יש משפטים המתנהלים בפומבי, וכל אחד יכול לצפות בהם. המשפטים האלה מתנהלים בבתי המשפט, ומנהלים אותם שופטים.
מזה כמה שנים יש משפטים אחרים, משפטי זוטא, שימועים קוראים להם, במהלכם מקבל הנאשם (מעבירה מסוג פשע) ו/או באי-כוחו אפשרות לטעון טענותיהם לפני הגשת כתב האישום, והיו לא מעט מקרים בהם השימוע הזה אכן מנע הגשת כתב אישום, או גרם להקלה בסעיפי האישום. ודאי שדיון כזה גם מגביר את האפשרות של סגירת עסקת טיעון, באמצעותה מורשעים מרבית הנאשמים בישראל.
פעולתו של פרקליט בשירות המדינה העורך את השימוע, או הקורא את טענות החשוד (כאשר השימוע הוא בכתב) וההחלטה בהם היא פעולה שיפוטית לכל דבר, אשר חסרון מרכזי בה, היא איננה פומבית, ולכן חלים עליה, ואפילו ביתר שאת, כל שאר החובות המוטלות על גורמים מנהליים בכלל וגורמים שיפוטיים או סמי שיפוטיים בפרט וביניהם חובה מובהקת שבמובהקות, חובת התיעוד וחובת קבלת החלטה והנגשתה לחשוד.
פרוטוקולים, שיקולים, משקלים, סיכומים, החלטות, מסירה.
בהעדר תיעוד אין חשיבה מסודרת, בהעדר תיעוד נשללת אפשרות גורם ממונה לבדוק את עבודתו של השומע, בהעדר תיעוד לא ניתן אף להגן על תוצאות השימוע בבית המשפט, העדר תיעוד מעיד על כל דבר רע בין עצלנות גרידא לבין חוסר מקצועיות של השומע והממונה הישיר עליו. ומכאן שהעדר התיעוד הזה, מלבד היותו הפרה קשה של זכויות הנאשם, הינו הפרה קשה של כל כלל מנהלי, אם לא הפרה של החוק, וודאי שיש בו התנהגות בלתי סבירה באורח קיצוני אשר הופכת כזו החלטה לא מתועדת כדבעי לחסרת בסיס לחלוטין.
המון כסף
ומה הפרקליטות סוברת (באמצעות פרקליט מחוז
ירושלים)? הפרקליטות סוברת כי חזקתו של הפרקליט הוא שביצע עבודתו כיאות ואין בהעדר תיעוד כל אינדיקציה שלא עשה כן.
אנא יראו לי הפרקליטים הנכבדים דיון משפטי אחד ללא פרוטוקול, אנא יראו לי דיון משפטי אחד ללא החלטה כתובה, אנא יראו לי החלטה שלא נמסרה לנאשם (או לבא-כוחו) בליווי אישור מסירה. האם אין לשופטים חזקת יושר וחזקת מקצועיות? מדוע לא נסמוך על השופטים ונפטור אותם מחובת התיעוד, זה הרי עולה המון כסף עם כל הקלדניות וההקלטות. והשופטים הם קבוצה הרבה יותר קטנה מקבוצת הפרקליטים, ניתן אף לומר שמדובר בקבוצה הרבה יותר מלומדת שעוברת הכשרות הרבה יותר אינטנסיביות, כלומר שמדובר בקבוצה הרבה יותר איכותית, אז השופטים חייבים לתעד את פעולותיהם השיפוטיות ופרקליטי מדינה לא?
ואותה חזקה שהפרקליט אינו טועה היא אף נחלת בית המשפט העליון. בית המשפט עליון כמעט לעולם לא יתערב בשיקולי העמדה לדין של הפרקליטות, והאם לאור הנתונים המזעזעים שפורסמו בדוח של גרסטל המדיניות הזו מוצדקת?
והאם אין בעובדה שהפרקליטות לא מאמינה שזה המצב אצלה מעידה כאלף עדים שבכירי הפרקליטות פשוט לא מודעים למה שמרגיש הציבור כבר זמן רב, שהמלך הוא פשוט עירום, ואם לא היו מקבלים את גרסטל מכוח החלטת יועמ"ש ושרת משפטים הם היו חייבים להזמין אותה בעצמם על-מנת שתפקח עיניהם ותעזור להם לעשות סדר אצלם בתוך הבית?
ביקורת בכל גוף תגלה כשלים, ולכן אין פלא שגם בפרקליטות מתגלים כשלים, אך הכשלים בפרקליטות יורדים לשורש התנהלותה, תגובת הפרקליטות בכלל וזו של פרקליט מחוז ירושלים בפרט מעידה על נתק עצום וארוך שנים עם הציבור ועם המציאות, ומעידה על כך שכשלים ארוכי שנים הכו שורש, והעדר ביקורת, הן על-ידי משרד המשפטים והן על-ידי בית המשפט, הרס לאורך השנים הרבה חלקות טובות בפרקליטות, ולכן התיקון הוא מחויב המציאות.
בואו נקווה שהעיניים תיפקחנה, בואו נקווה שהראש יישלף מערימת החול.