למה טראמפ?

הנבואה אומנם ניתנה לשוטים, ובכל זאת מסתמן בארה"ב בבירור שדונלד טראמפ הוא זה שייבחר לנשיא. אין עוד שום צורך להמתין למבחן הפריימריז של ה"סופר טיוזדיי" היום, כי גם אם תנצח בו מועמדת הדמוקרטים, הילרי קלינטון - סיכוייה בהתמודדות הסופית מול טראמפ הרפובליקני קלושים ביותר, אם לא אפסיים.

ומדוע אני מהמר דווקא על טראמפ? קודם כל משום שהצבעתם של האמריקנים תהיה הפעם הצבעת-מחאה. לא כל כך משום אמפתיה לטראמפ, כמו בשל המיאוס הברור מהמשך שלטונם של הדמוקרטים בראשותו של אובמה. ולמען הגילוי הנאות גם צריך להודות שאין כל סיכוי לאשה בארה"ב להיבחר לנשיאה.

הקסם שלו

אז נכון, כמובן, שטראמפ הוא ליצן, ונכון עוד יותר שהוא גם גס-רוח. אלא שעבור האמריקנים טראמפ הוא ממש בבחינת מצליחן, סוער ולא דופק חשבון לאיש. בניגוד להילרי קלינטון, שאיננה עקבית, אלא ממש הפכפכה ומועדת - טראמפ הוא ישיר, מבלי להסתיר, ואומר בדיוק את מה שהוא, בעצם, חושב, ובתור שכזה גם עלה בידיו לקנות די מהר את לב בוחריו.

אחרי ככלות הכל, הצליחי טראמפ להפנים את מה שכל פולטיקאי מתחיל בעצם יודע - לבלוט ולבעוט. בניגוד להילרי קלינטון, המייצגת את הממסד, המנגנון והסדר - טראמפ מבין שכדי למצוא חן בעיני בוחריו - צריך לדבר אליהם בשפת הרחוב. ומי כמוהו משכיל לעשות זאת.

צבעוניותו וססגוניותו של דונלד טראמפ, מקוריותו והשוני הרב שלו ממועמדים אחרים, תושייתו, ומעל לכל - קסמו האישי, הם שיכריעו ביום הבחירות. העובדה שהוא חסר כל ניסיון מדיני - אינה לעניין. לא בארה"ב. כי חזקה על צוות-עוזרים מהימן שיעשה עבורו את מה שנדרש.