', ט"ו, 28) יש לומר לו: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך".
