אופק של תקווה?

בניגוד לבחירות שהתקיימו עד כה באירן, הרי שבבחירות שנערכו זה עתה לפרלמנט ולמועצת המומחים במדינה זו מסתמן ניצחון יחסי למתונים. הסיבה לכך היא הסכם הגרעין שנותן תקווה לעם האירני, ובעיקר לצעירים ששואפים לצאת מן הבדידות ולהשתלב בקידמה של העולם המערבי.

המאבק, שהוא על השגת מספר גדול יותר של מושבים בפרלמנט, התנהל בעיקר בין הזרם הקיצוני לזרם המתון. בנוסף, קיים עוד זרם שמרני מתון. את הזרם הקיצוני השמרני מייצג המנהיג העליון עלי חמינאי, ועמו משמרות המהפכה, ואילו את הזרם המתון (יחסית, כמובן) מייצגים הנשיא חסן רוחאני והנשיאים לשעבר אכבר האשמי רפסנג'ני ומוחמד ח'אתמי וכן קבוצתו של חוסיין מוסווי הכוללת גם את נכדו של רוחאללה חומייני מייסד המהפכה האיסלאמית, שבגלל זיופים הפסידה בבחירות לנשיאות ב-2009.

המועצה לשמירת החוקה בשליטת הקיצונים נקטה צעד מקדים כשהחליטה לפסול 99 אחוז מן המועמדים לבחירות בגלל מתינותם. זאת, בשל חששו של הזרם הקיצוני כי נצחון המתונים בפרלמנט יוביל גם לנצחונם בבחירות ל"מועצת המומחים" הקובעת מי יהיה המנהיג הרוחני העליון אחרי חמינאי. הזרם הקיצוני לא הסתפק בצעד זה והוא אף עצר 170 פעילים מן הזרם המתון וביניהם סופרים, עיתונאים ומשוררים. צעד כזה בדיוק ננקט באירן ב-2009 כשהוכרז אחמדי ניג'אד כמנצח בבחירות לנשיאות.

הזרם הקיצוני תוקף גם את הסכם הגרעין כמסכן את בטחונה של אירן ואת עקרונות המהפכה האיסלאמית. המשטר אינו מסתפק בכך והחל לרדוף אנשי-עסקים אירניים המפתחים קשרי עסקים עם המערב בעקבות הסכם הגרעין.

למרות זאת, נראה כי תוצאות הבחירות מעידות על מפנה, שכן מ-290 מושבים במועצה (מג'לס) זכו הרפורמיסטים ב-100 מושבים, ובמחוז הבירה טהרן זכו בכל 30 המושבים המיועדים לה. אך האם אכן יבוא השינוי המיוחל ימים יגידו, שכן לשמרנים עדיין יש רוב שעליו לא יוותרו בקלות, ומשמרות המהפכה יעשו כל שביכולתם לשמור על אחיזתם במשאבי המדינה.

37 שנים של תסכול

משטר האיותאללה באירן חוגג בימים אלה 37 שנים למהפכה האיסלאמית השיעית. על הישגיה מלמדים דבריהם של ראשי המשטר, ואין צורך להוסיף עליהם שום ניתוחים ופרשנויות.

כך, עימאד פרוג, מפקד לשעבר במשמרות המהפכה, הכריז כי ארצו נכשלה בהשגת עקרונות המהפכה, כגון החרות, הצדק והמוסר.

נציג לשעבר בפרלמנט מאגף השמרנים אמר בדיון בערוץ הטלוויזיה הממלכתי של אירן כי "אירן צועדת לקראת דיקטטורה".

ראש הפקולטה לסוציולוגיה באוניברסיטת באכר אלעלום בטהרן אמר כי "יש שני סוגים של דיקטטורה: הנבחרת והבלתי נבחרת. חיסול הראשונה קשה יותר מחיסולה של השנייה. הראשונה דומה לשלטון הנאצי בעידן היטלר, שנבחר על-ידי העם, אך היה קשה למגרו".

ואילו אחיו של המנהיג העליון חמינאי כתב כי חברי ה"מג'לס" השמרנים הם סכנה למדינה. הם דומים בקיצוניותם לדאעש. הם פוסלים את הזולת, ולכן יש להרשות לרפורמיסטים להשתתף בבחירות.

משרתם של שני אדונים

בהמשך למאמר "הפירמידה הרביעית - סוף עידן" על שקריו וניגודיו של העיתונאי המצרי חסנין הייכל שהלך לעולמו לאחרונה - כמה תוספות:

• גורמי ביון במערב יודעים לספר כי מיד לאחר הפיכת הקצינים ב-1952, גויס הייכל - שהיה מקורב לנאצר מאז 1948 כשנאצר היה במצור (פאלוג'ה) בישראל) ב-1948- לשירותי הביון האמריקני CIA יחד עם שני העיתונאים התאומים מוסטפא ועלי אמין שלמדו עיתונאות בארה"ב.

הייכל הידק את קשריו עם האמריקנים בשנת 1950 כשהיה כתב צבאי במלחמה בקוריאה.

כך היה הייכל משרתם של שני אדונים.

• תחיה, רעייתו של נאצר, מספרת בזכרונותיה כי "מאמרי המערכת שכתב הייכל בעיתון 'אלאהראם' במשך 18 שנות שלטונו של נאצר נכתבו מילה במילה לפי הנחיותיו של נאצר. הייכל היה מנסח את ההנחיות ומוסיף את שמו. הייכל לא היה יותר משופר מבין שופרים רבים שהקיפו את נאצר".

עם זאת, אין להתעלם מכך שהייכל היה סופר עתיר כשרונות.

• הייכל הפגין הזדהות מוחלטת עם ברית-המועצות ואימץ את סיסמאות המאבק נגד הקולוניאליזם המערבי. אך הוא הפגין עויינות לשמאל ולקומוניסטים וכינה את הקומוניזם "שנאה אדומה".

• הייכל הזדהה עם המהפכה האיסלאמית של חומייני ותמך בלוחמיה שנקראו "הפידאיון של האיסלאם". אך עם זאת הוא היה אויבם המושבע של "האחים המוסלמים" במצרים, ואפילו התנגד לעלייתם לשלטון בבחירות דמוקרטיות.

יש לציין כי הרחוב שבו שוכנת שגרירות מצרים בטהרן נקרא על שמו של רוצח סאדאת ח'אלד אלאסלמבולי. שלטונות טהרן הודיעו כי אם תחדש מצרים את יחסיה עם אירן, תשנה אירן את שם הרחוב לחסנין הייכל.

• הייכל, שקרא לשיפור מצבם של העניים במצרים וגינה את חיי המותרות בבית המלוכה של פארוק, אהב בעצמו חיי מותרות. הוא עישן סיגרי הוואנה שעלו מאות דולרים, שתה אך ורק וויסקי שיבאס ריגל, אהב לבלות בלונדון, שם התאכסן במלון "קלארידג'" (Claridges) המפואר, וחליפותיו הוזמנו בבית האופנה "האוס וקירטס" (House and Kurtas) המפורסם.

• הייכל העריץ את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. בפגישה עמו לפני כ-3 שנים, אמר הייכל לנסראללה: "כשאני פוגש שועה עולם, אני מסתכל אליהם מלמעלה למטה. אך כשאני פוגש אותך, אני מסתכל אליך מלמטה למעלה". ערוץ "אלג'זירה" התומך בחיזבאללהדאג להבליט אמירה זאת.